Igrot Kodesh · Letter 287 — Book Orders, Kabbalah Questions, and Shabbat Customs

By the grace of Hashem, 25 Menachem Av 5707, To the learned Chassid, who fears Hashem, Rav H. Havlin[1], I greet you and bless you,
I have duly received your letters of 29 Tammuz and 13 Menachem Av, as well as the journal Kol Yisrael* which speaks of your children. May Hashem grant that you lead them to Torah, to the wedding canopy, and to good deeds, in abundance.
I now reply to your letters:
A) Regarding the publication of Torah explanations developed by your son, no collection is published here containing commentaries of yeshiva* students.
B) We requested the Yalkut Shimoni* and the Keren Ora* from the book merchant and our secretary sent them to you[2]. The biography[3] was dispatched to you by the lawyer of the Merkaz LeInyonei Chinuch*, Mr. Strall, a Hashem-fearing and pleasant man. Likewise, fascicle fifty[4] and the collection of discourses[5] were sent to you by post, as a contributor to our institution.
C) The minimum price of the Tzemach Tzedek* is fifteen dollars[6]. At your request, we sent you a second copy of the Bad Kodesh*[7] and the chassidic* discourse of 13 Shevat[5].
D) Rav M. T. Rivkin[8] sent me the Ata Oreita* without any details. We are now attempting to obtain these details from him. When we obtain them, we will communicate them to you.
E) It is not necessary to copy all the letters of Rabbi Avraham of Kalisker*[2], but only those that have not been sent to my father-in-law, the Rebbe Shlita*, who received thirty-five pages of them, the last letter beginning with 'peace and truth from the land of life.'
F) No doubt you will hasten to send the copy of the property deed of my father-in-law, the Rebbe Shlita*[2].
G) I thank you, from the bottom of my heart, for having kindly transmitted my donations on the occasion of the yahrzeit*[9].
* * *
In your first letter, there is an explanation of Chassidut*. As you ask me, I will give you here a few clarifications:
A) You cite a chassidic* discourse delivered in 5666[10], in which it is stated that 'the term Meod*, very, is linked to Atika Kadisha*.' This term is, in fact, linked to Adam Kadmon* and you likely possess an erroneous version of this text.
B) You inquire about the level called Atik Yomin*, which is discussed in the same discourse. In reality, this corresponds to pleasure.
C) What is called Atika Kadisha*? It is, in fact, Hashem's infinite emanation.
The Likkutei Torah* and Kabbalah* give several definitions of it. In fact, Atika Kadisha* and Atik Yomin* are, each time, presented according to their context. It is therefore difficult to compare two texts.
D) You cite the commentaries of the Etz Chaim*, but I do not understand your explanation. This passage seems to me quite difficult.
E) Citing a chassidic* discourse, you say that the Will of the Mitzvot* is linked to the forces of Kindness of Atik Yomin* and not to those of Severity. You consider this to be the hidden reason of this Will, or else only the uppermost part of this Kindness. It seems to me that these explanations are not acceptable, and that the question you raise does not even arise.
F) Presenting the order of the Shabbat* meals, the Siddur* indicates that the Light revealed during the second is the same as that of the third. It then specifies that the revelation of the second meal is attained above, but not here below, whereas one does not find such a distinction for the third meal. This is what a chassidic* discourse of 5666[10] indicates.
One may nonetheless inquire about this similarity, but I do not currently have the time necessary to study this question.
G) You also inquire about what the Siddur* says regarding the third Shabbat* meal.
You will surely not hold these few remarks against me, as they will in no way run counter to our good relations.
Wishing you all the best, Rav Menachem Schneerson

רפז

ב"ה, כ"ה מנחם אב תש"ז
כבוד הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ כו' מהר"ח שי'

האוולין

שלום וברכה!

מכתביו מיום כ"ט תמוז וי"ג מנחם אב נתקבלו, וכן העתון קול ישראל שבו מדובר ע"ד בניו שי'. ויה"ר שיגדלם לתחומע"ט מתוך הרחבה.

