Igrot Kodesh · Letter 2934 — Faith & Bitachon

B"H

18 Elul* 5714,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I duly received your letter of 17 (the Rebbe writes "Tov," meaning "good," a word whose numerical value is seventeen) Elul*, which reached me during the luminous day of 18 Elul* (the birthday of the Baal Shem Tov* and of the Alter Rebbe*), since, according to the saying of my father-in-law, the Rebbe, reported in the name of the early Chassidim* (see, on this subject, letter no. 1851), "this day introduces vitality (Chai*, eighteen, means living) into Elul*."

Obviously, vitality goes against sadness and even, to a certain extent, against bitterness. Certainly, various texts explain that enthusiasm is necessary when one experiences bitterness (in order to be able to do better the next time), but it is clear that this feeling is in no way identical to that which accompanies joy, for joy breaks through all constraints.

My aim is absolutely not to moralize, but only to respond to the content of your letter. There is no reason to be bitter because you cannot establish a fixed time to study the Torah. For, you have the means to do so. At any moment, you can set aside a time to study it.

Advancement in the domain of Holiness is such that "I will drive him out little by little" (it is progressive). One must therefore not, when one wishes to change, commit oneself for several hours, but only for a quarter of an hour or half an hour each day, of which one part will be in the morning and another in the evening, if this is possible. Here too, one must not make a vow. In general, at the present time, one systematically specifies that one does not make a vow, as the Likkutei Torah* states at the beginning of Parshas Mattos.

Nevertheless, one must scrupulously keep this quarter of an hour. Thus, one will embark upon this path which, little by little, will become broad. Henceforth, the study will be fixed not only in the mind but also in time. Thus, our Sages say, HaKadosh Baruch Hu* stands at the right hand of every Jew to come to his aid, so that he may serve Him.

If a man makes an opening like the point of a needle, he is opened on high like the gate of the Sanctuary. And, you know that it had no doors. It was therefore open at all times. The effort therefore consisted only in entering the Temple court. The point of a needle suffices to obtain such a result.

I enclose a booklet on Elul* which also contains a letter, addressed to all, with a blessing for the new year. Obviously, what is said therein concerns you, as well as the members of your family.

With my blessing to serve Hashem with joy and in joy, to be inscribed and sealed for a good year,

ב'תתקלד

ב"ה, ח"י אלול, תשי"ד
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מטו"ב אלול שנתקבל ליום הבהיר ח"י אלול וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר - בשם חסידים הראשונים - אז ער בריינגט חיות אין אלול, ומובן מעצמו אשר ענין החיות הוא היפך העצבות ובמדה ידועה אפילו היפך המרירות, כי אף שמבואר בכ"מ אשר ענין המרירות דורש ג"כ חיות הרי מובן שאינו דומה כלל וכלל להחיות שישנו בעבודה מתוך שמחה שאז החיות הוא באופן אחר לגמרי כיון שהשמחה פורץ גדר,

ומובן ג"כ שאין כוונתי באמירת מוסר, אלא רק לעוררו על תוכן מכתבו שאין צריך להיות במרירות כלל וכלל על שהקביעות עתים לתורה אינה בקביעות כי זהו בידו ובכל רגע ורגע יכול לקובעה בקביעות גם בזמן, ועל פי הסדר דקדושה אשר לאט לאט אגרשנו הרי אין כדאי לקבל ע"ע בקביעות זמן כמה שעות בהתחלת השינוי אלא כי אם רבע וחצי שעה בכל יום - ומה טוב חלק מזה בבקר וחלק מזה בערב בלילה, ואף שגם זה צ"ל בלי נדר וכההנהגה בזמן הזה כמבואר בלקו"ת ר"פ מטות שצריך לומר בלי נדר, אבל לאידך גיסא צריך לעמוד על הרבע שעה בתוקף, וכאשר אז מען וועט דורכברעכען דעם וועג הנה תעשה במשך הזמן לדרך סלולה ויוכל להחזיק הקביעות לא רק בהקביעות בנפש אלא גם להוסיף בהקביעות בזמן וכמרז"ל שהקב"ה הוא העומד לימין כאו"א מישראל לעזור לו בעבודתו שאם רק פותח האדם כחודה של מחט אזי פותחים לו מלמעלה כפתחו של אולם, וידוע הדיוק בזה אשר פתח האולם לא היו לו דלתות ובמילא הי' פתוח תמיד וכל העבודה היא רק להכנס לעזרה שזה נעשה אפילו בפתיחה כחודה של מחט.

מוסג"פ לקוט אלול המכיל בתוכו ג"כ מכתבי כללי. בברכת השנה, ומובן שכוונתי גם עליו וב"ב שיחיו בהכתוב בו.

בברכה לעבודת השי"ת בשמחה ומתוך שמחה ולכתיבה וחתימה טובה.

ב'תתקלד
וכפתגם : ראה גם לעיל ח"ו אגרת א'תתנא, ובהנסמן בהערות שם.