Igrot Kodesh · Letter 26 — Mission and Personal Destiny

By the grace of Hashem,

Eve of the festival of Sukkos* To our friend, great scholar, Rabbi Avraham Eliyahu [1],

I greet you and bless you,

In response to your wishes for the new year, receive the blessing that comes to one who bestows a blessing himself. It will be revealed in all its strength, materially and spiritually, for you yourself and for all the members of your family.

One who dispenses a blessing must, in addition, do everything in his power so that it be realized, in particular for Merkaz L'Inyonei Chinuch and Machane Yisrael. You will therefore strive to carry out the missions assigned to these institutions, defined by my father-in-law, the Rebbe Shlita, by conducting your work in the spirit of their program.

To express it in a pleasant way, an allusion to all of this can be discovered in your name, Avraham Eliyahu. Indeed, a name has an importance that Rabbi Meir, in particular, emphasized, and one finds in it a teaching about the purpose of one's creation and one's mission.

Regarding the purpose of creation, Avraham corresponds to the hidden intellect (seichel hane'elam*), which transcends revealed reason, to the point that it is necessary to reveal it. And Eliyahu is the angel of circumcision (bris milah*), carrying out his mission even in the most coarse aspect of the material world.

Concerning your mission, Avraham was one of the seven shepherds (shiv'ah ro'im*) bringing revelation to the world, like water flowing from an elevated source, while Eliyahu is one of the eight anointed men (shmonah nesichim*), who bring about the transformation of the world.

After the sin of the Tree of Knowledge of Good and Evil, the service of Hashem has as its purpose to refine the world, to illuminate the darkness, all the more so as seven generations caused the Divine Presence (Shechinah*) to withdraw from the world. Avraham was the first to act to reveal, once again, the Divine Presence here below, and he began to illuminate the world. It is for this reason that the Mitzvah of circumcision was entrusted to him, so that he could reveal here below the Light that he aroused through the fulfillment of the other Mitzvos, but this was only a beginning.

Subsequently, it became possible to reveal an even more intense Light, through the efforts of the following generations, who transformed the material substance of the world. Then, the prophet Eliyahu achieved the perfection of this transformation and he ascended to heaven with his body.

Currently, the circumcision of the heart must be carried out by man, and that which is performed by Hashem will be revealed only when Moshiach comes. But Avraham already experienced it, and this in fact remains possible for certain individuals. The role of the prophet Eliyahu is precisely to "prepare the heart of Israel."

May Hashem lead us to immediate and complete Teshuvah and to complete redemption. With my blessing for a joyous festival,

Rav Menachem Mendel Schneerson

Director of the Executive Committee [2]

P.S.: The circumcision of Avraham and of the generation that left Egypt [3].

Notes [1] Axelrod.

[2] Of Machane Yisrael.

[3] There follow several references on the different conceptions of circumcision.

כו

ב"ה עחהס"כ ה'תש"ג
כבוד ידידנו הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א

חו"ב וכו'

מהורא"א שי'

שלום וברכה!

במענה על ברכתו לשנה הבע"ל, הנה כל המברך יתברך בתוספת מרובה על העיקר בחומר ורוח, כה"ר וכב"ב שי'.

והנה כל המברך בוודאי משתדל עד כמה שתל בו שתקיים ברכתו וגם הברכה למל"ח ומחנ"י בכלל. ובטח גם כת"ר עושה ככל יכולתו בהבאת מטרות "מל"ח" ו"מחנה ישראל" - כפי שהתוה כ"ק אדמו"ר שליט"א - מן הכח אל הפועל, היינו ע"י עבודה ברוח התכנית שלהם.

וע"ד צחות י"ל ברמז השם אברהם אלי' דשמא מלתא הוא ור"מ מדייק בשמא (יומא פג, ע"ב) דבזה נרמז כללות כל ההשתלש' והעבודה.

