Igrot Kodesh · Letter 2975 — Chinuch

B"H

[13 Tishrei* 5715]

A) I reply to your letter, in which you refer to the Sefer HaTechunah of Rabbi Chaim Vital. It is indeed found in the library and you will be able to contact the Rav who manages it, in order to consult this work at your convenience.

You should know that, for the time being, I have never observed that this book is cited in the writings of Chassidus*. Moreover, the title page is missing in the copy I have. I therefore do not know who the editor is and I possess no details.

B) You also ask me about the value of a child's action regarding idolatry, and you limit the proofs that can be cited on this subject, seeking only those that belong to this same domain and not to another. I am, moreover, surprised by this limitation, which is not common in Torah commentary.

Time does not permit me to conduct a search in the books. Nevertheless, the following proofs can be cited, which eliminate any difference between an adult and a child:

1. You wish an explanation applying to the domain of idolatry. In various texts, for example in the tractate Avodah Zarah* 46a, it is stated that what is attached to the ground and animals are forbidden, in such a case, by an action of man. There is also mention of the act of slaughtering an animal and of touching what is still attached to the ground.

Now, it is known that slaughter performed by a child is indeed considered as a preparation of that animal for idolatry. This is so even if the child does not sever the majority of two arteries of the animal, for this is indeed the beginning of slaughter, enabling the consumption of the animal. The same therefore applies to what is still planted in the earth.

2. Here we are dealing with an element attached to the earth, having undergone no modification since its creation. This is the reason why stones of a mountain that have fallen to its base, even naturally, are also forbidden, according to one opinion, since they have undergone a modification from their creation.

There is therefore no reason to multiply controversies by advancing that, according to the other opinion, a child's action is without value.

3. The plain and evident meaning of this passage shows that man's action must be considered in its concrete aspect and not as a function of the intention sought. Now, a child's action has an incontestable value, even beyond that of an adult, according to the tractate Chullin* 16a. And you will consult the Tzafnas Paneach of the Rogatchover Gaon*, Laws of Shechitah*, chapter 2, paragraph 11.

With my blessings on the occasion of the festival,

N.B.: To deepen the discussion, I will cite a proof of the value of a child's action, since a child is also called Adam, man. The Beis HaOtzar of the Rav Y. Engel, chapter 1, paragraph 11, demonstrates this in various ways.

I have also seen that a controversy exists on this subject, as indicated by the references cited by the Sdei Chemed*, principles, chapter 1, paragraph 72. These explanations are surprising.

ב'תתקעה

[י"ג תשרי תשט " ו ]

במענה על מכתבו, אודות ספר התכונה להר"ח ויטאל, נמצא בהספרי', ויוכל להתדבר עם הרב... שי' לעיין בו כבקשתו.

וזאת למודעי, אשר לע"ע לא מצאתיו מוזכר בספרי חסידות. וכן כיון שבטופס שלי חסר השער הרי אינני יודע ג"כ מי הו"ל והפרטים בזה.

ב) ומה שהעיר בספק אם תפיסת יד קטן עושה בע"ז, ומגביל סוג הראיות בזה, שיהי' דוקא באותו ענין לא מענין אחר (ופלא על הגבלה זו שאינה מצוי' בשקו"ט דד"ת).

הנה אין הזמן גרמא לחפש בספרים, ובכ"ז יש להביא כמה נמוקים שאין חילוק בתפיסת יד אדם בין יד קטן לגדול. והם א) ע"פ דרישתו - הנ"ל בעניני ע"ז - הנה בכ"מ (ע"ז מו, א ועוד) הובאו יחד שני הענינים דמחובר ובע"ח, שאינם נאסרים כ"א ע"י תי"א , ומובאת הדוגמא שחיטה בבהמה ותפיסת יד אדם במחובר, וכמו שבשחיטה פשוט הדבר דגם שחיטת קטן מכשרת הבהמה לאיסור ע"ז. ואפילו של מיעוט סימנים, כיון שזהו חלק משחיטתו המכשרת לאכילה. ה"ה למחובר. ב) כנ"ל - הענין דמחובר הוא שהוא כבריתו, שלכן יש מ"ד דאבני הר - שנדלדלו אפילו בכחות הטבע ג"כ נאסרים, כיון שנשתנו מתחלת בריאתם, ולית לן לאפושי פלוגתא ולומר דבר פלוגתי' אינו מחשיב אפי' מעשה קטן. ג) פשטות וישרות הסוגיא מוכיחא, דתפיסת יד אדם הוא ענין של מעשה, ולא של כוונה, והרי קטן יש לו יד ומעשה אלימתא אפי' יותר מכח כחו של גדול (חולין ט"ז ע"א וראה צפנת פענח להגאון מרגצוב הלכות שחיטה פרק ב הלכה יא).

בברכת החג.3

נ.ב.

לחדודי בעלמא רציתי להביא ראי' דתפיסת יד אדם - קטן מועלת, כיון ד"אדם" כולל קטן. וכמובא כמה ראיות בזה בבית האוצר למהר"י ענגיל א' כלל יא. שוב ראיתי דהדבר שנוי במחלוקת וכמובא בספרים שהובאו בשדי חמד כללית א' ס"ק ע"ב. ודבריהם תמוהים...

ב'תתקעה
נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 252.