Igrot Kodesh · Letter 2338 — Shidduchim

B"H,

9 Teves 5714,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

A) I duly received your letter dated the fifth light [1], in which you share with me the reflections that your avodas Hashem* inspires in you. You surely know the proverb of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us. It concerns Rabbi Nachum of Chernobyl and is also printed in the sichah* of Pesach 5703 [2]. He says that one must, very often, ask oneself what is the origin of a certain tendency or a certain desire.

Indeed, one cannot determine, in a first analysis, whether it emanates from the realm of holiness or from that which is opposed to it. For you also know the proverb of the Rebbe Rashab* [3] according to which the yetzer hara* can also clothe itself in a silken frock coat.

One of the fundamental criteria, in this matter, is the following. When this tendency and this desire have the effect of weakening avodas Hashem*, one can be certain that it emanates from the left side [4].

It is the same for what is the subject of our discussion. Your letter seems to indicate that the moral cheshbon* to which you allude actually weakens your enthusiasm, diminishes the vitality you bring to assuming your sacred mission, in this case your pedagogical activity. It is therefore almost certain that your approach emanates from the yetzer hara*.

Moreover, Tanya* explains that sadness, even if it is inspired by worldly preoccupations, can be reasoned with. You will consult on this subject chapter 26 and the summary of Tanya*. Consequently, however justified your objections and complaints may be, you must distance yourself from them to the fullest extent possible. And, as far as you are concerned, I do not understand what results from the moral accounting that you write to me, except for the sadness it inspires in you.

All this is therefore not your business. You will redouble your enthusiasm to educate these children, and you will draw their hearts close to their Father Who is in heaven. The reward you will receive for this is specified by the words of our chachamim*, who say: "Hashem makes his eyes shine," and "he will ascend on the path leading to the Sanctuary of Hashem."

B) You also ask me whether you should be present at the wedding of your brother [5]. The general principle, in such a case, is the following. By staying close, one can act more effectively than by pushing away and distancing oneself.

You do not tell me precisely what problem there is between you. Nevertheless, it seems to me preferable that you be present. First of all, this is an act of ahavas Yisrael* toward your fellow. Moreover, you will be able to use this, immediately or afterwards, to draw your brother and his wife closer to Yiddishkeit*.

May Hashem grant you success in this domain as well.

With my berachah* and in anticipation of your good news,

Notes:
(1) Of Chanukah.
(2) 1943. The previous Rebbe shows how Rabbi Nachum analyzed his own motivations for giving tzedakah*.
(3) See on this subject letters nos. 1928, 2345, 2394, 2443 and 2492.
(4) That of evil.
(5) Who is presumably not totally observant of halachah.

ב'שלח

ב"ה, ט' טבת, תשי"ד
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מנר חמישי, בו כותב רעיונות אודות מצבו בעבודת השי"ת. ובטח ידוע לו פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אודות הרה"צ ר"נ מטשרנוביל (נדפס ג"כ בשיחת פסח ה'תש"ג) שלעתים תכופות צריך בחינה מאיזה צד באה תנועה פלונית או רצון פלוני, כי בהשקפה ראשונה אי אפשר לברר אם זה מצד הקדושה או מצד השני, וידוע ג"כ פתגם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע אשר אפשר ג"כ שהיצה"ר יתלבש אין א זיידענע קאפאטע, ואחת הבחינות - מהיסודיות - בזה הוא אשר אם רואים שהתנועה או הרצון מביאים חלישות בעבודה ה"ז הוכחה שבאים מצד השמאל.

וה"ה בנדון דידן אשר כנראה ממכתבו הנה חשבון הנפש שלו שכותב אודותו מחליש החשק והחיות שלו במלאכתו מלאכת שמים, היינו עבודת החינוך הכשר, ולכן קרוב לודאי שזהו מתחבולות היצר, וזהו נוסף על המבואר בתניא אשר אפי' אם העצבות היא ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו כו' וכו' יעיין שם פרק כ"ו ובקיצור התניא, שגם מזה מובן שאפשר שיהי' כל הטענות והתביעות צודקות ובכ"ז צריך להתרחק מהם בתכלית הריחוק וגם בהנוגע לו, הנה מכל חשבון הנפש שכותב עדיין איני מבין מהו הבכן שפועל לבד העצבות שכותב אודותה, ובמילא אין זה מענינו ויוסיף אומץ בחינוך בני ובנות ישראל חינוך המקרב את לבם לאביהם שבשמים, ושכרו אתו אמור בכ"מ ברז"ל אשר עי"ז מאיר ה' עיניו גם הוא לעלות במסילה העולה בית אל.

ב) בהנוגע לשאלתו אם להיות בחתונת אחיו שי'. הרי הוראה כללית בענינים כגון אלו היא, אז דורך קירוב קען מען אויפטאן מער, ממה שע"י דיחוי וריחוק, ואף שאינו כותב פרטי הענינים שביניהם, בכל זה הרושם אצלי שטוב יותר שיהי' נוכח, ולבד ענין האהבת ישראל שבזה, הרי בטח יוכל לנצל את זה אם על אתר או במשך הזמן לקרב את אחיו וב"ג תחי' יותר לדרכי היהדות, והשי"ת יצליחו גם בזה...

בברכה.

המחכה לבשו"ט.

ב'שלח
וידוע ג"כ פתגם : ראה גם לעיל ח"ז אגרת א'תתקכח. לקמן ב'שמה. ב'שצד. ב'תמג.

בתצב.