Igrot Kodesh · Letter 245 — Publishing in Shanghai · Torah as Remedy for Slander

By the grace of Hashem*,

16 Menachem Av* 5706,

To the Chassid* who fears Hashem and faithfully fulfills his mission, the very dear Mr. Aryeh Leib Brailowsky, Shanghai,

I greet you and bless you,

It is with pleasure and satisfaction that I learned, through the young men who arrived from Shanghai, of your decision to collect funds for the publication of the books of our teachers, the teaching of the Hashem* of life, carried out in Shanghai[1].

Naturally, I reported this to my father-in-law, the Rebbe* Shlita*, who was particularly pleased by it and expressed the wish to receive, as quickly as possible, good news on this matter.

I am convinced that it is unnecessary to describe at length the immense merit of affording thousands of Jews the possibility of studying books reproducing the teachings of our masters. I will give you only one illustration drawn from the words of our Sages.

Our Sages say[2] that the exile has its source in the slander* of the spies*, who thereby caused the misfortune of many generations, including our own.

Tractate Arachin* 15b states that the remedy for this situation is the Torah*, as it is said: 'the tree of life heals the tongue'* — the expression 'tree of life'* designating here the Torah*.

The severe punishment meted out for slanderous speech* that was heard only by those who lived at that time and in that place allows us to understand the immense merit and great reward that come from words of Torah* spoken in a certain place, at a certain moment. And from this one can infer the immense importance of printing Torah* teachings in a book that will be able to reach all countries, that will endure and be studied for tens, hundreds of years after its printing.

I conclude by expressing the wish that this great merit protect you in all your needs, and that your participation in all that is connected to Torah*, Mitzvot*, and good deeds continue.

With my blessing of immediate Teshuvah*, immediate redemption,

Rav* Menachem Schneerson,

Director of the Executive Committee[3]

Notes

(1) See, in this regard, letter no. 213.

(2) The end of this letter is practically identical to that of letter no. 237.

(3) Of Merkaz L'Inyanei Chinuch*.

אגרו ת -קוד ש

-מ תו רג מו ת)ט׳תפב(

לשמש ״אות״ וזכרון מיוחד לכל ענין יציאת מצרים ,ולא רק בזמן מסוים

בשנה ,כי אם בכל ימי החול של השנה,

זו מצות תפילין.מובן מכך שהקשר בין מצות תפילין לבין יציאת מצרים הוא נרחב

ועמוק ביותר .כך גם ביחס לחג הפסח על כל פרטיו -שהרי הללו ישנם

רק בימי הפסח ,ואילו זכירת וחוויית יציאת מצרים צריכה להיות יום-

יומית ,דבר זה מצויין לאות על ידך ולטוטפות כין עיצין )בכל ימי החול

של כל השנה( -באמצעות התפילין.

בכל ימי החול :להביא הלילות וגם מדרבנן לילה זמן תפלין הוא )שולחן־ערוך אורח-

חיים ריש סימן ל(*.

מצות תפילין :אם נתחייבו בתפלין ב)מדבר ובמילא גם ב(טו בניסן לאחרי צאתם

ממצרים -ראה בכורות ה ,א** .סדר אליהו רבה פרק כו .ילקוט שמעוני שלח רמז תש״נ.

חידושי הרשב״א מנחות לד ,א.

נרחב ועמוק ביותר :אף ש״בא לנו מצוות רבות על זה )זכר ליציאת מצרים( מצוות עשה

ומצוות לא תעשה״)חינוך מצוה כא(.

אפילו ביחס לחג הפסח כד :אלא שחג הפסח ופרטיו הם עצם ענין ,ותפלין וכיוצא בהם

אות כד וזכר)ליציאת מצרים( .ויש לומר דהא בהא תליא .ואין כאן מקומו.וחוויית יציאת מצרים :עיין משנה פסחים )פרק י ,משנה ה( חייב אדם לראות את עצמו

כד*** ואינו בשאר הזכירות שהובאו בשולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן ס סעיף ד.

יום־יומית :ראה רמב״ם הלכות קריאת שמע פרק א הלכה ג .שולחן ערוך אדמד׳ר ה״ז

סימן סז סעיף א .תניא ריש פרק מז.

לאות . .עיניך :בא יג ,ט.

*( דלכאורה יש לומר דלאחרי גזרתם נעשה הלילה לאו זמן תפלין ]דוגמא בעניני חג

הפסח -שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן תלג סעיף ל[ וזה שולל בהמראי מקומות)לסימן ל

סעיף ב( :אם כד כל הלילה מותר.

שקלא וטריא בזה בחקרי הלכות גם כן.

**( הכוונה להברייתא דבי רבי ישמעאל .ואף שזה איתא גם בקידושין)לז ,ב( ,מכל

מקום שם יש לפרש )בדוחק על כל פנים( בגלות)אבל לאחר מתן תורה( -כדי שתכנסו כד.

)בתורה שלימה חלק יב -ראשונים שפירשו כן(.

