Igrot Kodesh · Letter 2832 — Faith & Bitachon

B"H

26 Tammuz 5714,
Brooklyn.

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and assumes His service, the Rav Chaim Moshe (Rav C. M. Weber; see, concerning him, letter no. 231),

Greetings and blessing,

I reply to your letter of 17 Tammuz, may Hashem grant that this day be transformed into joy and gladness. You inform me of the results that have been observed among the students who attend the afternoon courses and I am satisfied with them. You do not say from which schools they come and you will surely specify this at the next opportunity.

You will not content yourself with what has been done and you will reason to yourself by way of a kal vachomer* (an argument from minor to major; see letter no. 2795). If the effort that has been invested until now has sufficed to bear fruit, how much more will an action conducted with all the appropriate ardor make it possible to multiply the results, both quantitative and qualitative at once, to obtain fruits and fruits of fruits, for eternity — that is, according to the interpretation of Chassidus*, until the concealment is removed (see the end of letter no. 2818).

You ask me about the statement of Chassidus* according to which Mashiach* will be greater (see, on this subject, letter no. 923 and Likkutei Sichos*, vol. 16, p. 491) than Moshe, our master. You will consult, on this subject, the Likkutei Torah*, Vayikra, page 17a, Bamidbar, page 89b–c, at the end of Shir HaShirim*, page 49c. The Midrash Tanchuma*, Toldos 20, gives the same interpretation, which seems to contradict the statement that "none has equaled Moshe."

This statement involves several notions: prophecy, kingship, erudition in Torah. It is considered that none will be greater than Moshe as a prophet, as the Rambam* says, Laws of Teshuvah*, chapter 9, paragraph 2. And, on this point as well, you will consult tractate Rosh Hashanah 21b.

With regard to kingship, however, some equaled Moshe. It is not the same for the soul, as the Likkutei Torah* says at the end of Shir HaShirim*, at the reference previously cited. From this point of view, Mashiach* will indeed be greater (he will have a more elevated soul).

It is therefore not contradictory to say that the same will apply to the study of Torah. The teaching of Mashiach* will be its profound dimension and its soul, of which it is said: "He has lavished upon me the kisses of His mouth." Indeed, Mashiach* will be the collective soul of the entire Jewish people.

Moshe, however, is attached to the level of soul that is immediately below this essence, as the Shaar HaPesukim*, Parshas Vayechi, and other texts explain. You will also consult tractate Menachos 29b, stating that "they do not know what they are saying" (the Rebbe notes at the bottom of the page: "Later addition: You will consult the Yoreh Deah, at the end of chapter 242, and the Turei Zahav, in the name of the Beis Yosef*").

You ask me whether the chazzan*, when he is not married, should wear a tallis*. You doubtless know that for the prayers of Minchah* and Maariv*, one does not put it on at all, according to the Lubavitch custom, which is reported by the HaYom Yom*. For the morning prayer as well, one does not do so here at the Yeshivah*. It seems to me that one did not do so either in Rostov and in Otvotsk (respectively in Russia and in Poland, where the Lubavitch Yeshivah* was previously established).

Now, if the custom is that one does not put on a tallis*, why do so and find oneself in doubt regarding the blessing that one would need to recite? If, in the custom of Yerushalayim*, such a practice arouses astonishment, it is not wise to provoke dissensions by having the chazzan* wear a tallis* for the morning prayer. However, if there is unanimity on this subject, it is good to maintain this custom. You will consult, on this subject, tractate Sukkah 32b.

You ask me about the commentary that the Or HaChaim* gives on the verse Vayeshev 37:21. He says that one who has free will can also kill someone whom Heaven has not condemned to death, which is the opposite of the statement of the Alter Rebbe*, in Iggeres HaKodesh*, at the beginning of chapter 25. You oppose here two divergent opinions. Nevertheless, this question is justified if one considers the Zohar*, vol. 1, page 185a, and the verse Shmuel II 24:14.

The answer to your question is the following. This can be compared to the case, presented in tractate Shabbos 32a, of one who finds himself in a place of danger and whose fate depends, nevertheless, on the decision of Hashem. But the danger is greater if it emanates from someone who has free will. Concerning animals, it is said: "Your fear..." ("Hashem will inspire your fear upon all the animals of the field"), as the Tanya*, chapter 24, and the Or HaChaim*, at the same reference, recall.

If it concerns animals, a small merit is therefore sufficient. It is otherwise for men, in particular for the children of Israel, who truly possess free will, as the commentators of the Zohar* emphasize. One could, although with difficulty, find this explanation in the terms of the Or HaChaim* and in the commentary of Rabbeinu Chananel on tractate Chagigah 5a.

One can also inquire about the statement of our Sages, in tractate Arachin 15b, according to which "it kills three persons" (the slander that kills the one who says it, the one who listens to it, and the one about whom it speaks). You will consult, on this subject, the HaYom Yom*, at the date of 13 Cheshvan.

