Igrot Kodesh · Letter 241 — Letters of Rabbi Avraham of Kalisk · Book Orders

By the grace of Hashem*,

20 Tammuz* 5706,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem,

Rav* H. Havlin[1],

I greet you and bless you,

I reply to your letters of 13 Sivan*:

A) I have not yet received the copy of the letters of Rabbi Avraham of Kalisk*[2]. If you had the possibility of sending us here the collection of those letters, which we would return to you, we could identify those that are printed in the Peri HaAretz*, the Beit Rabbi*, or the first annual issue of Kiryat Sefer*, and we would make copies of the others.

Obviously, you may send those letters directly to my father-in-law, the Rebbe* Shlita*. But if this is absolutely impossible, send us here at least a copy of those letters.

B) The collection of the Sichot* of the Rebbe*[3] was printed in a small number of copies, and we have sent you five of them. The unit price, including postage, is ten dollars. You have surely received them already. Please return to us, by return mail, the copies that you are unable to sell at that price. Of course, the shipping costs will be at our expense.

C) The books that you ordered, taking personal responsibility for them, will be sent to you, with the exception of the English version of 'conversations with the youth' of Tammuz* 5704, which is out of print.

D) Please convey to Rav* I. A. Orenstein*[4] eighteen half-dollars, drawn from our funds, on my behalf, as a wedding gift for his son, in accordance with what the Likkutei Torah*[5] says in the discourse entitled 'this is the inauguration of the Sanctuary.'*[5]

Please also forward to him the enclosed letter[6]. I thank you in advance for all of this.

E) The dealer in sacred books says he sent you the Yalkut Shimoni* and the Keren Ora* along with the rest of your order. We paid him for them here as soon as he dispatched them.

F) On the occasion of the yahrzeit* of my father, please give, from the same funds, ten dollars to the Yeshiva* Torat Emet*, ten to the Kollel*, and five to the international group for the recitation of Tehillim*.

Furthermore, I am certain that if some new development arises enabling the issuance of a certificate for my mother[7], you will endeavor to obtain it and will keep me informed.

I will conclude by expressing my blessing of immediate Teshuvah*, immediate redemption,

Rav* Menachem Schneerson,

Director of the Executive Committee[8]

Notes

(1) Rav* Chanoch Hendel Havlin, of Jerusalem.

(2) See, in this regard, letter no. 230.

(3) Rashab*.

(4) Rav* Yitzchak Avigdor Orenstein, addressee of the following letter.

(5) Which comments on the significance of a wedding gift.

(6) The following letter.

(7) See, in this regard, letter no. 226.

(8) Of Merkaz L'Inyanei Chinuch*.

רמא*

[כ' תמוז תש " ו ]

כבוד הוו"ח אי"א נו"מ נעלה וכו'

הררי"א שי' אורנשטיין

שלום וברכה!

במענה על הודעתו מחתונת בנו שי' בשטומו"צ, הנני להביע ברכתי ברכת מז"ט מז"ט, ויבנו בית בישראל על יסודי התורה והמצוה.

וי"ל דהנה בירידת הנשמה לעוה"ז, דכבי הילולא דמיא, שני ענינים בזה: א) תקון הגוף ונפש החיונית וחלקו בעולם (וכמ"ש בסש"ב פל"ז). ב) עלי' בנשמה עצמה, ע"י הירידה והעבודה בגוף.

והנה כשבא כבר בעבודתו לזיכוך חלקו בעולם, ע"ז אמרז"ל (יבמות סג, א) אדם מביא חטים חטים כוסס כו' וזקוק הוא לעזר כנגדו זו אשה.

וזהו ג"כ הסדר השווה לכל שהתוו במשנה (אבות ספ"ה) בן חמש למקרא כו' למשנה כו' לתלמוד, ורק אח"כ בן יח לחופה כי באופן זה הרי כשבא לכלל לרדוף (שהוא הוא "טרדה גדולה" אשר בשו"ע אדמוה"ז דלקמן) בתקון עוה"ז, שזהו בהיותו בן עשרים

כי אז כבר קיים קשוט עצמך, כי הוא בתכלית השלימות, וכמובן ממ"ש בלקו"ת ד"ה בן כ' למכור.

- יגמור כבר גם למוד התלמוד, שהוא נמשך חמש שנים, וכמ"ש בהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.

- ומ"ש שם "ב' או ג' שנים", י"ל דלצדדין קתני, ואליבי דשני הפי' בבן י"ח אם הוא י"ח שלמות (תוד"ה בר כתובות נ, א) או בתחלת י"ח (רמב"ם הל' אישות פט"ו ה"ב, ועייג"כ טושו"ע אה"ע ס"א ס"ג ונ"כ) -

והא דעוד קודם לזה כבר אמרו רז"ל בן י"ג למצות, י"ל דהוא תחלת העבודה, שהיא בהשייך לגופו ונפשו החיונית בלבד, בלי שייכות לחלקו בעולם, כי מעט מעט אגרשנו גו'.

אבל כיון שאין זה עיקר ענין המצות, לכן אינו נקרא מצוה מן המובחר, ובזה יומתק דיוק ל' השו"ע שם: והמקדים לישא בן י"ג מצוה מן המובחר, ולפירש"י הוא גם כשנה לפני זה, כי גם אז הוא מופלא סמוך לאיש ונדריו נדרים מן התורה.

והנה ע"י עבודה זו נעשה עלי' גם בהנשמה, והעלי' היא באין ערוך, מממלא כל עלמין לסוכ"ע. וההקדמה וההכנה לזה סיפר לנו ישעי' - כידוע שכל המסופר בתנ"ך ומרז"ל יש ללמוד בזה הוראה בעבודת ה' - בתיאור המרכבה ואראה את אד' גו' שרפים עומדים ממעל לו. וביאר רבנו הזקן (לקו"ת ד"ה ונקדשתי ס"ה) שמפני שעיקר תשוקתם להשיג בחי' סוכ"ע, שלמעלה משם אד', אדון על כולא ממכ"ע, ה"ה כאילו עומדים שם.

והתשוקה והעבודה צ"ל לא בבחי' אהבה לבדה או בבחי' יראה לבדה כו', כ"א בהתכללות וחבור כל המדות יחדיו, רבקה של שלש כו' של ארבע (תו"א פ' תולדות ד"ה מים רבים ס"ג) וע"י עבודה זו בעוה"ז דוקא עולים בנ"י בפו"מ לסוכ"ע, למעלה גם מן השרפים וכמרז"ל (חולין צא, ב), לעולם הא"ס. וזהו ד האי עלמא דוקא כבי הלולא דמיא כמו שע"י הנשואין נתגלה אח"כ כח ההולדה, שהוא בנשמות ולא במלאכים, שהוא דוגמת בחי' כח הא"ס (ראה לקו"ת סוף ביאור דששים המה מלכות).

בברכת מז"ט, לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

רמא*
מגוכתי"ק (עבור המזכיר שיעתיק במכונת כתיבה) בלי תאריך, והוא "מכ' המוסג"פ" הנזכר באגרת שלפנ"ז. גם במענה שלו כותב "מכתבו דכת"ר מיום כ' תמוז, בתשובה להזמנת החתונה לבני שיחי' בצירוף חדשוי דאורייתא".

הררי"א שי' אורנשטיין: אגרת נוספת אליו - לקמן שמו.

ונהנה כשבא : הובא לקמן (עד והנה ע"י) גם לעיל ח"א אגרת קיח.