***( ואף שלכאורה אין זה בכל יום (1 -ישנו על כל פנים בכל דור )משנה( (2 .אדמו״ר

הזקן בתניא )פרק מז( מפרש ״בכל יום״ - .וכנראה כוונתו שזוהי כוונת המשנה )שהרי א(

אין מקור אחר ,ב( מתחיל בלשון המשנה( .ואולי אפשר לומר דמפרש דהמשנה דפסחים

משלימה המשנה סוף פרק קמא דברכות שצריך להיות סיפור יציאת מצרים בכל יום -

שצריך להיות באופן כאילו הוא יצא ממצרים .ועל פי זה יתורץ גם כן דמביאים כמה וכמה

נפקא מינה בין הסיפור בפסח להסיפור בכל השנה ולא קאמר דרק בפסח צריך להיות כאילו

הוא יצא.

]סדר אליהו רבה :דינה ,תר״ס ,עמוד [. 132

שלוש ההערות :מענה הרבי -ניסן תשכ״ח.

תשב״ ו -תשל״ה

כמו לכל עניני התורה והמצוות יש גם למשמעות המיוחדת של

מצות תפילין הסברים רבים ,שעל אחד מהם אעמוד בזה.

יציאת מצרים היתה שחרור מעבדות ,החל במשמעותו הפשוטה של

מושג זה :מעבודת פרך פיסית -ועד למשמעות העמוקה ביותר של חרות

רוחנית ,השתחררות מ״מצרים״ )במובן מיצר וגבול( ,מכל ההגבלות

והצמצומים הכובלים את הנשמה ,עד שמתגלה עצם המהות של היהודי,

הן כיחיד והן כעם,

והרי עצם מהותו של יהודי הוא ,כפי שאומר הקב״ה :בנים אתם

לה׳ אלקיכם ,משפט המכוון לא רק לנשמה כפי שהיא בטרם רדתה

לעולם זה ,אלא גם ליהודי כפי שהוא בעולם הזה -נשמה וגוף על כל

תכונותיהם.

משמעות המושג בנים למקום היא ,בין השאר ,שכשם שהקב״ה

מושל ושולט על העולם וכל אשר בו ,כך צריך יהודי להיות -בכל הענינים

הקשורים בדבר היותו יהודי ,עם יהדות -שולט על העולם לא רק

ב״הזדמנויות חגיגיות״ אלא אף בחיי יום־יום שלו ,והדבר צריך להתבטא

בפועל ממשי ,בצורה מעשית וגלויה ,כלומר :לא זו בלבד שיהודי אינו

צריך להתרשם ולהיות מושפע מן העולם שמסביבו ,כי אם ,אדרבה ,עליו

לשלוט ולמשול -בכל הקשור ליהדות -על כל עניני העולם.

כאן מתעוררת שאלה פשוטה ,אך חזקה :איך אפשר לדרוש זאת

מכל יהודי ,וכיצד יכול הוא להגיע לכך?

התשובה פשוטה גם היא :כיון שהוא בן להקב״ה ,העניק לו הקב״ה

כחות אלקיים ועל־טבעיים,

ועד למשמעות כד :ואדרבה דוקא זה נתחדש בפסח ,כי עבודה בטלה מאבותינו בראש

השנה)ראש השנה יא ,א(.

כנים . .אלקיכם :ראה יד ,א.

לשלוט . .על כל עניני העולם :כי אין הקב״ה בא בטרוניא עם בריותיו)עבודה זרה ג,

סוף עמוד א( ואונס )מצד עניני עולם ולא שאנס עצמו בדעתו הרעה -רמב״ם הלכות גירושין

סוף פרק ב( דפטור הוא ,הרי רחמנא פטרי׳)נדרים כז ,א( ,היינו שזהו מדיני המצוות.

יציאת מצרים . .חרות רוחנית :ראה הגדה של פסח שם עמוד תשנז ,ובנסמן שם בהערה

דיבור המתחיל יציאת מצרים.

אגרו ת -קוד ש

-מ תו רג מו ת)ט׳תפב(

שהרי אף בבנים והורים ,המשמשים לנו משל ,אנו רואים שהבנים

מקבלים ,באופן טבעי ,תכונות וקוי-אופי של הוריהם ,והורים מנחילים

אותם לצאצאיהם .באשר לנמשל -העובדה שבני ישראל הם גנים

למקום -יש לדבר זה צביון עמוק יותר בהרבה ,כפי שמסביר אדמו״ר

הזקן ,בעל התניא והשלחן־ערוך ,שבמשל על בנים והורים ,הבנים מהוים

בכל־זאת מציאות מיוחדת לעצמם ,אם כי קשורים בקשר הדוק ועמוק

אל הוריהם ,ואילו בנמשל -של היות היהודים בנים למקום -הרי אין

בני ישראל מהווים מציאות נפרדת לעצמם ,כי אם תמיד -ובאמצעות

התורה והמצוות הדבר אף בא לידי גילוי -הם בטלים לגמרי לגבי

הקב״ה ,כל מציאותם היא ביצוע רצון הקב״ה ,כעבד וכבן.

