Igrot Kodesh · Letter 2821 — Faith & Bitachon

B"H

20 Tammuz 5714,
Brooklyn.

I bless you and greet you (this letter is addressed to a young girl),

I reply to your letter, relative to your birthday. Without making a vow, you will doubtless commit yourself, in the future, to increase your study and to strengthen your good behavior, as well as the influence that you exercise on your surroundings, in particular on your friends, to whom you will advise to listen to their parents and their teachers, to adopt the attitude that must be that of a descendant of Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah.

You will doubtless profit from the school vacation to organize recreational afternoons, the Mesibos Shabbos*, for the younger ones. You will also gather them during the weekdays, at least once or twice, and you will recount to them stories of our holy Torah. You will teach them the blessings, the laws, and the customs, all that they must know, at their age.

You will kindly transmit all that to your friends. You will realize all that together and Hashem will accord you success.

With my blessing,

For the Rebbe Shlita,
the secretary,

* * *

B"H

20 Tammuz 5714,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I reply to your letter, which was not dated. You inform me of the allocation that was made at the Kfar (at Kfar Chabad — the allocation of plots, in order to permit the construction of houses), by drawing of lots. You are not satisfied with the share that was allotted to you. You consider that it does not suit you. You bear a grudge against the directors of the Kfar, who are at the origin of this drawing of lots, and you even suspect them of disparaging you.

You know that a Torah scholar is not believed when he teaches a principle only after having himself already put it into practice. Thus, before this drawing of lots was carried out, one could have asked oneself in what manner this allocation should be realized. After this drawing of lots, however, I do not see how this is possible.

Moreover, you recognize yourself that you are personally involved (and therefore incapable of being objective). It is clear that there is no grounds whatsoever for introducing a dispute, on this subject. Who could therefore permit himself to annul this drawing of lots, to provoke a controversy, which will result in gratuitous hatred, chas veshalom*?

Even outside of Eretz Yisrael, one must preserve oneself from all that and, how much more, in the land "toward which always are turned the eyes of Hashem, from the beginning of the year to the end of the year." And, you went there, not under constraint, but indeed by your free choice. You have therefore, in conscience, taken upon yourself the responsibility of residing in the palace of the King.

A brief reflection suffices to establish that you must put the mitzvos* into practice in the best fashion, all the more so as your reasoning is distorted by the exacerbation of your sentiments. You have been in Eretz Yisrael for several years already and you have therefore been able to observe that, when a dispute erupts, those who seek to dispossess others do not succeed in it, quite the contrary.

Here is what results from what has just been said. If it is possible to exchange your share for another, in a peaceful and friendly manner, without making a scandal and without dispute, it will perhaps be good to do so (but even that is not certain). On the other hand, if it turns out that "one who opens the floodgate introduces discord," one must in no manner do so.

Indeed, He Who assures the subsistence of all has indicated in what manner He proceeds. It is said that "HaKadosh Baruch Hu* found no other receptacle containing the blessing but peace." It is doubtless useless to say more (on what can lead to the contrary of the blessing).

With my blessing,

ב'תתכא*

ב"ה, כ' תמוז, תשי"ד
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה - בו כותב אודות החלוקה שנעשה בהכפר ע"י הגורל ומתמרמר אשר בגורלו עלתה חלקה בלתי מתאימה ובמילא הנהו מתרעם על הנהלת הכפר מטילי הגורל שחושדם שאינם מתיחסים אליו כדבעי כו' וכו'.

הנה בודאי ידוע לו מרז"ל אשר ת"ח שמורה לאחר מעשה אינו נאמן ואם קודם הטלת הגורל הי' מקום לדון באיזה אופן תהי' החלוקה הרי לאחר מעשה אינני רואה מקום לזה ובפרט שע"פ כתבו בעצמו נוגע הוא בדבר ועאכו"כ שאין מקום כלל וכלל לעורר מחלוקת בנדון זה, ומי יאמר לבטל כל הגורל ובמילא לגרום למחלוקת ח"ו שסופה שנאת חנם כו' ואם בחוץ לארץ צריך להשמר מכל זה הרי עאכו"כ בארץ אשר עיני ה"א בה מראשית שנה עד אחרית שנה ואשר נסע לשם לא ע"י ההכרח אלא בבחירה חפשית היינו שמרצונו הטוב לקח על עצמו האחריות לדור בפלטין של מלך שאפילו בהתבוננות קלה נקל לדעת שצריך להדר בכל הענינים, ובפרט שהחשבונות שעושה המה בתוספת התרגשות המדות, וכמדומה שכבר נוכחו לדעת במשך השנים שנמצאים באה"ק ת"ו שפירוד הלבבות החטיפה מאחד לרעהו כו' - החוטפים לא השתכרו מאומה ואדרבה.

המורם מכל הנ"ל שאם בשלום ובנועם יכול להחליף חלקו על חלקה אחרת מבלי לעורר רעש ואפילו לא פירוד לבבות כו' וכו' אפשר כדאי שישתדלו בזה אבל אם הדבר עלול להתאים למה שנאמר פוטר מים ראשית מדון הרי אין לעשות זה כלל וכלל, והזן ומפרנס לכל כבר הודיע הנהגתו אשר - לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום, והאריכות בזה אך למותר.

בברכה.

ב'תתכא*
החלוקה שנעשה בהכפר: חב"ד, חלקות לבניית בתים.