ובמענה על מכתביו:

א) בנוגע להדפסת חדושי תורה של בנו שי', הנה קובץ לחדושי תורה מתלמידי תו"ת וכיו"ב אין מופיע כאן.

ב) היל"ש וקרן אורה דרשנו מאת המו"ס ונשלח לו ע"י המזכיר שלנו. ספר התולדות נשלח לו ע"י העו"ד של המל"ח מר שטראל שי' אי"א ובעל מדות וכו' וכו'. כן נשלח לו קונטרס נ. וספר השיחות ע"י הבי-דואר בתור מסייע לעבודתנו.

ג) מחיר הצ"צ המינימאלי הוא חמשה עשר שקל. ע"פ בקשתו נשלח לו טופס שני של בד קודש והמאמר לי"ג שבט.

ד) כיון שהרמ"צ שי' ריווקין שלח ה"אתה הראת" סתם, הננו מבררים עתה אצל הרמ"צ אם לא הי' בזה קביעות שם ביחוד ואחרי הבירור נודיענו.

ה) מכתבי מהר"א מקאליסק א"צ להעתיק, אלא אלו שלא נתקבלו גם לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א (נתקבלו לה עמודים, מכ' האחרון מתחיל שלום ואמת מארץ חיים כו' מהר"א מקאליסק).

ו) בטח יזדרז בשילוח העתק שטר הקני' ע"ש כ"ק מו"ח אד"ש...

ז) ת"ח מקול"ע על טרחתו בסילוק נדבותי ליום היאצ"ט.

* * *

במכ' הראשון שקו"ט בדא"ח. וע"פ הצעתו אבוא בזה באיזה הערות:

א) מפלפל במ"ש בד"ה ביוהשמע"צ רס"ו: וכמ"ש בע"ח דמאד הוא בחי' ע"ק כו' והוא למעלה גם מבחי' פני' התורה עכשיו שהיא בחי' ח"ס וע"י.

והנה העתק מוטעה נזדמן לו וצ"ל "דמאד הוא א"ק" באל"ף. כ"ה בגכתי"ק וכ"ה בע"ח ש"ג (הוא שער סדר האצילות) פ"ב. והוא מוכרח גם מהראי' "דמאד הוא אותיות אדם" (עייג"כ ביאוה"ז וישב וסד"ה אם בחוקתי שבהמשך הנ"ל).

ב) מסתפק במ"ש בד"ה ביוהשמע"צ הנ"ל "בחי' ח"ס וע"י" - לאיזה בחי' הוא קורא כן ע"י.

והנה זה מתבאר, בהקדם, דלכאורה אינו מובן מה שמזכיר בכלל ע"י. והרי ע"כ לא דיבר אלא בח"ס. אלא שהוא מתאים (בל' הקבלה) למ"ש לפני זה (בל' החסידות) דיש ב' בחי' טעם לרצון המורכב: טעם שכלי וטעם תענוגי. וע"ז קאמר דעצמות רצון הפשוט הוא למעלה מב' הטעמים, או בל' הקבלה: א"ק (מתאים לרצון פשוט. משא"כ ע"ק מתאים לעונג) הוא למעלה מח"ס (טעם שכלי) וע"י (טעם תענוגי).

מובן מכ"ז שמדבר בע"י שהוא טעם תענוגי לרצון, היינו מדרי' בעתיק שמתלבשים באריך, שהם ז"ת דעתיק. וע"פ המבואר בד"ה כבוד מל' תר"ס דשני הבחי' טעם מקומם בחכמה, י"ל כאן הכוונה בעיקר למדרי' ע"י המתלבשת בח"ס, היינו גבורה דע"י. ועדיין צ"ע, ועיין לקמן ס"ה.

