Igrot Kodesh · Letter 2977 — Chinuch

B"H

Fourth day of
Chol HaMoed Sukkos* 5715,
Brooklyn.

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem, great scholar of vast knowledge, the Rav Pinchas (Rav P. Hirschprung, Grand Rabbi of Montreal, Canada),

Greetings and blessing,

By error, the enclosed pages were not sent to you with the letter of the Rebbe Shlita. Please excuse me for this.

With my blessing for a joyous festival,

The secretary,

N.B.: On this occasion, I acknowledge receipt of your gift, the first volume of the Minchas Soles (commentary on the Chinuch*, by the Rav David Tzvi Zehman, published in Bilgorya in 5694–1934) and I thank you very much. As a sign of appreciation and friendship, I have written a few remarks. Nevertheless, the time at my disposal compelled me to do so rapidly.

Concerning the first mitzvah*:

At the end of the first paragraph: It is stated that the case of the man who was murdered is particular, for he must reincarnate.

One can question such an assertion. According to the revealed part of the Torah, this reincarnation is not necessary. For this reason, our Sages affirm, in the tractate Chagigah* 5a, that there was a transfer (that the years of Miriam, a woman living in the Talmudic period, who educated children and died before her time, were transferred to a sage who studied the Torah). And, according to the Kabbalah*, this does not depend on the manner of dying, but results from the fact that the mission assigned to the person during this life was fulfilled or not, or from other reasons.

You will consult the beginning of the "Gate of Reincarnations" of the Arizal*, in particular his eighth introduction, chapter 39 of the Tanya*, and the beginning of chapter 29 of Iggeres HaKodesh*.

In the case discussed by the tractate Chagigah*, one must say that this woman had not yet completed the mission entrusted to her here below. Despite this, her years were transferred to someone else. Indeed, the "Gate of Reincarnations" explains, in the ninth introduction, that, in general, women do not reincarnate.

At the same reference: The text says: "According to the opinion of the Sages of the Kabbalah* and that of the Maharsha."

In my humble opinion, this question is surprising. How can one modify the Halachah* because of this?

On this subject, the responsa Noda BiYehudah, first edition, Orach Chaim*, chapter 35, states that Teshuvah* does not exempt from the punishments pronounced by the human court. You will also consult the Tzemach Tzedek* on Mikvaos, chapter 1, end of Mishnah 6, page 172a, according to which such an interpretation is not envisageable.

At the same reference, in the second paragraph: The Yerushalmi* and the Tosafos*, among the early Sages, consider that one fulfills one's obligation with two males.

This permits a simple understanding of the Zohar*, volume 3, page 148a.

At the same reference, in the third paragraph: I am surprised that one does not cite and elucidate the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, Laws of the Study of Torah, beginning of chapter 3, which you will consult.

At the same reference, at page 139d: In the paragraph dealing with the Rashash*.

One must consult the tractate Kiddushin* 21b and the commentary of the Rashba*, as well as the responsa Bnei Tzion.

If one considers what the Midrash Mechilta* says, one can raise a question on the verse, according to the explanation of the Rashba*.

The Tzafnas Paneach of the Rogatchover Gaon*, which I do not have at hand at present, develops a luminous explanation on this subject, permitting the restoration of the Midrash Mechilta* (see, on this subject, letter no. 176). He says that the nations surrounded Eretz Yisrael* and, from then on, the Jews transgressed the Shabbos*.

Why all this development on such an infrequent case? In fact, it is precisely in this domain that the verse is necessary, for the Shabbos* was then entirely suppressed.

At the same reference, page 142d, in the fifth paragraph: One finds, in the Likkutei Torah of the Arizal*, Parshas Vayera, and in his Sefer HaMitzvos, at the beginning of Parshas Yisro, the same opinion as the Tiferes Yisrael. Thus, Asher, the youngest of the sons, is indeed subject to all those who precede him.

At the end, page 157c: Concerning love toward the wicked person, see the Tanya*, chapter 32, and the work cited by the Tzemach Tzedek* in his notes and summaries on the Tanya*, page 36.

