Igrot Kodesh · Letter 2986 — Faith & Bitachon

B"H

28 Tishrei* 5715,
Brooklyn.

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, the Rav Ephraim Eliezer (Rav E. E. Yalles, of Philadelphia; see, concerning him, letters no. 2710, 3160, and 3370),

Greetings and blessing,

I duly received your letter of 27 Tishrei*, before going to the holy resting place (of the Frierdiker Rebbe*) and, as you request, I will mention your name when I am there.

You mention, in this letter, the recitation of the Modeh Ani* (the phrase of thanksgiving said upon waking; the Alter Rebbe* indicates in his Siddur* that it is not forbidden to recite it before washing the hands; the Rav Yalles asks whether it is not preferable to say it after washing the hands).

In his Siddur*, the Alter Rebbe* places it before the washing of the hands. It is therefore clear that, according to him, one must say this phrase before washing the hands. This can also be deduced from the formulation he uses: "One shall say upon waking." In fact, even if he did not state this clearly, why would one delay this practice, since it constitutes an opening (indeed, one washes the hands because one gives thanks to Hashem)?

Certainly, one could do so without washing the hands (I have indeed observed that, according to one opinion, this is so). Thus, the Siddur* (Kol Yaakov) of Rabbi Kopel explains that this phrase is based on the ten Sefiros*, which, however, does not appear clearly. You will consult the Meassef LeChol HaMachanos, Orach Chaim*, chapter 1, paragraph 23, and the Sephardic Siddur* Shaarei Tefillah, page 1b, which mentions the opinion of several among the later Sages, affirming that it is not necessary to wash the hands.

Among those who do not share this opinion, it mentions only the Rechev Eliyahu and the Minchas Aharon, according to whom one says this phrase after having poured water once on the right hand. The Amudei Shamayim and the Siddur* Yaavetz say that before washing the hands, one merely thinks this phrase. The Kesher Gadol mentions both opinions at once, the one that dispenses with washing the hands and the one that requires it.

With my blessing,

ב'תתקפו

ב"ה, כ"ח תשרי, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מוה"ר אפרים אליעזר שי' הכהן

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מכ"ז תשרי וקודם נסיעתי על הציון הק' וכבקשתו אזכירו בהיותי שם כפי שכותב.

ובמה שנגע במכתבו בדבר אמירת מודה אני, הנה כיון שרבנו הזקן בסידורו מסדר זה קודם ענין וסדר הנטילה הרי ברור חוו"ד לאמר זה קודם נט"י כדמוכח ג"כ מלשונו שם "לומר מיד שניעור" וגם לולא המפורש, כנ"ל, הרי פלא למה לאחר הענין כיון שיש לו הקדימה*.

ולכאורה אפשר להיות** בלי נט"י. גם הנוסח דסידור ר' קאפיל המיוסד על הע"ס כיון שלא נזכרו בפירוש, לעיין בס' מאסף לכהמ"ח או"ח א, כג ובס' שערי תפלה הספרדי דף א' ע"ב שנקבצה שם להקת אחרונים הכותבים בפירוש שאין צריך נט"י, ומהחולקים ע"ז הביא רק רכב אלי' ומנחת אהרן שכותבים לאמר לאחר שמערה פ"א על יד ימין, ובעמודי שמים ובסי' יעב"ץ שמהרהר במחשבתו קודם נט"י ובספר קשר גודל שמביא שתי דיעות שא"צ וי"א שצריך.

בברכה.

ב'תתקפו
*) והרי נט"י מפני שמודה לפניו.

**) שוב ראיתי שכ"כ שם בפי'.

מוה"ר אפרים אליעזר : יאלעס. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ט ב'תשי, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ג'קס. ג'שע.

אמירת מודה אני: שאע"פ שרבנו הזקן פוסק בסידורו ש"אין איסור לומר קודם נט"י", מ"מ שמא לכתחלה טוב יותר לאמרו לאחר נט"י.

שכ"כ שם: בסי' קול יעקב לר"י קאפיל: מיד שיתעורר משנתו יאמר זה מיד אף בלי נטילה לפי שאין בה שם משמות הקודש והוא מיוסד ע"פ כל עשר ספירות.