השתל': אברם הוא אברהם הוא שכל הנעלם מכל רעיון, ח"ס, עד שצ"ל אמירה אשר אראך אראה אותך (תו"א דרושי לך לך) ואלי' הוא מלאך הברית יסוד סיומא דגופא, שליח למטה מטה (עי' ד"ה ועתה יגדל נא, עת"ר).

סדר העבודה: אברהם מז' רועים (סוכה נב, ע"ב) מים יורדים מלמעלמ"ט. ואלי' מח' נס"א מלמטלמ"ע (דרושי חנוכה).

כללות ענין העבודה: אחר חטא עה"ד העבודה היא לזכך את העולם ולהאיר את החושך אחרי אשר ז' דורות סלקו את השכינה מלמטלמ"ע (ב"ר פי"ט). וההתחלה להוריד השכינה למטה היתה ע"י אברהם שהתחיל להאיר בעולם ולכן ניתנה לו מצוות מילה כדי שעי"ז יהיו ההמשכות שע"י תומ"צ למטה בגשמיות (עי' לקו"ת לג"פ פ' לך לך ד"ה להבין בתוס' ביאור). אבל בכל זה פריעה לא ניתנה לו (יבמות ע"א ע"ב) כי בההתחלה אין עדיין מקום להמשכה כזו שעור הדק דפריעה יעכבנה (ד"ה למנצח על השמינית וקצת בי' הענין סוד"ה ואתם תהיו תר"ס).

אבל אח"כ ניתנה גם מצות פריעה, כדי שיוכל להיות גם גילוי אור הנעלה, ע"י העבודה במשך כל הדורות, שצ"ל לזה הסרת קליפה הדקה ג"כ וזכוך הגשמיות, ותכלית זיכוך הגשמיות הוא באלי' הנביא שעלה גופו בסערה (עי' סד"ה שמח תשמח דחשיב גם חנוך.

אבל יעויין תו"א ד"ה מי שם פה דחנוך אינו שייך כ"כ לעולם זה).

ובעבודה הענין דמילה ופריעה - גילוי דחצוניות ופנימיות הלב, ומלתם ומל ה"א (אגה"ק ס"ד. ביום השמע"צ עת"ר) אשר עתה הוא רק ומלתם, אבל ומל ה"א בכללות העולם יהי' בימוה"מ (אף שאברהם - ובכלל בניצוץ פרטי אפשר זה גם עכשיו - הגיע לזה (עי' תו"א ולקו"ת לג"פ ד"ה בעצם היום הזה ובי') וזהו נעשה ע"י אלי' הבא "להכין לבם" של ישראל (ל' הרמב"ם סוף הל' מלכים). וכמ"ש והשיב לב גו'.

והשי"ת יזכנו לאלתר לתשובה שלמה לאלתר לגאולה שלמה, בברכת חג שמח

הרב מנחם מענדל

שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל
נ. ב. בענין מילה ופריעה והא דאברהם ודור המדבר לא נצטוו בפריעה יש ב' שיטות (עי' לקו"ת לג"פ ד"ה בעצם היום הזה פ"ה בהגהה וש"נ). ועפמ"ש בסהמ"צ סוף מצוות מילה ד"ה אמר הכותב, י"ל דאברהם מצ " ע לא הוצרך להעביר עור הפריעה ואדרבה ,

אבל מצד עבודתו והמשכתו בעולם הטעם הוא - גם לשיטה הב' - שעדיין לא הי' הגילוי מהארה גבוה כ"כ וכנ"ל בפנים המכ'.

כו
נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 559 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהורא " א : אקסלרוד. אגרות נוספות - אליו - לקמן לט. קמט. קס. קסא.

לקו"ת לג"פ פ' לך לך ד"ה להבין : אוה"ת בראשית ח"ו תתרעז, ב.

לקו"ת לג"פ ד"ה בעצם : אוה"ת בראשית ח"ד תשכה, א.

יו"ר ועד הפועל : מחנ"י.