יציאת מצרים הרי ביטאה וגילתה גם ,כי לי בני ישראל עבדים

עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים.

וכשאיש ישראל מוציא לפועל את כוחותיו האלקיים האלו במדהמלאה ,עד שהם מקיפים את כל מציאותו ,לא רק את מעשיו כי אם גם

את דבורו ומחשבתו -נותן לו דבר זה את האפשרות לשלוט ולמשול על

כל עניני העולם שמסביבו.

וזה תוכנה של מצות תפילין ,כפי שהוא מוסבר במקומות רבים,

ובצורה הברורה והתמציתית ביותר ב״שלחן־ערוך׳;

כאשר יהודי מניח תפילין עליו לכוון שהקב״ה ציוונו להניח תפילין

על היד ,כנגד הלב ,ועל הראש ,כנגד המוח ,״כדי שנזכור נסים ונפלאות

שעשה עמנו . .ואשר לו הכוח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים

באופן טבעי :ראה עדיות פרק ב משנה ט.

שמסביר :לקוטי תורה דברים דיבור המתחיל שיר המעלות ממעמקים)סב ,ד(.

כעבד ובבן :ראה זוהר חלק ג קיא ,ב .תניא פרק מא.

יציאת מצרים . .וגילתה גם כי לי בני ישראל עבדים :בהר כה ,נה .אבן עזרא שם ,מב.

מה שאין כן מעלת בנים)שמות ד ,כב(.

ב שלחן־ערון . . :כדי שנזכור . .וישעבד כד :לרבנו הזקן חלק אורח־חיים סימן כה

סעיף יא .ועיין בהשינויים מלשון שולחן ערוך דהמחבר.

יהודי מניח תפילין :ונשים שפטורות)קדושין לד ,א( הרי)גם לדעת המכילתא סוף פרשת

בא וירושלמי ברכות פרק ג הלכה ג* דפטורות מדפטורות בתלמוד תורה( הוי מצות עשה שהזמן

*( הכוונה :דעת)הבבלי בברכות )כ ,ב( ״פשיטא״ וכפסק דין( אדמו״ר הזקן)סימן לח

הכוונה . . :כהלכה( :מענה ה ר בי-ני סן תשכ״ח.

תשב״ ו -תשל״ה

כרצונו״ -״וישעבך להקב״ה חנשמח שחיא במוח וגם תאות ומחשבות

לבו לעבודתו יתברן״ ,שכן המוח )השכל( והלב )הרגש( מנהיגים את כל

מעשיו ,דיבוריו ומחשבותיו של האדם .ואז -״עבד מלך כמלך״,

ובאמצעות עבד ובן המלך מתבטאים בפועל ״הכוח והממשלה

לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו״ -למעלה מכל ההגבלות :יציאת

מצרים במלוא המדה.

יתן ה׳ שע״י קיום ענין יציאת מצרים בחג הפסח ובכל ימי השנה

כולה ,כנזכר לעיל ,נזכה לחרות האמתית והמלאה מן הגלות העכשוית,

גלות הגוף וגלות הנשמה ,בחסד וברחמים ,בשובה ונחת ,ע״י משיח

צדקנו ,בקרוב ממש.

בברכת חג הפסח כשר ושמח,

מנחם שניאורשאהן

גרמא ובמצוות אלו ״בעשרת הזכר את המצדה אין מהצורך שגם הנשים תעשינה לבדה כי כבר

נכללת עמו בעת שעושה אותה המצוה״ )לקוטי תורה להאריז״ל פרשת בראשית בטעמי

המצוות שם .שער מאמרי הרשב״י -להאר״י -בפירוש על התקונים שבתחלתו( .ולהעיר

מברכות )יז ,סוף עמוד א( נשים במאי זכיין באקרויי כר -בנוגע לתלמוד תורה -ועל דרך זה

יש לומר גם בתפלין כשיטרחו על בניהן וכד )ראה פירוש רש״י סוטה כא ,א( בנוגע לתפלין.

וראה בברכות)שם( :גדולה הבטחה שהבטיחן הקב״ה לנשים יותר מן האנשים.

עבד מלך כמלך :שבועות מז ,ב.

כשוכה ונחת :ישעיה ל ,טו .וראה סנהדרין צז ,סוף עמוד ב .אור התורה לאדמו״ר

ה״צמח צדק״ סוף פרשת בא)עמוד שה ואילך( .המשך וככה הגדול בסיומו.

סעיף ג( דפטורות מתפילין מפני דהוי מצות עשה שהזמן גרמה )ועל כרחך צריך לדחוק

השוגיא דקידושין דמשמע כהירושלמי -לכאורה( -מה שאין כן להירושלמי ומכילתא

)ופשטות דקידושין( דילפינן שאר מצות עשה שהזמן גרמה דפטורות -מתפילין)מה שאין

כן להרא״ש ) -הלכות תפילין טימן כט( -המכילתא והירושלמי דלא כהלכה(.