Igrot Kodesh · Letter 2810 — Faith & Bitachon

B"H

15 Tammuz 5714,
Brooklyn.

To the directors of the professional school of Kfar Chabad, may Hashem accord you long life,

Greetings and blessing,

I received your letter of 3 Tammuz.

A) You evoke the secular studies, and the essential idea, in the matter, is the following. It is not the role of the Chabad movement to create schools in which to teach secular subjects, even in an accessory manner.

There is only one exception, in this domain, which itself corresponds to a case of force majeure. It is a question of what has been done in the United States (in the schools affiliated to the Lubavitch movement) and brought to the knowledge of my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us. A minimum of secular studies is maintained, at the ages where these are legally obligatory. Indeed, if one overrides this principle, it is impossible to maintain the Cheider* and the smallest classes (from a legal point of view).

This manner of proceeding can therefore apply to the schools of the network (Ohalei Yosef Yitzchak Lubavitch), to the Talmud Torah of the Kfar (Kfar Chabad), to the Beis Rivkah, but not to the professional school and, more generally, to all the classes whose age is superior to that where these studies are obligatory.

Nevertheless, there are parents, and even a tendency emanating from certain persons close to Chabad, who consider that secular studies are necessary. There is here an evolution that one cannot tolerate.

It is clear that this concerns all secular studies, in general. On the other hand, what is accessory to the trades taught at the professional school is not an independent discipline, but an integral part of the training for these trades.

It is the same for the program of the professional school. It matters little that, according to certain ones, this school must be defined as a college. Indeed, I negotiated here, with Rav Jung, the creation of a professional school and not of a college for secular subjects or even for sacred and secular subjects at the same time.

In consequence, one must teach there all that it is necessary to know in the framework of a trade, as you write in your letter. Conversely, there is no reason to introduce there the teachings that will permit the students, for example, to receive the diploma of the end of secondary studies.

Here again, you will have to introduce your discourse in a calm and friendly manner, without however transacting on this position.

B) I was satisfied to learn that the sacred studies and the prayer occupy much more time than the training for a trade, with all that this implies. You will doubtless maintain this manner of doing.

It is doubtless useless to remind you once again that the professional school must not serve as an escape from the Yeshivah Lubavitch of Lod. More generally, one will only enter it after having been, for a certain time, a student of this Yeshivah. Other students will be accepted only in an exceptional manner.

With my blessing of success in your sacred mission,

ב'תתי

ב"ה, ט"ו תמוז, תשי"ד
ברוקלין.
הנהלת בית ספר למלאכה בכפר חב"ד

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב מג' תמוז. ומ"ש אודות הלימודי חול, הנה הנקודה בזה שאין מתפקיד חב"ד לייסד בתי ספר ללימודי חול ואפי' לא בדרך טפל, ויוצא מן הכלל בזה (וזהו רק בדרך אונס) הוא ע"ד הנעשה גם בארצוה"ב בידיעתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שעד הגיל שחל ע"ז לימוד חובה מצד הממשלה לומדים המינימום דלימודי חול שדורש החוק כיון שבלתי זה אי אפשר להחדרים והכתות הנמוכות שיתקיימו ובנין אב מזה לחדרי הרשת הת"ת דהכפר הבית רבקה כו'. משא"כ בהנוגע לבית ספר למלאכה ובכלל להכתות שכבר עברו הגיל דחנוך חובה אלא שישנם הורים או שישנה תנועה באיזה אנשים מהקרובים לחב"ד שילמדו ג"כ לימודי חול, הרי זה שינוי שאין להסכים עליו.

מובן שדבר זה אמור בלימודי חול בכלל אבל המשמש טפל ללימוד המלאכה הנלמדת בבי"ס למלאכה הרי אינו לימוד בפ"ע אלא סניף ללימוד המלאכה,

וה"ה בנוגע לתכנית בי"ס למלאכה הרי אינו נוגע מה שנקרא זה אצל מי שהוא בשם בי"ס תיכוני, כי מה שדברתי כאן עם הרב יאנג שי' הוא ע"ד יסוד בי"ס למלאכה ולא בי"ס תיכוני ללימודי חול או אפי' ללימודי חול וקדש ביחד, ומזה מובן אשר יש מקום ללמוד הענינים השייכים להעבודה וכמו שכותבים במכתבם, אבל אין כל מקום בבי"ס זה לימוד ענינים כדי שהתלמידים יוכלו לקבל תעודת גמר בי"ס תיכוני וכה"ג.

ובודאי גם בזה יש להתחיל מפתיחה לשלום ובדרכי נועם אף שאי אפשר לוותר על הענין.

ב) נהניתי ממ"ש שלימודי קדש ותפלה הם הרבה יותר זמן מאשר לימוד העבודה והשייך אלי' ובודאי ישמרו על זה...

בודאי למותר לעורר עוה"פ לשמור שבית הספר למלאכה לא יהי' מקום בריחה מישיבת תו"ת דלוד וכן שבכלל הכניסה לשם תהי' אחרי לימוד משך זמן בישיבת תו"ת דלוד ורק באופן יוצא מן הכלל יש לקבל תלמידים אחרים...

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש.

ב'תתי
הרבה יותר זמן: ראה לעיל אגרת ב'תשכט

לא יהי' מקום בריחה : ראה גם לעיל ב'תרס, ובהנסמן בהערות שם.