ג)איזה מדרי' נקרא ע"ק: עיקר שם הזה הוא הא"ס (ע"ח שער א"א רפ"ב, מבו"ש ש"ג ח"א פ"א זח"ב פ"י. שער מאמרי רשב"י פר' האזינו). ולכאורה מוכח (ראה ע"ח שם ובשער סדר אצילות פ"א. וצע"ק בהגהת צמח במבו"ש שם) דהכוונה לא"ק מטיבורו ולמטה, אלא שנקרא א"ס בערכם. אבל בד"ה נשא תער"ב מביא מ"ש בע"ח שער שבה"כ פ"ז דלעילא מגולגלתא דא"ק יש דוגמת בחי' עתיק דאצילות, וכותב אשר בזהר ובאדרא נראה שעתיק הוא ממש מהותו ועצמותו, עיי"ש. - ונקראו בשם זה גם כמה מדרי' למטה מהנ"ל, עד שגם א"א נקרא כן, וכמ"ש במקומות הנ"ל.

וראה כמה בחי' עתיק בלקו"ת סוף דרושים דיוה"כ ובד"ה אם בחוקתי הנ"ל. ובס' הקבלה - יעיין בס' אמת ליעקב מע' העיי"ן שציין לע"ח מבו"ש וכו'.

סוף דבר ע"ק או ע"י מתבאר בכל מקום לפי ענינו, ואין להשוות ב' מקומות אלא אחר הבירור.

ד) הביא מ"ש בהגהות וביאורים (לע"ח שער א"א פ"ב) סק"ב. אבל איני מבין פירושו. ולדידי הלשון צע"ק. כוונת האו"ז היא, שע"י סתם (היינו במקום שלא בא לפרט מדרי' בעתיק גופא) הוא רדל"א, ועתיק סתם הוא א"א, אף שלפעמים נק' ע"ק או ע"י.

ובזה האו"ז מיישב מה שבשער א"א קורא לרדל"א ע"י, כי שם מחלק רק בינו ובין א"א, ובשער המלכים קורא ע"י לז"ת, כי שם מבאר פרטי המדרי' שבעתיק עצמו. ואולי יש בהגהות איזה טה"ד, ואין הס' שמ"ש או או"ז, אצלי לברר במקור.

ה) מביא מ"ש בד"ה ויכולו (המשך רס"ו) דרצון דמצות שייך לחסדים דע"י (ולא לגבורות דע"י). ורוצה לפרש דקאי: א) על טעם הכמוס של הרצון דמצות, או ב) שהכוונה לחסד שבג"ר דע"ק. וב' הפי' לפענ"ד אא"ל: א) טעם הכמוס הוא ח"ס, כמבואר בכ"מ, ומהם בד"ה ביוהשמע"צ הנ"ל. ובח"ס מלובש גבו' דע"י דוקא, היפך ממה שר"ל בד"ה ויכולו. ב) אדנ"ע מבאר שהגבו' דע"י דקאי בהם הם בחי' רשפי אש שהו"ע ההתלהבות כו' והחסדים הם כמים היורדים ממקום גבוה כו', כן מקשר ומקדים לענין זה מ"ש בתניא פמ"א בהג"ה ע"ד המתקת הגבו' בחסדים בהתכללות המדות כו', שמכל זה מוכח שמדבר במדות ולא במוחין.

ולדידי קושיא מעיקרא ליכא. והוא, בהקדם, דלטעמיך למה לי' להקשות מד"ה ויכולו, ועדיפא הו"ל להביא מד"ה ביוהשמע"צ גופא, דכותב שם דעיקר בחי' פני' ועצמות הרצון הוא בעצם דגלגלתא וזהו עיקר שרש המצות. וקשיא שהרי עצם דגלגלתא הוא כתר דא"א, שהוא למטה מחסד דע"י כיון שהוא המתפשט ומתלבש בו להאירו ולהחיותו (ע"ח שער א"א רפ"ז).

