Igrot Kodesh · Letter 2974 — Faith & Bitachon

B"H

13 Tishrei* 5715,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I received, a few days ago, your letter, in which you briefly describe your life and what you have undergone. You specify in which city you have been residing for some years. You tell me that, during your wanderings, you encountered Chassidim* and you envy them, for wherever they find themselves, they maintain their conduct unchanged, as if they were within their own four cubits.

Two remarks can be made on this subject:

A) One must, from everything, draw a lesson for the service of Hashem, and the same applies to the envy you feel, although, in general, it is a defect. Nevertheless, one can find its equivalent in the domain of Holiness, and it is said that "the competitive spirit of the Sages develops wisdom." If this is not the case, it is indeed a defect.

Consequently, I have good hope that this feeling will strengthen you in everything that concerns the Torah and the mitzvos*, which you will put into practice in the best manner.

B) You say that the Chassidim* follow the path that was set for them. But they also apply the teachings of our holy masters and they exert an influence upon the people around them, striving to bring them closer to Jewish practice, to the Torah and the mitzvos*.

Indeed, at every era and, all the more so in ours, only one alternative presents itself. One can only influence others or find oneself influenced. Certainly, one who establishes himself in a new place can cite several reasons proving that such a situation is very difficult. But it is clear that no concrete action will result from all these justifications.

All Jews, "believers and children of believers," have faith in Divine Providence. They know that "Hashem prepares the steps of man," that Providence leads them to such a place, at such a time. Without a doubt, Hashem then entrusts the mission of enlightening one's surroundings, of causing to shine "the candle (which) is a mitzvah* and the Torah (which) is a light."

It is said that "HaKadosh Baruch Hu* does not act with malice toward His creatures." Such a person necessarily possesses the strength enabling him to carry out this mission, and everything therefore depends only upon his will.

The same applies to you. It is necessary that you invest yourself in the work of strengthening Jewish practice, in a concrete manner, all around you. Perhaps everything that has happened to you until now is but a preparation for reaching this objective.

Our Sages say that when a man opens for Him an orifice the size of the point of a needle, Hashem opens for him like the gate of the Sanctuary. May Hashem therefore cause that these achievements draw upon you an increased blessing and success, for your engagement, so that you build a home in Israel, a true Jewish home.

I address to you my blessing for the festival of our joy, in the plural. The sacred books explain this formulation, since it is said "Let Israel rejoice in its Creator" and "Let Hashem rejoice in His creatures." These two joys unite through the intermediary of the Torah, as the Zohar* explains, volume 3, page 73a: "There are three levels: Israel, the Torah, and HaKadosh Baruch Hu*." You will consult this text.

ב'תתקעד

ב"ה, י"ג תשרי, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

זה ימים אחדים שקבלתי מכתבו בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו ואת אשר עבר עליו ואשר עתה נמצא הוא ב... זה איזה שנים. כן מוסיף שבמשך ימי נדודיו נפגש עם אנ"ש וקנא בהם אשר בכל מקום בואם מתנהגים הם בהנהגתם וכאילו הם בד' אמות של עצמם.

ויש להעיר בזה שתי נקודות:

א) בכל דבר יש להביא סיוע בעבודת השי"ת וה"ה במדת הקנאה אשר אף שבכלל היא מדה מגונה בכ"ז קנאה דקדושה קנאת סופרים תרבה חכמה, ובאם לאו ה"ז נשאר דבר מגונה, ולכן תקותי שגם אצלו הרגש, זהו להרבות בחיזוק עצמו בעניני תורה ומצות ודוקא בהידור.

ב) מ"ש שאנ"ש הולכים בדרכם הקבוע להם, הרי יחד עם זה פועלים הם בהתאם להוראות נשיאנו הק' להשפיע על הסביבה לקרבה ליהדות לתורה ולמצות, כי בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה, אפשר רק אחת משתי פנים, להיות משפיע או מושפע. ואף שהבא למקום חדש אפשר לו למצוא כמה טענות בקושי עבודה זו כו' הרי מכל התירוצים לא תבוא עבודה בפועל וכיון שכל ישראל מאמינים בני מאמינים בהשגחה פרטית ובמילא יודעים הם אשר מה' מצעדי גבר כוננו וההשגחה פרטית הביאתם למקום פלוני בזמן פלוני בודאי שליחותו של מקום הוא להאיר הסביבה, להאיר בנר מצוה ותורה אור, וכיון שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו במילא הרי ניתנו לו ג"כ הכחות על זה ואין הדבר תלוי אלא ברצונו .

וככל הדברים האלה הוא בנוגע אליו שמוכרח הדבר שישקיע את עצמו

(אריינווארפן זיך) בעבודת החזקת היהדות בענינים של פועל בסביבתו כי אולי כל מה שעבר עליו עד עתה הוא רק הכנה לתכלית זה, והרי ידוע פסק רז"ל כשפותחים חודה של מחט פותח הקב"ה כפתחו של אולם. ויהי רצון שפעולותיו אלו ימשיכו תוספת ברכה והצלחה בהשידוך שלו שיבנו בית בישראל בבית יהודי אמיתי.

בברכה לחג שמחתינו לשון רבים ומובא בספרים שזהו ישמח ישראל בעושיו וישמח ה' במעשיו שמתאחדים ע"י אורייתא וכמאמר הזהר חלק ג' דף ע"ג עמוד א' תלת דרגין אינון ישראל אורייתא וקוב"ה עיי"ש.

ב'תתקעד
חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ג ע' 448 וחלקה בחי"ט ע' 577 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.