Igrot Kodesh · Letter 2313 — Faith & Bitachon

B"H,

24 Kislev 5714,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter, in which you ask me to daven* for you.

You know the sichah* of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, according to which berachah* [1] is comparable to rain. The latter, indeed, fertilizes the field only when it has been plowed and sown. Now, it is the same with berachah*. The one who receives it must himself plow, that is, attain profound humility, by meditating on the greatness of Hashem, which is the means by which a person takes the measure of his smallness.

You will consult on this subject the commentary of the Tosafos of Rabbi Yehudah on Maseches Berachos*, at the beginning of perek Ein Omdim, which is cited, in halachah*, in the notes of the Rema* on the Shulchan Aruch* Orach Chaim, chapter 98, end of paragraph 1.

And one plants by giving tzedakah* before davening*, by performing the mitzvah* in the best manner. Thus, the berachah* is fruitful, as the parshah* concerning the berachos* of Yitzchak* indicates, by virtue of which, even "in that land" and "that year," he was able to obtain "a hundred measures," that is, according to the interpretation of the Targum* and our chachamim*: "a hundred times more than what he expected."

It is surely unnecessary to emphasize to you the necessity of studying the deep teaching of Torah, particularly in our era. Indeed, a tzaddik*, who came from heaven, the Arizal*, who still lives, made known to us that "it is a mitzvah* to reveal this Wisdom," particularly to young men who devote themselves to study. May Hashem grant you success.

With my berachah* for studying Torah with yiras Shamayim*,

For the Rebbe Shlita,
the secretary,

Notes:
(1) See on this subject letter no. 2290.

ב'שיג

ב"ה, כ"ד כסלו, תשי"ד
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבם בקשה להתפלל עליהם.

הנה ידועה שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בענין הברכה שהיא בדוגמת הגשם, שכמו שהגשם מצמיח כשיש חרישה וזריעה, כן הוא גם בברכה שמקבל הברכה צריך לעשות החרישה בעצמו, היינו לב נשבר ונדכה על ידי התבוננות בגדלות הבורא ית' שבמילא מביא לידי הכרה בשפלות האדם (יעויין בפירוש תר"י בברכות ריש פרק אין עומדין, והובא לפסק הלכה בהגהות הרמ"א שו"ע או"חסי' צ"ח סוף סעיף א') וזריעה ע"י נתינת הצדקה לפני התפלה והידור במצות אשר אז הברכה מביאה הצלחה וכמה שנאמר בפרשת ברכות יצחק, אשר אפילו בארץ היא ובשנה ההיא הנה מצא מאה שערים וכפירוש התרגום ורז"ל על חד מאה בדשערוהי.

ובטח למותר להעירם בההכרח הגמור דלימוד פנימיות התורה ובפרט בדורותינו אלה אשר הודיענו עיר וקדיש משמיא נחית הוא האר"י החי שמצוה לגלות זו החכמה ובפרט לאברכים יושבי אהל ועוסקים בתורה והשי"ת יצליחם.

בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א,

המזכיר:

ב'שיג
בענין הברכה: ראה גם לעיל אגרת ב'רצ, ובהנסמן בהערות שם.

והובא לפסק הלכה : ראה גם לעיל אגרת ב'רנא.