Igrot Kodesh · Letter 2996 — Prayer

B"H

5 Marcheshvan* 5715,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I reply to your letter, written at the conclusion of Shabbos Bereishis*. You tell me that you are sad and discouraged and you think that this is the consequence of your study of the Derech Chaim* (of the Mitteler Rebbe*; see, on this subject, letter no. 3223).

Various texts of Chassidus* establish how much one must condemn sadness, emphasizing the considerable damage it causes in the struggle against the evil inclination. One must therefore rid oneself as quickly as possible of this feeling, which does not emanate from the side of good.

As in everything pertaining to undesirable elements for a person, the means of achieving this is to redouble one's ardor in the domain of good. For if a little light pushes away much darkness, how much more can a great deal of light do so.

If you study with fervor and enthusiasm, fixing your study in time and in your mind, our holy Torah, which rejoices the heart and the soul, as it is said (Tehillim 19:9) "The precepts of Hashem are upright, they rejoice the heart," you will free yourself from discouragement and even from sadness.

Observe, then, Divine Providence! Hashem, Who is the Essence of good, protects each person in his daily existence, down to the smallest detail. It therefore suffices for a person to remain attached, to strive to maintain the channel open, in the manner just described — that is, by strengthening oneself in the three domains (of the service of Hashem) that are the Torah, prayer, and good deeds.

May Hashem grant you success in all of this. You will give good news. You will tell me that you serve Hashem — Oved, of the same etymology as Oros Avudim, tanned hides (whose appearance is totally transformed thereby; similarly, the service of Hashem transforms the personality), as the Torah Or* explains at the beginning of Parshas Mishpatim. Certainly, this is an immense effort. You will accomplish it, nevertheless, with joy.

With my blessing,

For the Rebbe Shlita,

ב'תתקצו

ב"ה, ה' מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ממוצש"ק בראשית, בו כותב על שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו' ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים.

והנה ידוע המבואר בכ"מ בחסידות עד כמה הרחיקו מדת העצבות וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא ע"י הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועאכו"כ הרבה אור וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמ"ש פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין השגחה פרטית אשר השי"ת שהוא עצם הטוב משגיח על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהי' הצינור פתוח והוא ע"י ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים והשי"ת יצליחו בכל זה ויבשר טוב אשר עובד את ה' (ואף שעובד הוא מל' עורות עבודים כמבואר בתו"א ר"פ משפטים והיא עבודה ויגיעה גדולה בכ"ז מקיים הציווי) בשמחה.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

ב'תתקצו
עצבות... בספר דרך החיים : לאדמו"ר האמצעי. בהמשך לזה לקמן אגרת ג'רכג.