Igrot Kodesh · Letter 2317 — Shidduchim

B"H,

24 Kislev 5714,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I duly received your letter from the eve of Shabbos Parshas Vayeitzei, which followed a long silence. You tell me that you are taking stock of your stay in the city where you currently find yourself. Generally speaking, such an accounting is undertaken during the month of Elul. During the rest of the year, however, one undertakes only that which will assuredly not weaken the avodas Hashem* and, all the more so, will not lead to despair, even in a very small measure. As a witticism, one could say that despair must never be conscious [1].

Obviously, such an attitude runs counter to the teaching of the Baal Shem Tov*, according to which one should serve Hashem with simchah*. This avodah* also includes the injunction: "In all your ways, know Him," as the Rambam* explains in his Hilchos Deos and the Shulchan Aruch* Orach Chaim, chapter 231.

I took note with pleasure of what you tell me about the month of Tishrei, although your remarks are very concise. I hope that the lack is only in what you write, but not in what actually took place.

Concerning what you can write in the newspapers, it is unnecessary to specify to you how useful this is. I therefore have good hope that in the future you will make efforts in this direction, with all the proper enthusiasm.

You speak of what concerns you personally [2]. It is clear that all that has just been said does not exempt you from personal effort. Conversely, in this domain too, sadness leads to laziness rather than to alacrity. You must therefore begin with concrete action, that is, with the study of Torah, even if you do so only out of submission.

You will study at least a brief moment each day, and for longer, when you have free time. Indeed, when a seed is ready to develop, it is easier to reveal it concretely.

I enclose what was published on the occasion of the chag hageulah* of the past Yud-Tes Kislev [3]. You will no doubt make its content available to as many as possible, for, in fact, it remains valid throughout the year.

With my berachah* for success,

M. Schneerson,

N.B.: Concerning the explanations of chassidus* that should be recited during the wedding, at a good and fruitful moment, it would be good, in addition to the maamar* you mention in your letter, to also say the one entitled "Lecha Dodi," which was delivered in 5689 [4], in accordance with the sichah* of Shavuos 5713 [5]. I am surprised that you do not know this.

It would be good to begin wearing the Tefillin of Rabbeinu Tam*. May Hashem grant you success.

Notes:
(1) Paraphrase of the expression of the Gemara* according to which one who is unaware of having lost an object may, involuntarily, abandon ownership of it. Indeed, the same term in Hebrew designates both despair and abandonment of ownership.
(2) As opposed to communal accomplishments.
(3) This is the maamar* entitled "Padah BeShalom Nafshi," delivered in 5704.
(4) 1929, by the previous Rebbe, at the wedding of the Rebbe.
(5) 1953, by the Rebbe.

ב'שיז

ב"ה, כ"ד כסלו, תשי"ד
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני בזה קבלת מכתבו מעש"ק ויצא לאחרי הדומי' הארוכה. ומ"ש שעושה חשבון מזמן שהותו בעירו עתה, הנה בכלל חדש החשבון הוא חדש אלול, ובמשך השנה עושים רק חשבונות כאלו שבטוחים שלא יביאו חלישות בהעבודה ועאכו"כ לא יתנו מקום לשמץ אפילו, של יאוש, וכידוע הצחות: יאוש - שלא מדעת, ומובן ג"כ שזהו בהיפך הגמור מדרישת הבעש"ט עבדו את ה' בשמחה, שבלשון עבדו נכללו ג"כ הענין דבכל דרכיך דעהו, וכמבואר ברמב"ם הלכות דיעות ובשו"ע או"ח סי' רלא.

נהניתי לשמוע ממ"ש אודות חדש תשרי, אף כי כותב בקיצור נמרץ, ותקותי שאין זה אלא חסרון בכתיבה, אבל לא בהפו"מ.

אודות כתיבה בהמכ"ע, הנה למותר להאריך בהתועלת אשר בזה, אשר לכן רוצה הנני לקוות, שמכאן ולהבא ישתדל בזה ובמרץ המתאים.

מ"ש אודות ד' אמות הפרטים שלו, הנה ידוע שכל הנ"ל אינו מצדיק את העדר העבודה בהד' אמות של עצמו, אבל לאידך גיסא - גם בזה העצבות קרובה יותר לעצלות מאשר לזריזות, ובמילא יתחיל בענין של פועל, היינו לימוד, ולו יהא בקבלת עול - עכ"פ לזמן קצר בכל יום ולזמן יותר ארוך בזמנים הפנוים שלו יותר, וכאשר יש גרעין של צמיחה לגדלות בכח אז בנקל יותר להביאה לידי פועל.

מוסג"פ הנדפס לחג הגאולה י"ט הכסלו העבר, אשר בטח יזכה בתוכנו את הרבים, שבאמת תוכנו כל השנה זמנו הוא.

בברכת הצלחה,

מ. שניאורסאהן
נ"ב.

ע"ד חזרת דא"ח בהחתונה - בשעטומו"צ - נכון נוסף על המאמר שמזכיר במכתבו, לחזור ג"כ ד"ה לכה דודי תרפ"ט וע"פ שיחת חה"ש ה'תשי"ג. ולפלא שאין ידוע לו עד"ז.

תפילין דר"ת כדאי להתחיל להניחם. והשי"ת יצליחו.

ב'שיז
נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 527, והוגהה ע"פ צילום האגרת.