Igrot Kodesh · Letter 222 — Textual analysis of 'Notzer' in the thirteen divine attributes
Volume 2 · Letter 55
By the grace of Hashem*.
[Winter 5706]
Published in Kovets Lubavitch* issue 4.
Question A: The text of the thirteen attributes* has "Notzer*" without a vav*. Question B: Shemot* 34:7 also has "Notzer" without a vav of conjunction.
Answer A: Two explanations:
1. Ratzon* is also sometimes written without a vav* (Bereishit* 46:6, Daniel* 8:4 — eight times in Tanach*). Notzer* appears with a vav in Mishlei* 28:7, Melachim* 2:17:9, 2:18:8. One can therefore identify the letters whether or not the vav is present. Various sources (Peri Etz Chaim*) [1] note that Notzer* and Ratzon* have the same numerical value as Moshe* when one adds a kollel*. [2] These sources thus assume that Notzer* and Ratzon* are written with a vav*. [3]
2. The Talmud* (Kiddushin* 18b) debates whether one follows the written or the read form of a verse, or both. [4] Since both forms do not contradict one another here, one may accept both formulations and examine how the verse is written.
Answer B: You note that Notzer* appears without a vav* in the verse. [5] Yet chassidic* texts say Venotzer* (with a vav). The early editions of Iggeret HaKodesh* I have seen write Notzer without a vav. In my opinion this should be corrected in all Tanya* editions published after 5660. [6]
The text of Iggeret HaKodesh* requires correction. It currently reads: "the eighth Tikkun*, etc., that of Venotzer*, which is an anagram of Ratzon* and also corresponds to a propitious moment." But: 1) The word "etc." makes no sense in that context. 2) Twice afterward, Notzer* is cited followed by Chesed* (kindness), yet here it is first mentioned without introducing Chesed*. 3) The word "also" makes no sense.
The older editions are more accurate: "the eighth Tikkun* is that of Notzer Chesed*. And Notzer* is an anagram of Ratzon* and corresponds to a propitious moment." This is correct: the constellation Notzer Chesed* is linked to Keter*, the crown above the chain of worlds.
Perhaps the habit of saying Venotzer* (with a vav) for the lower Tikkun* of Venakeh* ("He pardons") led to writing Venotzer* with a vav as well.
רכב
באגרת הקדש (סימן כ"ח): תיקון ונוצר אותיות רצון. ושאלתי: א) נוצר הוא חסר וא"ו.
ב) בשמות (לד, ז) כתוב נוצר חסד בלא וא"ו המוסיף.
תשובה .
א) י"ל שתים: א. מצינו ג"כ בכתוב רצון חסר וא"ו. ולדוגמא בבראשית מו, ו. וע"פ המסורה בדניאל ח, ד נמצא בתנ"ך חסר וא"ו - ח' פעמים. כן נמצא נוצר מלא וא"ו (משלי כח, ז; מ"ב יז, ט; שם יח, ח). ולכן פשיטא דשייך לומר דאותיות דדין כאותיות כדין, הן את"ל דהם ח"ו או מלאים. - וממ"ש בכ"מ דנוצר ורצון בגימטריא מש"ה - עם הכולל - (פע"ח שער הסליחות פ"ח, שעה"כ וסי' שם), שמ"ו מקו"ר (מאורי אור ערך משה) - מוכח דתפסו נוצר ורצון מלאים וא"ו.
ב. ידועה הפלוגתא דיש אם למקרא או למסורת או לשניהם יחד (קדושין יח, ב וש"נ), אבל במקום דלא מכחשי דרשינן לתרווייהו (תוד"ה ורבי סוכה ו, ב ועוד). וגם בנדו"ד כן הוא, דפשיטא דיש אם למקרא.
* * *
ב) מה שהקשה שבקרא כתוב נצר בלא וא"ו המוסיף בתחלתו, הנה אמת שבאגה"ק סכ"ה ובכ"מ בדא"ח נמצא "ונוצר", אבל ראיתי בדפוסים הראשונים של אגה"ק, ובכלם כתוב "נוצר" בלא וא"ו המוסיף. ולפענ"ד צריך לתקן כן גם בתניא הוצאת תר"ס ואילך.
ובלאה"כ הל' באגה"ק זו שם צ"ע ותיקון. ולדוגמא במ"ש: השמיני כו' הוא תיקון ונוצר אותיות רצון והיא ג"כ עת רצון. וצ"ע: א. תיבת "כו'" אינה מובנת. ב. ב"פ שהזכיר אח"כ "נוצר" צירף לזה ג"כ התיבה "חסד". ובפעם הראשונה כתב ונוצר סתם. ואיפכא מסתברא. ג. תיבת "ג"כ" אינה מובנת.
ובדפוסים הקודמים הוא לנכון, וז"ל: השמיני הוא תיקון נוצר חסד נוצר אותיות רצון והיא עת רצון... לפי שמזל נוצר חסד הוא ממו"ס דא"א. - ואתי שפיר.
וכנראה שבדפוסים שאח"כ השמיטו מ"נוצר" עד "נוצר".
ואולי יש לומר אשר משיגרת לישני' דמזל התחתון "ונקה" בוא"ו - כתבו ג"כ במזל העליון "ונוצר" בוא"ו.
רכב
ראה הערה לסי' ריט דלעיל.
10) בתו"א (ד"ה מראיהם ומעשיהם), בלקו"ת (ביאור לד"ה וידבר גו' ראשי המטות פ"ג) ועוד, הובא דנוצר אותיות צנור ואותיות רצון, בלי הוראת מקור. ולע"ע מצאתיו בכתבי האריז"ל בל"ת (פ' תולדות ופ' תשא ובמקומות המקבילים בס' הליקוטים) ובפע"ח (ש' הסליחות פ"ח. ובמקומות המקבילים בשער הכוונות ובסי' האריז"ל) דנוצר הוא אותיות רצון. ובמקדש מלך לזח"ב קנו, א, ובזהר הרקיע לזח"א [נ,א] שהובא בלקו"ת ד"ה את קרבני לחמי - השני - ספ"ב) דצנור אותיות רצון.
11) יש להעיר לענין דומה לנדו"ד, והוא דרז"ל (במדבר רבה, פי"ח, כא; תנחומא שם.
הובא ברש"י ס"פ שלח): ציצית - ת"ר. וציצית בכל מקום חסר יוד בתרא. וכמו שהקשו בתוד"ה לא (מנחות לט, א) וברמב"ן עה"ת. ותירצו (מזרחי הובא במנחת שי שם) דיש אם למקרא. ועייג"כ מה שתירץ גזח"ג רכז, א שנקודת החירק ממלאת היו"ד, ותירוץ התוס' שם. והובאו הדעות בזה במנחת שי שם.