Igrot Kodesh · Letter 27 — Body, Soul, and Elevation Through Torah

[25 Tishrei 5703]

I do not wish to conclude this letter, although it deals, moreover, with Mitzvos, without citing the words of our Sages. I will do so briefly, for concerning you, any elaboration would be unnecessary [1].

All agree that an animal is required by the Torah to receive Shechitah*. There is a dispute, however, regarding poultry, but the Halachah rules that, there too, Shechitah is necessary. Fish, on the other hand, are exempt from it, and it suffices to gather them [2].

Chassidus and, to a certain extent, the revealed part of the Torah, emphasize that Shechitah causes a "displacement" of the animal. Indeed, it no longer receives its vitality from the same source as before, and it can therefore merge with the blood and flesh of the person, provide him with the physical strength necessary for the service of Hashem, and not cause his downfall, which Hashem should protect us from.

The animal, created from the earth, cannot rise above the ground without the intervention of another person. In the service of Hashem, this alludes to the body and the animal soul (nefesh habehamis*), for "man is born like a wild donkey" (Iyov* 11:12), and his evil inclination seizes him from the very first moments of his life. It is for this reason that, according to the unanimous view, Shechitah is necessary. It is, moreover, for this purpose that the soul descends here below, although it has no need of elevation for itself. It must solely seek the elevation of the body.

Poultry was created from a mixture of water and earth. It can therefore fly from time to time, but it tires from doing so and must once again land on the ground.

In the service of Hashem, this means that the intellectual soul (nefesh hasichlis*), intermediary between the divine soul and the animal soul, can perceive the Divine, even though it possesses only a human intellect. Indeed, the divine soul acts through it.

It is for this reason that opinions are divided as to the necessity of imposing Shechitah for poultry. But the Halachah retains the principle.

Fish are permanently in the place of their life, and if they leave it, they die immediately.

In the service of Hashem, this emphasizes that the divine soul (nefesh ha'elokis*), even at the moment of transgression, remains faithful to Hashem, Source of life, Who bestows "the life of life."

Shechitah, concerning them, is therefore unnecessary, since they are in the place of their life. Gathering them, however, remains necessary, for the soul that enters a body and must transform the material substance of the world becomes dispersed among many preoccupations. It must therefore unite and regroup its forces (...).

One does not perform Shechitah on a locust, which has no blood — blood being an allusion to the pleasures of the world. It is, by nature, submissive and unites with other locusts. But sometimes this attitude can have negative consequences, and it is for this reason that certain species of locusts are impure.

It is said that, in the World to Come (Olam Haba*), the Holy One, blessed be He, will perform Shechitah on the evil inclination. Then, He will revive us and gather our exiles, through our righteous Moshiach, very soon.

Notes [1] One should consult, on this topic, volume 23 of the Reshimos*, the notes that the Rebbe took for his personal use. Volume 23 is found in the fifth volume of the French translation.

[2] In order to consume them.

כז

[כ"ה תשרי תשג " ה ]

..וכדי שלא להוציא מכתב ריק ממרז"ל, אף שיש בו ענין מצות, אבוא

בקצרה - והאריכות לכת"ר אך למותר - ובראשי פרקים.

דין שחיטה: בהמה מחוייבת לכ"ע מה"ת - בעוף יש פלוגתא, והלכה דצריך שחיטה - דגים א"צ שחיטה ובאסיפה סגי - חון כז, ב. ושם. -

והענין מיוסד על המבואר בכ"מ בדא"ח ובא ברמז גם בנגלה: ענין השחיטה , אין ושחט אלא ומשך - חולין ל, ב - שמעתיקו למ"א לגמרי והוא ע"י נטילת נשמתו - עיין שבת עה, א - וחיותו ממקום שהי' ע"ע, שאז יכול ליהפך לדם ובשר האדם ולהוסיף בו כח לעבודת ד' עי"ז ולא לגרום נפילה ח"ו.

בהמה נבראת מן העפר ואינה יכולה להגבי' א"ע כלל על הארץ, אם לא אשר מי שהוא יגביהנה. ובעבודה: הגוף ונה"ב, אשר עיר פרא אדם יולד (איוב י"א, י"ב) ויצר לב האדם רע מנעוריו משעה שננער ויוצא לעולם (ירושלמי ברכות פ"ג, ה"ה) ולכן לכ"ע צריך שחיטה - שענינה כנ"ל - כי זהו כל ענין ירידת הנשמה למטה. שא"צ תיקון לעצמה כ"א לתקן הגוף (סש"ב פל"ז).

עוף נברא מן הרקק - מים ועפר - ופורח באויר מזמן לזמן, אלא שצריך לנוח בארץ כי נעשה עיף ויגע ע"י עפיפותו (ועי' ב"ר פל"ט הובא בתוד"ה כנפי' שבת מט, א).

ובעבודה: נפש השכלית שהיא ממוצע בין נה"ב ונה"א (לקו"ת רד"ה אם בחקתי השני, ונתבאר ענינה בארוכה במאמרי חג השבועות תש"ב) ויכולה להשיג בעניני אלקות אף שמהותו שכל אנושי ע"י שנפש האלקית מתלבש בו.

ולכן יש פלוגתא אם צריך שחיטה אבל הפס"ד דצריך שחיטה.

דגים נמצאים תמיד במקום חיותם ומיד שפורשים מתים (ברכות סא, ב).

ובעבודה: נפש האלקית שגם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית' עם מקור החיים חיי החיים אלא שהוא כמשל המלך וכו' (סש"ב ספכ"ד).

ולכן שחיטה אין צריך כי נמצא במקום חיותו אבל צריך אסיפה, כי ע"י התלבשות בגוף ועבודת הבירורים בא ענין פיזור הנפש וכוחותי' בעניני עוה"ז וצריך לאספם ולקבצם,

- ובדקות יותר י"ל: עוף - נר"נ, פנימיים, דג - חי' יחידה, מקיפים, ואכמ"ל -

חגב א"צ שחיטה (רש"י חולין ס"ו ע"א. תוד"ה דלא שבת צ' ע"ב) - בטעמ"צ טעהמ"צ שמפני דשניהם מיסוד, משא"כ בהמה וחי' ושחיטה ממל' - ואואפ"ל דאין להם דם (פיה"מ תרומות פ"י מ"ט. עדיות פ"ז מ"ד) - תאוות - כלל. בטול - ונהי בעינינו כחגבים (במדבר י"ג לג), אחדות - מלך אין לארבה ויצא חצץ כולו (משלי ל' כ"ז. ולא יפרדו אלה מאלה מצו"ד) - אבל יש גם כאסקופא הנדרסת, חבור עצבים וכו' וזהו שיש גם חגבים טמאים אבל כאן שגדול השלום כו' לכן גם הם צירן עכ"פ מותר.

ויה"ר אשר ע"י שחיטת היצר עתה ע"פ מרז"ל (סנה' מג, ב) נזכה במהרה להיעוד (סוכה נב, א) לע"ל מביאו הקב"ה להיצה"ר ושוחטו.

והוא יחיינו ויקיימנו ויאסוף גליותינו ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.

כז
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1294 והושלמה ע"פ כתי"ק.