Igrot Kodesh · Letter 2251 — Faith & Bitachon

B"H,

28 Tishrei 5714,

Brooklyn, New York,

To the distinguished chassid, of great qualities,
devoting himself to communal needs,
filled with ardor and of multiple accomplishments,
Rav Yitzchak[1],

Greetings and blessings,

I received with pleasure your books, the first three volumes of the Ne'im Zemiros Yisrael*[2], a collection of the sayings of our Sages and of commentaries on Tehillim*. Thank you very much for this gift.

As you know, the spiritual life of man is directed by two elements[3], the brain and the heart, which correspond to the intellect and to feeling.

Consequently, man also serves Hashem in two ways, through tefillah* and through the study of Torah. The latter is "our wisdom and our understanding," while the former is "the avodah* of Hashem of the heart"[4] or, according to the expression of the Alter Rebbe*[5], author of the Tanya* and the Shulchan Aruch*: "in the heart and with the heart."

Nevertheless, creation as a whole, which emanates from the One Hashem, is bound to and united with Him, so that one who observes it, even superficially, perceives the interlacing and intertwining of the different parts that constitute it.

The same holds, all the more so, for a Jew and, more generally, for all that proceeds from the realm of kedushah*. The light of the One Hashem appears more clearly there, and it is more evident that each element is bound to all the others.

What has just been said allows us to understand why Beis Hillel* sometimes adopts the more stringent view and Beis Shammai* the more lenient[6]. Indeed, the source of the soul of Beis Shammai[7] is the Heavenly attribute of severity. This is the reason why he is, ordinarily, always severe. Despite this, it also happened that he was lenient, for the attribute of kindness is also included within that of severity. Likewise, in the source of the soul of Beis Hillel[8] there is also present that of severity.

It is, of course, the same for the general forms of avodas Hashem* previously described. The study of Torah must necessarily call upon the feeling of the heart. This is the case at the moment when it is practiced, first of all, since our Sages remark: "The verse says of one who studies without pleasure[9] and learns without singing: 'I gave them statutes that are not good.'" But it is the same before this study, and that is why it is said that it must be preceded by the birchas haTorah*[10], allowing one to feel its value and importance, in order to fix it in one's heart, for "Torah that is not accompanied by ahavah* and yirah* of Hashem cannot ascend and present itself before Hashem."

Likewise, tefillah, although its fervor emanates from the heart, is preceded[11] by a meditation on the greatness of Hashem and on the insignificance of man. Then, during this tefillah, one must consider that one stands before Hashem. If one does not do so, the tefillah is not one[12].

Moreover, certain passages of the tefillah more specifically concern the brain, such as those which express the praise of Hashem, the passages preceding the brachos* of Shema*, or these brachos themselves. Likewise, certain parts of the Torah are bound to feeling, for example Tehillim, the praises of Hashem, and the hymns pronounced for Him.

Here too, these two elements present themselves jointly. Thought, reflection, awareness of the elevation of Hashem, of His wisdom, of His greatness and His might must lead one "to love this honorable and awesome Hashem, to fear Him."

Tefillah is also present in the Torah, through Sefer Tehillim, as we have said, which renders necessary an in-depth study and an exhaustive understanding.

This idea appears, by allusion, in the first two words of Tehillim 90: "A tefillah of Moshe" — connection and union[13] between tefillah and Moshe, whose name the entire Torah bears, so that the one and the other form only one and the same entity.

You have had the merit of placing at the disposal of the public the books previously cited. In addition to the recitation of Tehillim with emotion of the heart and concentration of the neshamah*, one will thus be able to consult and study the best commentaries, succeed in understanding them. In this way, you confer a merit upon all, and Hashem will grant you the strength to draw close and to unite the Bnei Yisrael* to their Father in Heaven, through pure tefillah and integral Torah.

With my respects and my blessing,

[1] Rav Y. Gerchentkoren.
[2] "The Sweet Singer of Yisrael," title given to King David, author of Tehillim.
[3] The Rebbe notes, at the bottom of the page: "See the Zohar, vol. 2, page 153a, the Toras Shalom of the Rebbe Rashab*, from page 129, and in the new edition, from page 136."
[4] The Rebbe notes, at the bottom of the page: "Tractate Taanis 2a."
[5] See the letters of the previous Rebbe, vol. 18, letter no. 3441.
[6] Although ordinarily the opposite is true.
[7] The Rebbe notes, at the bottom of the page: "See Iggeres HaKodesh of the Alter Rebbe, ch. 13, and the Zohar, vol. 3, page 245a."
[8] The attribute of Heavenly Kindness.
[9] The Rebbe notes, at the bottom of the page: "At the end of tractate Megillah, and an objection is raised concerning not making it the foundation of one's life, according to the version of the Ein Yaakov, in contrast to the interpretation of Rabbeinu Chananel and the Chiddushei Aggados."
[10] The Rebbe notes, at the bottom of the page: "See tractate Nedarim 81a and the commentary of Rabbeinu Nissim at this same reference."
[11] The Rebbe notes at the bottom of the page: "According to Rabbi Yossi, at the beginning of the fifth chapter of tractate Berachos. The Shulchan Aruch retains the principle for halachah, in Orach Chaim, chapter 98. Unfortunately, many do not take heed of it." One will consult, on this matter, letter no. 2313.
[12] The Rebbe notes, at the bottom of the page: "According to the Rambam*, Hilchos Tefillah, chapter 4, paragraph 15. See the Kuntres Acharon of the Tanya, page 154b, and the commentaries of Rav Chaim HaLevi on the Rambam at this same reference." See, on this matter, letter no. 2588.
[13] The Rebbe notes, at the bottom of the page: "Zohar, vol. 2, page 137b, and Mikdash Melech at the same reference."