ב'תתקעז

ב"ה, ד' חוהמ"ס, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ צמ"ס חו"ב

וכו' מוה"ר פנחס שי'

שלום וברכה!

עפ"י טעות לא נצטרפו גליונות אלו למכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א ואת כהדר"ג שי' הסליחה.

בברכת חג שמח,

מזכיר

נ.ב.

בהזדמנות זו אאשר בת"ח ת"ח קבלת תשורתו הס' מנחת סולת ח"א. ולאות תודה ולחביבותא דמילתא ציינתי איזה הערות, אף כי אני אמרתי בחפזי, כי אין הזמ"ג.

מצוה א.

סק"א בסופו : דנהרג שאני דצריך לבוא בגלגול וכו'. - צ"ע, דאם ע"פ נגלה בש"ס, גם נהרג א"צ להתגלגל וכמרז"ל חגיגה (ה, א) והוי' חילופי'. ואם ע"פ המקובלים - אין זה תלוי באופן המיתה, אלא באם מילא המוטל עליו במשך ימי חייו או עדיין לא השלים, ועוד (ראה שער הגלגולים להאריז"ל בתחלתו, שם הקדמה ח' ובכ"מ. תניא ספל"ט.

אגה"ק רסכ"ט ועוד). - והא דחגיגה, אשר עכצ"ל שלא השלימה המוטל עלי' ובכ"ז נתנו השנים לאחר, י"ל שהוא ע"פ הידוע (שער הגלגולים שם הקדמה ט') אשר בכלל אין מדת הגלגול נוהגת בנשים.

שם. לפמ"ש המקובלים כו' לפמ"ש המהרש"א וכו'. - לפענ"ד תמוה הקושיא שישנו הדין מפנ"ז.

וידועה שו"ת הנו"ב (מהד"ק או"ח סל"ה) בכגון דא שאין תשובה מועלת לעונשין דב"ד של מטה. ולהעיר ג"כ מהצ"צ על מקואות פ"א מ"ו בסופה (קעב, א): שאין למדין כו'.

שם. סק"ב. בדעת הירושלמי ותוס' חד מקמאי דלכ"ע יוצא בב' זכרים - עפ"ז מיושב בפשיטות דברי הזהר ח"ג קמח, א.

שם. סק"ג. לפלא שלא העיר והאיר משו"ע רבנו הזקן הל' ת"ת רפ"ג. עיי"ש.

שם. קלט , ד . פסקא והנה הרש"ש. להעיר מקידושין כא, ב בחי' הרשב"א שם. שו"ת בני ציון ח"א ועוד. ומש"כ במכילתא - הנה, ע"פ הנ"ל ברשב"א ועוד, לכאורה תמוה ל"ל קרא. ומבריק הפי' בצפנת פענח להגאון מרגצוב בזה (ואין הס' עתה תח"י) שמדוייק הענין במכילתא: הגוים שהקיפו את אר"י וחללו ישראל את השבת - דלמה כל האריכות ומציאות בלתי מצוי' בתכלית - אלא שדוקא ורק בזה צריך קרא, כיון שבטלה שבת לגמרי.

שם קמב, ד. סק"ה. כדעת התפ"י משמע בס' לקוטי תורה להאריז"ל פ' וירא ובש' המצות שלו ר"פ יתרו. וכן אשר הקטן שבבנים מחויב לכל הקודמים אליו.

בסופו קנז, ג. בענין אהבה לרשע - ראה תניא פל"ב ובס' שציין הצ"צ בהגהותיו (ס' קיצורים לתניא ע' לו).

ב'תתקעז
קטע אחד נדפס בלקו"ש ח"י ע' 187, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר פנחס שי ': הירשפרונג.

מנחת סולת : על ס' החינוך, מאת מוה"ר דוד צבי זעהמאן, בילגורייא תרצ"ד.

והוי' חילופי ': שנותיה של מרים מגדלא דרדקי, שמתה בלא זמנה, נוספו לצורבא מרבנן דמעביר במילי.

שמדוייק הענין במכילתא: ראה גם לעיל ח"ב אגרת קעו, ובהנסמן בהערות שם.