Igrot Kodesh · Letter 2322 — Faith & Bitachon

B"H,

28 Kislev 5714,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I duly received your letter, and you will please excuse me for replying with delay, due to my many occupations.

You write to me concerning your son, who wishes to continue his studies at the yeshivah*. Basing myself on the teaching of our chachamim* according to which one ought to exile oneself to a place of Torah, I accepted the principle of his journey to attend the yeshivah*. But you yourself are not of the same opinion, due to his state of health, all the more so, you point out, as he can also receive a good chinuch* while at home.

It is surely unnecessary to remind someone like you of the reasons and explanations given in the Mishnah* previously cited. It states that one should exile oneself to a place of Torah. And first of all, the reason for this directive, whether one understands it or not, does not appear clearly in the Mishnah*. We must therefore hold to the statement it makes. Obviously, this does not contravene the kibbud av va'em* due to parents nor express a lack of trust in them, especially since its author, Rabbi Nehorai — a name which in fact designates Rabbi Eleazar ben Arach — himself set the example in this regard, as Maseches Shabbos 147b relates.

You bring up the maintenance of his health. It is clear that this is necessary in the place to which he will go. Whether it be in the United States or in Eretz HaKodesh*, you will be able to find acquaintances and friends who will look after your son to the fullest extent possible. Moreover, you know that the health of the body depends, in large measure, on the contentment of that of the neshamah*. When your son is in the company of friends he will appreciate, his physical health will be strengthened by it. It will not be so when he is alone and very often unsatisfied.

On this subject, I would also like to emphasize another point, which concerns the study of chassidus*. One can read between the lines of your letter that you are not fully satisfied with it [1]. Basing myself on what I have heard, on numerous occasions, from my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, I address to you the few lines that follow:

You know that previously, there were several conceptions of how to transmit the teaching [2] to the youth. According to the first, one limited oneself to Talmud*, the Rishonim* and Acharonim*, and the poskim*. For the second, one had to add to these texts the study of mussar*, of Jewish ethics, or of chassidus*. As you know, the scholars of the Lithuanian yeshivos opposed energetically, sixty or seventy years ago, mussar* as well [3], arguing that the study of Talmud* and poskim* was sufficient, that Torah protects and saves [4].

Indeed, it is said concerning one who has strayed from the right path that "the luminary which it [5] contains brings him back to the good." Yet, several decades later, concrete practice has demonstrated the necessity of a study which deals directly with man's conduct, his feelings, his moral obligations. And the greatest Lithuanian scholars have agreed that this must indeed be so. They gave their consent to study mussar*, devoting to it a more or less considerable amount of time.

The teaching of the Baal Shem Tov*, of his disciples, and of the disciples of his disciples who succeeded him, put into application, in daily life, the injunction of the Arizal* according to which, in our era, "it is a mitzvah* to reveal this Wisdom," that is, the deep teaching of Torah. Moreover, when the Baal Shem Tov* asked when Moshiach* would come, he was answered: "When your wellsprings spread outward." Without doubt, those who have had the merit of access to the clarity of the teaching of the disciples of the Baal Shem Tov* consider it a necessity.

Nevertheless, in the previous generation, it was conceivable that such study be reduced to the strict minimum. It was known, indeed, that a boy or young man would not have the opportunity to study philosophy, that no one would question him on his feelings, on his emunah*. In our era, by contrast, particularly in recent years, the persecutions and sufferings have shaken the entire world. Young people are confronted with particularly severe trials. It is unfortunately inevitable that some come to question all that is sacred and even the foundations of emunah*. Consequently, it is indispensable that one have knowledge of the teaching of the Baal Shem Tov* and of the disciples of his disciples, which is an integral part of our holy Torah. Our chachamim* say, indeed, that "all that is taught by the talmidei chachamim* was already revealed at Har Sinai*." It is in this way that one can guard oneself from what is said by others.

Someone might claim — thereby contradicting the teaching of our chachamim* according to which "do not be sure of yourself" — that he has the certainty that his son or his close relative will never encounter people lacking yiras Shamayim* or integrity. But concrete practice has proven that the contrary is true. Moreover, one who advances such an assertion cannot deny that a doubt remains. Now, in a situation of danger, it is permitted to transgress Shabbos* [6], from the moment there is the slightest doubt [7].

