Igrot Kodesh · Letter 2302 — Faith & Bitachon

B"H,

17 Kislev 5714,

Brooklyn,

To the leaders of the Oholei Yosef Yitzchak Lubavitch network
in our Eretz HaKodesh*, may Hashem grant you long life,

Greetings and blessings,

A) You tell me that proposals have been made to you by school directors. Indeed, for various reasons, certain schools will not function in 5714, and one is therefore suggesting to you to integrate them into the network.

One must be prudent in this matter. It is plausible that those who propose these schools to you have the power to do so, are entitled to formulate these proposals. Nevertheless, when other persons learn of this and, after examination, are not satisfied with it, you will undergo, on their part, the most virulent attacks. And those who handed these schools over to you will not come to your aid.

B) You tell me who the person[1] is whom you met. Now, you must know the position of Lubavitch, consisting of not affiliating itself with any party. You will therefore know how to inform him of this conception, in an agreeable and peaceful manner.

If a passive attitude suffices[2], you will also be able to adopt it. But, in any case, you will accept no intervention that implies a political adherence.

C) You also write that, in certain places, schools affiliated with another current will be entrusted to you, in order to be in conformity with the new law on the unicity of the school[3].

It is surely unnecessary to remind you of the prudence necessary in this matter. Your direction, your mastery, your authority must in no way be called into question within the school. Sometimes, one who has a destructive will puts into practice the terms of the verse "those who destroy you proceed from you." In a first stage, their demand seems limited and they pretend to accept everything[4]. Then, they find themselves inside, and from then on they express their opinion, then do so with greater and greater firmness. You will understand what I mean.

Perhaps these fears are, in this case, without foundation. The final decision must therefore be taken on the spot. My intent is solely to put you on guard, to emphasize to you the necessity of reflecting on all this also from this point of view.

Hashem will protect you from any negative event. He will confer success upon you in order to magnify and beautify Torah, in the spirit of the Jewish Tradition, by drawing close the hearts of the sons and daughters of Yisrael to our Father Who is in heaven, thanks to the deep chinuch* dispensed in the schools of the network.

D) In your letter at the end of last year, you inform me of your hope of soon receiving what is owed to you, for the schools of the network, on the part of the various authorities. It is a matter of an amount of more than twelve thousand Israeli pounds.

I am surprised that you do not tell me, in a detailed manner, how this came to fruition. No doubt you are taking all the measures necessary to receive the entirety of these amounts.

E) I am somewhat pained by the report you give me of your negotiation with the representative of this organization, but I hope that my fears are without foundation. I had the impression that you kept from it the feeling of an external victory. You wish therefore to make this known, in the most assertive manner, to show that you are victorious.

Certainly, it is sometimes necessary to do so, for a firm attitude can dispel the difficulties and the obstacles, without it being necessary to envisage any other action. But, in this case, the chinuch of numerous Jewish children, in a spirit of yiras Hashem*, is at stake. There is therefore no place to multiply the difficulties in this matter, even in a limited proportion.

You know, and practice permits one to establish that this is indeed so, that a peaceful and agreeable attitude suppresses every search for victory on the part of the other camp. And, when the latter adopts a rational position, it is easier to negotiate.

Obviously, I am not saying that the school in this place must be abandoned. However, it is necessary, to the fullest extent possible, to make the declared war cease, and one can note, even from a distance, that this is indeed what is happening — that one wishes, in this case, to conquer the entire village.

The parents are demanding a certain form of chinuch and the leaders of the network possess competence in this matter. They are certain of being able to satisfy the expectations of the parents. There will therefore be no recourse to coercion.

F) It is clear that what was said in paragraph C), regarding the precautions necessary to take responsibility for schools belonging to other parties or other currents, does not apply in the case where the decision has already been taken. In such a case, a change[5] can envenom relations. In this hypothesis, one must take measures, in the appropriate manner, in order to exclude the risk that I defined previously.

But, obviously, it is absolutely out of the question to send the children for whom you are responsible to schools where there are other teachers whom you have not engaged and whom you do not direct. It is inconceivable for you to commit yourself to the chinuch dispensed by others.

G) In your letter of 6 Cheshvan, you ask me whether you should react to what is printed in the newspapers[6]. Experience has shown that polemics engaged in newspapers are without end. Moreover, these newspapers do not belong to you. Others direct them.

As for the steps that may be taken before a tribunal, you know what I think of this. One must have recourse to such an extreme only after having tried all the other possibilities.

With my blessing for success in your sacred mission and awaiting your good news, as soon as possible,

[1] A leader of a political party.
[2] If this leader does not ask for more.
[3] Preventing the maintenance of several schools in the same place.
[4] The Gemara describes, in this way, the intervention of the yetzer hara, which is progressive.
[5] A reconsideration of the decision, already taken, to integrate this school into the network.
[6] See, on this subject, letters no. 2289 and 2333.

ב'שב

ב"ה, י"ז כסלו, תשי"ד
ברוקלין.
הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש

באה"ק ת"ו ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

...ב) במ"ש שהי' אצלם הצעות ממנהלי בתי ספר... שכיון שמכמה סיבות לא יחזיקו בבית ספר פלוני בשנת תשי"ד מציעים להם להכניסם בהרשת. הנה יש להזהר בזה כי קרוב לודאי שמוסרי ביה"ס אף שיש להם רשות ויפוי כח ע"ז, הנה כאשר יודע הדבר לעוד מי שהוא ולאחר עיון לא יישר הדבר בעיניו ובמילא יתנפל עליהם בכל תוקף ועוז, הנה אזי גם אלו שמסרו להם את הענין ימשיכו ידם מזה וכו'.

