Igrot Kodesh · Letter 2263 — Faith & Bitachon

B"H,

12 Marcheshvan 5714,

Brooklyn,

To the rav, distinguished chassid who fears Hashem
and devotes himself to communal needs,
Rav Shmuel Eleazar[1],

Greetings and blessings,

I have duly received your letters of erev Sukkos* and of 4 Marcheshvan. My words will be introduced by a blessing, and I therefore wish you mazal tov on the occasion of the birth of your son. He has no doubt already entered the covenant of our father Avraham[2]. In the same way, he will be led to Torah, the chuppah*, and good deeds. You and your wife will draw from him much chassidic nachas*.

Our publications have been sent to the editor of HaModia, and, with Hashem's help, they will continue to be in the future. Despite this, you yourself will be vigilant and you will ensure that what concerns the public is indeed disseminated[3]. I have asked my secretariat to add your name to the list of recipients of our kuntreisim*.

The Torah considers that, every time a child can be saved from an impious education and receive one which presents to him the mitzvos* in the best possible way, everything must be brought to bear in order to obtain such a result. And, if this is not possible, one must, at the very least, give him a chinuch* based on the Shulchan Aruch*, even if one does not go beyond the line of the law. The strict minimum is to transmit at least the fundamental values, and here too, it is necessary to save a child, so that he not assimilate among the nations and not receive an impious education, chas veshalom*.

If someone wonders why he must encumber himself with such preoccupations, if, after having had such a child under his responsibility, he abandons him for fear of what others will think, one can consider that he is at the origin of the antireligious education that this child will receive — even more, that he pushes him toward it with his own hands.

It is known that one of our masters used to respond in writing to those who consulted him, including on Chol HaMoed*[4]. He used to say, indeed: "Is it because I intend to fulfill the mitzvah in a better way that I must set aside what is fundamental for my fellow?" It is clear that one cannot cause the loss of a Jewish neshamah* for political considerations.

Now, in this case, we are dealing with hundreds, with thousands of Jews — even more, with talmidim* whose responsibility had already been entrusted to you. The directors of the school must do all that is in their power so that these may at least remain faithful to their faith, even if they do not have the power to make of them chassidim, or at the very least, if they are not chassidim, Jews who practice the mitzvos in the best possible way.

[1] Rav S. E. Shaulson.
[2] Was circumcised.
[3] In this newspaper.
[4] Although it is then preferable to refrain from writing.

ב'רסג

ב"ה, י"ב מ"ח, ה'תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח אי"ע נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר שמואל

אלעזר שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני בזה קבלת מכתביו מערב חה"ס וד' מ"ח. ופותחין בברכה לברך בברכת מזל טוב על הולדת בנם שי' ובטח כבר נכנס לבריתו של אברהם אבינו וכשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים והוא וזוגתו שיחיו יקבלו ממנו רוב נחת חסידותי...

אף ששלחו ובעזה"י ישלחו גם להבא דברי דפוס באופן ישר לעורך המודיע בכ"ז בודאי גם כת"ר יעמוד על המשמר והזירוז שיפרסמו את הענינים שבהם הנוגעים לרבים.

ומסרתי להמזכירות אשר גם שם כת"ר יכנס ברשימת אלו המקבלים הקונטרסים וכו'.

...השקפת התורה היא, אשר במקום שאפשר להציל ילד מחינוך של כפירה ר"ל לחינוך של הידור מצוה בתכלית וכו' בודאי צריך לעשות כל ההשתדלות בזה ואם אי אפשר באופן כזה אלא עכ"פ לחינוך של שו"ע גרידא בלא לפנים משוה"ד, או עוד גרוע מזה עכ"פ לחינוך של שמירת עיקרי הדת והחמורות שבתורה, הרי ג"כ צריך להשתדל להצילו ובלבד שלא יטמע בין העכו"ם ולקבל חינוך של כפירה ר"ל.

וכל האומר שבאופן כזה הרי מה לו ולצרה הזאת, ובפרט שלאחר שכבר הי' הילד ברשותו ומושך את ידו מפני היראה מה יאמרו הבריות ה"ז לא רק גורם אלא גם דוחה בידיו ממש את תלמידים אלו ומוסרם לחינוך נגד דתי.

וידוע אודות אחד מנשיאנו הק' שהי' עונה לשואליו במכתב גם בחוה"מ וכפתגמו "איך קען מיט איבער מיינעם א הידור פארבויגען אויף יענעמס א עיקר", ועאכו"כ שמפני חשבונות של פוליטיקה וכיו"ב אסור לאבד אפי' נפש אחת מישראל, ועאכו"כ כשהנדון הוא ע"ד מאות ואלפים מבני ישראל ועאכו"כ שהנדון הוא ע"ד תלמידים ותלמידות שכבר היו ברשותם, ועל מנהלי המוסדות האחריות השלימה בעשיית כל מה שביכולתם שישארו עכ"פ נאמנים לדתם, אף שעדיין אין בידם לפעול שישארו חסידים או אולמות'שע מהדרים במצות ביותר וכו' וכו'...

ב'רסג
חלקה נדפס בקובץ יגדיל תורה ירושלים גליון יד ע' 28, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר שמואל אלעזר: שאולזון.