ולכן נלפע"ד שאדנ"ע בא לבאר מעלת הרצון דמצות על הרצון דברה"ע בכל המדרי ' שנמשכים רצונות אלו. היינו מא"א, שזהו גילוי הרצון, ולמעלה. ומפרט שבא"א זהו גולגלתא וח"ס (בד"ה ביוהשמע"צ); בעתיק זהו חו"ג (סד"ה ויכולו); למעלה מזה - סובב והקו; לפה"צ - שיער עצמו בכח ומה שלמעלה מזה; בעצמותו - אור השייך אל הזולת ומה שלמעלה מזה (ד"ה א"ת נח). ועייג"כ בכ"ז ד"ה השמים כסאי שבסוף המשך רס"ו.

הערה : מה שדייק בד"ה ביוהשמע"צ הנ"ל "בעצם דגלגלתא", י"ל שבא לשלול שערות דגלגלתא, וע"פ מ"ש בד"ה ביוהשמע"צ רס"ז, וראה ג"כ בהוספות לתו"א ר"פ תצוה.

בד"ה ביוהשמע"צ רס"ז מבאר, דהלבנונית - היינו עצם דגולגלתא - הוא אין העצמי דכתר כי שם מאיר בחי' נו"ה דעתיק (כ"ה בע"ח שער א"א פ"ה. מבו"ש ש"ג ח"ב פ"ז. מ"ח מס' אריך פ"ד). וצ"ע דבכל קומת א"א מאירים בחי' מעתיק, כמ"ש בע"ח שם פ"ז ועוד.

ואולי אפ"ל, ע"פ המבואר בכ"מ, שנה"י דוקא שרשם מכתר (לקו"ת ביאור דצאו"ר ס"ג, ובד"ה קול דודי רס"ח שזהו מפני' הכתר). ויותר נ"ל, כי הנה המורם מהמשך רס"ו שהמשכה עצמית אפ"ל רק ע"י אור חוזר. ואו"ח בהתלבשות עתיק שבא"א זהו דוקא בהארת נו"ה שבגלגלתא כמ"ש בע"ח מבו"ש ועוד. אלא שהשערות דגלגלתא נעשו ג"כ ע"י הקרומא דאוירא, משא"כ הלבנוניתא.

ואו) מ"ש בסי' בסדר סעודת שבת שאין הפרש בהאור דסעודה שני' ושלישית, הרי סיים שם שבסעודה שני' הוא מאיר למעלה ולא למטה, משא"כ בס"ג. ועד"ז כתב בהמשך רס"ו (לדוגמא בד"ה א"ת נח קרוב לסופו). ובכלל - עצ"ע אם הענינים אחד הם. ואין הזמן כעת גרמא לעיין כל צרכו.

ז) מקשה ממ"ש בסי' בסדר סעודה ג' "דפני' אבא פני' ע"י, בחי' פני' הוא בחי' עונג ורצון הפשוט שמאיר מעצמות התענוג הפשוט וע"ק רצון דעתיקא", דמשמע לי' שזהו דוקא ג"ר דעתיקא ממש.

ואיני יודע המשמעות כלל, ובפרט שאומר שהוא בחי' עונג שמאיר מעצמות התענוג, ולא אמר שהוא הוא עצמות התענוג. ויעויין בד"ה ויצא-וישלח שציינתי במכתבי הקודם, ובד"ה השמים כסאי (סוף המשך רס"ו) שפני' אבא פני' עתיק היינו עונג הפשוט המורגש דוקא, ונמשך ע"י התורה שהיא בבחי' טעם וחכמה, משא"כ עונג העצמי ממש הנמשך ע"י המצות. ומה שמזכיר בסי' שם כתר שבכתר יעויין בסדר סעודה שני' ד"ה בהדין יומא שמפרשו בגלגלתא דא"א, וגלגלתא סתם הרי גם השערות בכלל.

בודאי שלא יקפיד על הערותי, ואת והב בסופה.

באיווי כט"ס,

הרב מנחם שניאורסאהן
רפז
מהעתק המזכירות. לתוכנה - ראה אגרות הקודמות אליו.

כבוד.. האוולין : אגרות נוספות אליו - לעיל קעט, ובהנסמן בהערות שם. במכתבי הקודם : רסה.