Igrot Kodesh · Letter 2866 — Health

B"H

19 Menachem Av 5714,
Brooklyn, New York.

Greetings and blessing,

I have duly received your letters and they reminded me of the statement of our Sages according to which "Tuvya sinned and Zigud is flogged," which aptly describes their content.

Even if your arguments are fully admissible, they allow you not to collaborate (with the school administration, of which the recipient of this letter is a teacher) and not to bring to your work all the appropriate ardor. Who suffers from this? The students, boys and girls, and the teachers (but not the administration, which is the actual target of these arguments) — that is, the accomplishments of my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us. Where is the logic in all of this?

To employ the terms of our Sages, the matter at hand is not to justify Tuvya, but indeed to reestablish the truth. Certainly, to the fullest extent possible, Tuvya must cease to sin. For all that, it is quite clear that there is absolutely no reason to flog Zigud. You must understand what I mean.

I would like to emphasize this idea. I am convinced that, in the end, all the debts will be repaid (and the teachers' salaries will be paid). I understand that it is difficult to wait, but I have already written and I repeat again that Jews are "believers and children of believers" in Hashem and in Moshe His servant, as well as in the one who assumes the mission of Moshe in each generation — that is, in ours, my father-in-law, the Rebbe.

These schools are his and the remuneration of those who work in them is therefore not only the check, which in the end one will obtain in any case, but also children, health, material prosperity in abundance, the blessing that one receives in the manner of providing for one's needs. All of this is of infinitely greater value than the check. It is surely unnecessary to say more.

ב'תתסו

ב"ה, י"ט מנ"א, ה'תשי"ד
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר אני קבלת מכתביו... ובקבלי אותם נזכרתי במרז"ל טובי' חטא וזיגוד מנגוד, שהוא הד לתוכן מכתבו, שאף אם תמצא לומר שצודק הוא במאה אחוז בטענותיו... הרי בכל אופן המסקנא מזה שלכן איננו משתף פעולה עמהם או איננו עובד במרץ המוכרח, הרי הסובלים מזה הם התלמידים והתלמידות והמורים, היינו עניני כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואי' ההגיון הישר שבדבר.

וכמו במרז"ל הנ"ל הנה אין הכוונה להצדיק בזה את טובי' אלא להעמיד הדברים על תכנם, שאף שכפי המדה האפשרית צריך להשתדל שטובי' יחדול מלחטוא הרי פשוט הדבר שאין כל מקום להלקות את זיגוד. והנמשל מובן...

וברצוני בזה רק להדגיש הנקודה... שבטוח אני שסו"ס יסולקו כל החובות, ואף שמבין אני שקשה לחכות, אבל כמו שכתבתי גם אז הנני כופל: ישראל שהם מאמינים בני מאמינים בהוי' ובמשה עבדו ובאתפשטותא דמשה שבכל דרא, שבדורנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר שמוסדות... שלו הם, הרי משכורת העבודה אינה רק ההמחאה... שגם זה ישולם סוף כל סוף, אלא גם בני חיי ומזוני רויחי, היינו שתשרה הברכה בהמזונות, שזה עולה כמה פעמים ככה על שוויון של ההמחאה. והאריכות בודאי אך למותר...