ג) מזכירים במכתבם שנפגשו... ידוע מכבר שיטת ליובאוויטש שאין היא נכנסת כלל בענין של מפלגה, ובודאי יש להסביר את זה בנעימות ובאופן של שלום, או אם מספיק הענין דשב ואל תעשה יש להסתפק גם בזה אבל בכל אופן לא לקבל על עצמם כל ענין שיש איזה זיקה מפלגתית.

ד) כן כותבים אשר יש מקומות שימסרו להם מבתי ספר של זרמים אחרים, מתאים להחוק החדש שצ"ל רק בי"ס אחד, ובודאי למותר לעורר את תשומת לבם על הזהירות הדרושה שזה לא יגע כלל וכלל הרבונות והמרות והבעלות שתהי' להם בהבית ספר, והרי ידוע שלפעמים מי שרוצה להרס, הנה נשען על הפסוק מהרסיך כו' ממך יצאו, הנה מתחיל הוא בהענין דהיום אומר לו כך, היינו שמסכים על הכל וכשנכנס בפנים הרי מביע דעתו ומזמן לזמן בתקיפות יותר וד"ל. אפשר שאין לזה יסוד בנדון דידן ורק על אתר יש להחליט בזה ולא באתי אלא לעוררם להתבונן בהענין גם מנקודת מצב זה, ובודאי השי"ת ישמרם מכל ענין של תקלה ח"ו וחפץ ה' בידם יצליח להגדיל תורה ולהאדירה ברוח ישראל סבא ע"י שיקרבו את לבם של בני ובנות ישראל לאבינו שבשמים בהחנוך הפנימי שיקבלו על ידם במוסדות הרשת.

ה) במכתבם דסיום שנה העברה כותבים תקותם שבקרוב יקבלו המגיע להם מהמשרדים השונים להבת"ס דהרשת שבמקומות השונים וכו' והסכום הוא יותר מי"ב אלף ל"י, ולפלא שאינם כותבים בפרטיות מה מזה נתגשם כי בודאי אוחזים באמצעים האפשריים לקבל הסכומים במילואם.

ו) מצער אותי במקצת ותקותי שאולי החשש שלי אין לו יסוד והוא שכפי מה שכותבים אודות הדו"ד שהי' להם עם ב"כ... עשה עלי רושם שנכנס גם אצלם הענין בגדר של נצחון חיצוני, ובמילא רוצים להתפשט עד כמה שאפשר ולהראות שיצאו נוצחים. והנה אף שלפעמים נצרך גם ענין זה כי ע"י ואתהלכה ברחבה אפשר שיבטלו מניעות ועכובים בלי כל פעולה נוספת, אבל בנדון דידן (שהמטרה היא חינוכם של כמה ילידי ישראל ברוח של יר"ש) אין להגדיל את הקישויים בזה אפילו במדה קטנה, ונודע ורואים בחוש שכשהולכים בדרכי שלום ובנעימות, במילא אין רגש של הנצחון אצל הצד השני, וכשהצד השני מדבר רק ע"פ שכל קל יותר להתדבר אתו...

מובן שאין כוונתי כלל בזה לעזוב את ביה"ס שם, אבל מה שנצרך כפי שיש ואפשר לשער בריחוק מקום, הוא להסיר עד כמה שזהו בידם את הענין שזהו מלחמה נטושה ורוצים לכבוש את כל הכפר וכו' אלא שכיון שההורים דורשים חינוך מסויים ובעלי הרשת מומחים לזה בטוחים הם שימלאו רצון ההורים ולא שיכפו אותם על דעתם וכו' וכו'...

ח) מובן שהאמור בסעיף ד' אודות הזהירות בלקיחה לרשותם בי"ס של מפלגה או זרם אחר, הנה אם כבר נעשה מעשה הרי אז אדרבה השינוי עלול להחריף היחסים כו' ובמילא אז יש רק לנקוט באמצעים ובצורה המתאימה שלא יהי' כל מקום לחששות הנ"ל, אבל גם זהו פשיטא לשלוח הילדים שברשותם לבי"ס העומד ברשות מורים אחרים היינו שלא הם שכרום ואין עליהם המרות שלהם, זהו מופרך ואי אפשר לקבל אחריות כלל וכלל בעד חינוך שע"י אחרים.

ט) בשאלתם במכ' מששי בחשון אם כדאי להגיב על ענינים הנדפסים בעתונים, הנה כפי שהראה הנסיון להכנס בשקו"ט וכו' בעתונים ה"ז דבר שאין לו סוף, ועוד זאת שסו"ס העתונים נמצאים ברשות אחרים ולא שלהם. ובנוגע להגיבה בבית משפט כו' הנה ידועה שיטתי מאז שלזה מקום לחשוב רק אחרי שניצלו כל האפשריות האחרות.

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש המחכה לבשו"ט בהקדם היותר אפשרי.

ב'שב
בעתונים : ראה גם לעיל ב'רפט. לקמן אגרת ב'שלג.