Igrot Kodesh · Letter 2806 — Tzedakah

B"H

12 Tammuz 5714,
Brooklyn.

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem,

Rav Avraham Yaakov (Rav A. Y. Neymark),

Greetings and blessing,

I received your letter of 15 Sivan.

On these propitious days, those of the liberation of my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us and who is the head of Yisrael, may Hashem permit each one to make it so that the body follow the head.

Henceforth, there will diminish and disappear the obstacles preventing the diffusion of Yiddishkeit*, in general, the strengthening and enlarging of the actions and the institutions in which my father-in-law, the Rebbe, invested his efforts, in particular. And, we will follow his ways for eternity.

With my blessing,

P.S.: You ask me, in your letter, about the Prohibition of bearing false testimony, which you discuss in your book, in chapters 4 and 5. You tell me what you have found in the commentary of the Ramban on the verse Devarim 5:12, according to which this Prohibition applies equally to one who is not subject to any condemnation, on the part of the court (but will, nevertheless, be condemned for having borne false testimony), which diverges from the question posed by the Minchas Chinuch, on Mitzvah 37.

A still clearer proof can be drawn from the Chizkuni, at the same reference, who remarks that, in general fashion, a deposition is the deed of two witnesses, whereas this Prohibition applies, in the present case, even if it emanates from a single witness.

Certainly, the Ramban and the Chizkuni are commentators and not Poskim. Nevertheless, the early Geonim, in chapter 3, are of the same opinion. It is the same for the responsa Shaarei Tzedek, gate 7, chapter 48, the responsa of Rav Y. Migash, in chapter 166.

One finds, on the other hand, a divergent explanation in the Sefer HaYere'im, in chapter 243, in the Sefer Mitzvos Gadol, Prohibitions, chapter 216, in the Sefer Mitzvos Katan, chapter 235, in various texts of the Milchamos of the Ramban, at the end of tractate Sanhedrin, diverging from his commentary on the Torah, and in the Tumim, principles of Migo, end of paragraph 52.

The commentary of Rav Y. P. Perla on the Sefer HaMitzvos explains all that at length. You will consult it. You will see also the end of the Yerushalmi Sanhedrin, which this commentary cites, according to which the prohibition of bearing false testimony applies equally toward HaKadosh Baruch Hu*.

According to my explanation (figuring in letter no. 2689) relative to "the day when the south wind blows," one also understands why the Gemara says "at the present hour," that is to say in the era of the Amora'im (the Sages who redacted the Gemara).

ב'תתו

ב"ה, י"ב תמוז, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר אברהם

יעקב שי'

שלום וברכה!

מכתבו מט"ו סיון נתקבל.

ובימי סגולה אלו, ימי הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ראש ישראל.

יצליח השי"ת את כאו"א שיהי' בתר רישא גופא אזיל.

אשר מכאן ולהבא יתמעטו ויבטלו המניעות בעבודת הפצת היהדות בכלל, ובהחזקת והרחבת הענינים והמסדות שבהם עמל ויגע כ"ק מו"ח אדמו"ר בפרט, ונלכה באורחותיו נס"ו.

בברכה.

נ.ב.

ובמ"ש במכתבו אודות תוכן הלאו דלא תענה ברעך, ששקיל וטרי בספרו סי' ד' וה', ומאשר מצא בהרמב"ן עה"ת בפ' דברים ה' י"ב שזהו אפילו כשלא מחייב כלום בבי"ד, ודלא כמו שהקשה עליו במנחת חנוך מצוה ל"ז.

הנה יותר מזה מוכח בחזקוני שם, אשר אף שבכ"מ שנאמר עד ה"ז שנים - הרי אפי' בעד אחד ג"כ ישנו לאו זה. והנה הרמב"ן על התורה וכן החזקוני ה"ה מפרשים ולא פוסקים, אבל בדעה זו משמע בתשובות גאונים קדמונים סי' ג' (ועד"ז בשו"ת שערי צדק שער ז' סי' מ"ח, שו"ת הר"י אבן מיגש סי' קס"ו), ודלא כספר יראים סי' גמ"ר, סמ"ג לאוין רט"ז, סמ"ק סי' רל"ה (וכ"מ במלחמות להרמב"ן סוף סנהדרין - ודלא כבפירושו עה"ת) תומים כללי מיגו סוס"ק נ"ב - וכמו שהאריך בכל זה בפירוש הרי"פ פערלא לס' המצות לרס"ג מל"ת ל"ד. יעוין שם. ולהעיר ג"כ מירושלמי סנהדרין בסופו - מובא בפירוש הנ"ל - דמשמע שם דלא תענה ברעך קאי ג"כ על הקב"ה.

ע"פ פירושי בענין יומא דשותא, מדויק ג"כ הביטוי שבגמרא "האידנא" - היינו זמן האמוראים.

ב'תתו
מוה"ר אברהם יעקב : ניימרק. אגרות נוספות אליו - לעיל ב'תרפט, ובהנסמן בהערות שם.

ע"פ פירושי: לעיל שם.