All acknowledge that chassidus* is indeed a part of our holy Torah. Even if someone, personally, prefers to study one part rather than another, he must concede that his role, when another person formulates before him the desire to have access to a teaching revealed by Hashem to Moshe* at Har Sinai*, is indeed to encourage him to do so, to redouble enthusiasm in this study. Moreover, it is by reference to this teaching that one formulates the following question: "Have you added a measure of salt [8]?" If one has not done so, chas veshalom*, it is preferable not to keep the harvest, in accordance with the expression of our chachamim* in Maseches Shabbos 31a.

In my opinion, you should thank Hashem for having inspired in your son a spirit of purity. Indeed, he is animated by the desire to study the deep teaching of Torah which is its soul, in the expression of the Zohar*, vol. 3, p. 153a, which you will consult. The neshamah* vivifies the body, and in the same way, the deep teaching of Torah infuses enthusiasm into the study of its revealed part. I have good hope that he will provide you with much nachas*.

With my berachah* for success in your sacred mission and in anticipation of your good news,

Notes:
(1) With the desire to study it, expressed by the son of the recipient of this letter.
(2) Of Torah.
(3) And not only chassidus.
(4) Against the trials one must face in the world.
(5) The Torah.
(6) To save the person in danger.
(7) That this person might be saved in this way.
(8) Which preserves the harvest and prevents it from spoiling. Likewise, the study of chassidus preserves the other parts of Torah. See on this subject Likkutei Torah Vayikra, p. 6a.

ב'שכב

ב"ה, כ"ח כסלו, תשי"ד
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו, ואתו הסליחה על שנתעכב המענה שלי מפני ריבוי הטרדות.

תוכן מכ' אודות בנו האברך... שי' אשר ברצונו לנסוע ללמוד בישיבה, ונשען על פסק רז"ל הוי גולה למקום תורה הסכמתי ע"ז ולא נראה זה בעיני כת"ר שי' מפני מצב בריאותו ובפרט אשר החינוך שלו מובטח גם בהיותו בביתו.

והנה לכת"ר ודכוותי' בטח למותר להביא את כל ההסברות והטעמים הנאמרים בפסק המשנה הנ"ל דהוי גולה למקום תורה, והעיקר הרי הוא אם מתקבל הטעם או לא מתקבל הטעם, הרי כיון שבמשנה לא נתפרש הטעם להדיא, אין לנו אלא דברי המשנה, ומובן מעצמו שאין בזה איזה פגיעה בכבוד ההורים או אי-אמון בהם, ובפרט ע"פ הפירוש שבעל המימרא רבי נהוראי זהו ר"א בן ערך אשר בדידי' הווה עובדא וכמבואר במס' שבת - קמ"ז ע"ב -.

ובהנוגע למ"ש אודות שמירת בריאותו, הנה בודאי יש להשתדל בזה באותם המקומות אשר לשם יסע, והן בארצוה"ב והן באה"ק ת"ו יוכלו למצוא ידידים ואוהבים אשר ישגיחו על בנו במדה האפשרית, ובפרט שידוע אשר בריאות הגוף תלוי' במדה גדולה בהשביעת רצון מבריאות הנשמה, והא גופא אשר בנו שי' ימצא א"ע בסביבת חברים מתאימים לרוחו יוסיף ג"כ בבריאות הגשמיות, משא"כ כשיהי' בודד ובמצב של אי-שביעת רצון לעתים תכופות.