With my blessing,

ב'תתלב

ב"ה, כ"ו תמוז, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"נ נו"נ מלאכתו מלאכת

שמים

מוה"ר חיים משה שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ז תמוז (יהפך במהרה לששון ולשמחה)... נהניתי ממ"ש אודות הפעולות שנראו בהתלמידים הלומדים לאחר הצהרים - אף שאינו כותב מאיזה בתי ספר באים ובטח ימלא זה בהזדמנות הבאה ובודאי לא יסתפקו בהנעשה עד עתה ואדרבה ילמדו ק"ו, שאם בהשתדלות שהיתה לע"ע כבר נראו פירות, הרי עאכו"כ כשישתדלו בכל המרץ הדרוש שירבו הפירות בכמות ובאיכות פירות ופירי פירות עד סוף העולם, וכהפירוש בדא"ח עד שיהי' סוף לההעלם וההסתר.

ומה שהעיר אודות המובא בדא"ח שיש מעלה במשיח שגדול ממשה רבנו, ועיין בזה ג"כ לקו"ת ויקרא יז, א. במדבר פט, ב-ג. ובסוף שה"ש מט, ג ואילך. וכ"ה בפי' בתנחומא תולדות כ, שלכאורה הוא נגד הידוע שלא קם כמשה.

הנה כמה חלוקי ענינים בזה, היינו ענין הנבואה, המלוכה, ידיעת התורה כו' וכו'.

ומה שלא קם כמשה מוסכם בנוגע למעלת הנבואה. וכמובא ג"כ ברמב"ם [הל'] תשובה פ"ט ה"ב. וגם בזה יעויין בר"ה (כא, ב) אבל במלכים קם, משא"כ במעלת הנשמה, עיין לקו"ת סוף שה"ש הנ"ל, שמעלת משיח גדולה יותר. ובמילא אין סתירה שכן הוא גם בנוגע ללימוד התורה. ובפרט תורתו של משיח שהוא הענין דישקני מנשיקות פיהו, פנימיות התורה, יחידה שבתורה, שזהו מתאים לשייכות משיח ליחידה הכללית, משא"כ משה ששייכותו הוא למדריגת חי', וכמובא בשער הפסוקים פ' ויחי ובכ"מ. וראה ג"כ מנחות (כט, ב) דלא ידע מאי קאמרי*.

במה שהעיר כשהש"ץ הוא בחור אם צריך ללבוש טלית. הרי בנוגע לתפלת מנחה ומעריב, בטח ידוע לו ונעתק ג"כ בהיום יום שיורדים לפני התיבה בלי טלית כמנהג ליובאוויטש. ובהנוגע לתפלת הבקר ג"כ אין מקפידין כאן בהישיבה וכן כמדומה לי שלא הקפידו ע"ז ברוסטוב באוטוואצק כו' וכו' וכיון שאין מקפידים הרי למה ללבוש טלית ונכנס בגדר שאלה ע"ד הברכה וכו' אבל לאידך גיסא אם במנהגי ירושלים הוא דבר תימה אין כדאי לעורר מחלוקת בלבישת טלית ע"י הש"ץ בתפלת שחרית, אבל אם אין מחלוקת בדבר כדאי לשמור על מנהג הנ"ל ועיין סוכה לב, סע"ב...

ובמה שהעיר ממש"כ באוה"ח (וישב לז, כא) אשר בעל בחירה יכול להרוג גם מי שלא נתחייב מיתה ביד"ש, שהוא היפך ממש"כ באגה"ק לאדה"ז רסכ"ה - הנה גברא אגברא קא רמית. אבל, לכאורה קשה ממש"כ בזח"א (קפה, א. ושם) וממש"נ (ש"ב כד, יד). וי"ל שהוא ע"ד העומד במקום סכנה (שבת לב, א) אשר אעפ"כ תלוי רק, בפס"ד שמלמעלה. והסכנה גדולה יותר מבעל בחירה, מאשר בע"ח שעליהם נאמר ומוראכם גו' (תניא פכ"ד ואוה"ח שם). ולכן מספיק גם זכות קטן, משא"כ באנשים ובפרט בנ"י שבחירתם חפשית באמת (עיי"ש במפרשי הזהר). ויש לדחוק זה גם בל' האוה"ח ובפי' הר"ח לחגיגה (ה, א). ויל"ע במרז"ל (ערכין טו, ב) קטיל תליתאי - ובמש"כ בזה בהיום יום י"ג חשון.

ב'תתלב
חלקה נדפס בלקו"ש חכ"א ע' 351, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר חיים משה שי ': ובר. אגרת נוספת אליו - לעיל ח"ב רלא.

ילמדו ק " ו : ראה גם לעיל אגרת ב'תשצה, ובהנסמן בהערות שם.

מעלה במשיח : ראה גם לעיל ח"ד אגרת תתקכג. לקו"ש חט"ז ע' 491.

אם צריך ללבוש טלית : ראה גם לעיל ח"ה אגרת א'שג. לקו"ש ח"ט ע' 276.

*) לאח"ז. עיין יו"ד סו"ס רמ"ב ובט"ז בשם ב"י.