ב'רנא

ב"ה, כ"ח תשרי, ה'תשי"ד
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"מ בעל מדות עוסק בצ"צ בעל

מרץ ורב

פעלים וכו' מוהר"ר יצחק שי'

שלום וברכה!

בנועם קבלתי ספריו נעים זמירות ישראל ג' חלקים הראשונים, שהם ילקוט מאמרי רז"ל ומפרשי התהלים, ות"ח ת"ח על תשורתו זו.

כידוע, תרי שליטין אינו בחיים הרוחניים של האדם: מוחא ולבא, הרגש והשכל.

מתאים לזה, הנה גם עבודת האדם לקונו בשתי דרכים ואופנים היא: דרך תפלה ודרך התורה. התורה היא חכמתנו ובינתנו, והתפלה - עבודה שבלב וכפי' רבינו הזקן, בעל התניא והשו"ע: אין הארצן און מיטן הארצן .

בכל זה, הנה, כמו בכללות הבריאה, אשר להיותה מאחדות הפשוטה, הרי מאוחדת ואחידה היא, עד שאפילו גם בחיצוניות הדברים מכירה עין המתבונן והבוחן בשיתוף והתכללות חלקי הבריאה זה מזה -

כמו כן, ועל אחת כמה וכמה, באיש הישראלי ובכלל בענינים דקדושה, שבהם אור הוי' אחד נמצא בגילוי יותר, הנה ניכר ומורגש בהם יותר, שכל ענין נכלל מחברו.

וזהו ג"כ סוד מה שמצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, שאף שב"ש שרש נשמתם מבחי' שמאל העליון ולכן היו דנים להחמיר תמיד, אעפ"כ בכמה דברים היו ב"ש מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין, וכן שרש נשמת ב"ה כלול גם משמאל.

ופשיטא אשר כן הוא גם בסוגי עבודת האדם הכלליים הנ"ל: לימוד התורה מוכרח שיהי' קשור ברגש הלב, הן בשעת הלימוד - וכמרז"ל כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים - וגם קודם הלימוד, שזהו ענין ברכת התורה בתחלה, היינו להרגיש בחביבותה ויוקר ענינה עד שיקבע הדבר בלבו.

ואורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא ולא יכלה לסלקא ולמיקם קדם הוי'.

וכן בעבודת התפלה אף שהיא עבודה שבלב, הנה קודם התפלה צריך לחשוב מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם וכו'. ובשעת התפלה יחשוב כאלו שכינה כנגדו וכו'. ובלא כוונה זו - אינה תפלה.

יתר על כן, הנה בתפלה גופא ישנם חלקים הקשורים בעיקרם במוח: סידור שבחיו של מקום, פסוד"ז, ברכות ק"ש וכו'. ובתורה - יש בה חלקים הקשורים בעיקרם ברגש.

ומהם - ספר תהלים, תהלות ותשבחות הקב"ה.

וגם בזה - התכללות: המחשבה ההתבוננות והדעת ברוממות הא-ל, בחכמתו, גדלו וידו החזקה - צריכים להביא לאהבת הא-ל הנכבד והנורא וליראתו.

והתפלה שבתורה, אשר כאמור למעלה, בזה הוא ג"כ ספר התהלים, צריכה לימוד עמוק בהבנה והשגה.

ובשתי תיבות הראשונות של סימן צדי"ק שבתהלים נרמז ענין זה:

תפלה למשה - אתחברותא ואתדבקותא (של התפלה ומשה, אשר כל התורה נקראת על שמו) למיהוי כחדא בחיבורא חדא.

וכת"ר שזכה לזכות את הרבים בספריו הנ"ל, אשר נוסף על העיקר - אמירת תהלים ברגש שבלב ובהשתפכות הנפש, ילמדו ויעיינו בטובי מפרשיו בהבנה והשגה, הרי בטח זכות הרבים תלוי בו, ויישר כוחו וחילי' לקרב ולאחד בנ"י באביהם שבשמים ע"י תפלה טהורה ותורה תמימה.

בכבוד ובברכה.

ב'רנא
נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 268, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר יצחק : גרשטנקורן.

וכפי' רבינו הזקן : ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"י אגרת ג'תמא, ובהנסמן בהערות שם.

כל הקורא : סוף מגילה, ורק בהא דלא יחיו בהם איפרוך, ע"פ גירסת הע"י (ול"מ כן בפי' ר"ח ובחדא"ג). וכל' רז"ל בכ"מ רינה של תורה, ובתמיד לב, ב: העוסק בתורה כו' קומי רוני. וראה ג"כ זח"ג ריח, ב. ואכ"מ.

ברכת התורה : ראה נדרים פא, א ובפי' הר"ן שם.

ואורייתא בלא : תקוני זהר ת"י. תניא פל"ט-מ. וראה פסחים נ, ב: עד שמים כו'.

קודם התפלה : ר"י ר"פ אין עומדין, ונפסק הלכה למעשה בשו"ע או"ח סצ"ח. ובעוה"ר כמה וכמה אין שמים לב וכו'.

אינה תפלה : רמב"ם הל' תפלה פ"ד הט"ו. וראה קונטרס אחרון לתניא (קנד, ב).

חידושי ר"ח הלוי לרמב"ם שם.

ונפסק הלכה למעשה: ראה גם לקמן אגרת ב'שיג.

אינה תפלה : ראה גם לקמן אגרת ב'תקפח.

אתחברותא : זהר ח"ב קלז, ב. ובמקדש מלך שם.