ובהזדמנות זו הנני להעיר על עוד נקודה, והוא בנוגע ללימוד תורת החסידות אשר כנראה מבין השיטים של מכתב כת"ר שי' אין דעתו נוחה כ"כ מזה, ונשען על מה ששמעתי כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ממה שראה במוחש, הנני בא בשורותי דלהלן, והוא:

ידוע אשר בשנים מלפנים היו כמה שיטות בענין הלימוד עם הנוער, אם צריך הוא להיות ש"ס ראשונים ואחרונים ופוסקים בלבד, או גם תורת המוסר והחסידות, וידוע אשר כששים שבעים שנה לפני זה הנה הגאונים בישיבות דליטא התנגדו בכל תוקף גם ללימוד תורת המוסר, באמרם אשר לימוד ש"ס ופוסקים מספיק ותורה מגינא ומצלי ובמכש"כ אשר אפילו זה שסר מן הדרך הרי גם הוא המאור מחזירו למוטב, אבל כעבור איזה עשיריות בשנים, הנה הראה החיים במופת חי אשר מוכרח איזה לימוד המדבר ישר מעניני מדות בנ"א הרגש נפשו וחובת הלבבות עד שגם הגדולים דליטא הודו והסכימו על לימוד המוסר במדה גדולה או קטנה עכ"פ.

אותם שזכו ליהנות מאור תורת הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו הבאים אחריו, אשר הביאו בחיים את ציווי האריז"ל אשר בדורנו אלה מצוה לגלות זו החכמה (פנימיות התורה) ולא עוד אלא כאשר שאל הבעש"ט את המשיח אימתי קאתי מר, היתה המענה לכשיפוצו מעיינותיך חוצה, הרי נעלה מכל ספק הכרח לימוד תורת תלמידי הבעש"ט.

בכ"ז בהדור שלפנים הי' מקום לשיטה, אשר יש להסתפק במדה קטנה ביותר של לימוד זה, כיון שבטוחים היו שלא יהי' להנער ולהבחור כל שייכות ללמוד החקירה ולא יפגש עם כאלו אשר ישאלוהו בענינים דחובת הלבבות, עניני האמונה וכו' וכו', אבל בדורנו זה ובפרט בשנים האחרונות כשבאו הגזירות והשמדות ר"ל ובלבלו את כל העולם והנערים והאברכים עומדים בפני נסיונות קשים ביותר ולדאבוננו בל ימלט שלא יפגשו עם כאלו המטילים ספק בכל הקדוש ואפילו גם ביסודי האמונה, מוכרח הדבר שידעו את האמור בתורת הבעש"ט ותלמידי תלמידיו שזהו חלק מתוה"ק וכמרז"ל כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש ניתנו למשה מסיני כדי שלא יהי' איכפת לי' מה שישמע מאחרים.

גם אם ימצא מי שיאמר אשר בטוח אשר בנו או קרובו לא יפגש לעולם עם כאלו שאינם חרדים יראים ושלמים (אשר זהו נגד מרז"ל אשר אפי' בעצמך אל תאמין) הנה בא הנסיון והראה שהיפך הוא אבל אפי' לדברי האומר כך מידי ספק לא יצא, וידוע שבענין של פקוח נפש הרי אפי' בשביל ס"ס וכו"כ ספיקות מחללין את השבת וכו' וכו'.

מוסכם מכל הוא אשר תורת החסידות הוא חלק מתוה"ק, ואם גם בנוגע לעצמו יש מי שאומר שרוצה הוא ללמוד חלק זה ורק אחר זמן חלק השני הרי פשוט שכשבא איש הישראלי ואומר שנפשו חשקה בחלק תורה מסויים הנאמר למשה מסיני ומפי הגבורה בעצמו צריך לחזקו ולעודדו להוסיף אומץ בלימוד חלק תורה זה ובפרט שחלק זה הוא אשר עליו נאמר ששואלים אם עלה קב חומטין ואם ח"ו לא העלה, הרי כלשון רז"ל - שבת דל"א סע"א - מוטב אם לא העלית גם החטין.

ולדידי הרי כת"ר שי' צריך להודות להשי"ת אשר העיר רוח טהרה על בנו שי' וחושק ללמוד פנימיות התורה אשר כלשון הזהר הקדוש - חלק ג' דקנ"ב ע"א עיי"ש - זהו נשמתא דאורייתא, אשר כמו שהנשמה נותנת חיות בהגוף ה"ה שפנימיות התורה נותנת חיות בלימוד תורת הנגלה, ותקותי חזקה אשר יקבל ממנו רוב נחת.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש המחכה לבשו"ט.

ב'שכב
אם העלה קב חומטין: ראה לקו"ת ויקרא ו, א.