Igrot Kodesh · Letter 3014 — Shidduchim

B"H

11 Marcheshvan* 5715,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I reply to your letter of 28 Tishrei*. You mention first of all, as is fitting, the impression made upon you by the month of Elul*, the Days of Awe, and the festival of Sukkos*. Then, you immediately interrupt your account, without specifying what your good resolutions and positive actions were. As you know, our holy masters ask all the Chassidim* and the students of the Yeshivah* to have a profound action and not to content themselves with what is superficial.

Moreover, you do not even cite in your letter what was accomplished superficially. Now, as the Tzemach Tzedek* says (see, on this subject, letter no. 2984), "a process continues in the manner in which it was begun." From the very beginning of the year, or in any case when the terms of the verse "and Yaakov advanced on his way" (when the festivals end and daily life resumes) begin to apply, in everything concerning the Torah and the mitzvos*, one must bind the good resolution to a realization, to a concrete action. In this way, there is indeed a good beginning for the entire year. This is not the case when all of this remains in the world of thought. For this world of speech is identical to that of thought.

Obviously, my purpose is not to moralize, and it matters little even whether you write to me to detail these actions. They simply must actually take place. But when one writes to someone on this subject, all the more so when addressing someone who is geographically nearby, one feels bound in a certain manner and must then keep one's commitment on a daily basis. It is surely unnecessary to say more.

You mention the problem of your daughter, who does not want to hear of becoming engaged. It is of course out of the question to threaten her or speak to her harshly. First of all, this is not the way of the Torah, of which it is said that "all its paths are peace." Moreover, one can observe that one obtains in this way much less than through a gentle word and a sign of closeness.

For the specific question you ask, you must present her with precise proposals. It is even preferable that she not know that the proposal comes from you. There is surely a means to achieve this. Then, she will change her attitude. Indeed, there is every reason to think that her refusal is only a facade, because she is discouraged at not yet being engaged. Obviously, one must strive to have her continue living in your home until her marriage, at a good and fruitful moment.

Furthermore, regarding your daughter's trip, I was alarmed to note that she is considering taking a ship whose owner — the one who receives the benefit — is Jewish. The captain and the sailors are also Jewish. In my opinion, there is no way to permit such a trip. The doubt is only in determining whether the prohibition is rabbinical or whether it is from the Torah, due to the labors (which are violations of Shabbos*) performed on board, which are public and therefore constitute a profanation of the Name of Hashem. You will consult, on this subject, the responsa Chasam Sofer*, Choshen Mishpat*, chapter 198. I am surprised that those who bear the responsibility say nothing about this.

Concerning the official documents she needs, you are surely in contact on this matter with the Merkaz LeInyonei Chinuch*.

With my blessing for giving good news,

ג'יד

ב"ה, י"א מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ח תשרי, ומתחיל כדבעי אודות הרושם דימי חדש אלול ימים נוראים וימי חגה"ס, אבל תיכף מפסיק בענין זה מבלי להזכיר מה הם ההחלטות ופעולות טובות וכו', והרי ידוע תביעת רבותנו הק' מכל אנ"ש והתמימים בפרט שהעבודה צ"ל בפנימיות ולא במקיפים עאכו"כ שבמכתבו אינו מזכיר גם ע"ד עבודה בדרך מקיף וע"פ פתגם כ"ק אדמו"ר הצ"צ, אז ווי מען שטעלט זיך אוועק אזוי גייט דאס, הרי אם בראשית השנה ועכ"פ בתחלת הסדר דויעקב הלך לדרכו בעניני תורה ומצוה מקשרים ההחלטה בקשר ענין של פועל במעשים ה"ז התחלה טובה לסדר כל השנה, משא"כ כשנשאר בעולם המחשבה ובהאי עלמא עולם הדבור כעולם המחשבה דמיא.

מובן שאין הכוונה בזה להטיף מוסר וגם אינו נוגעת כ"כ הכתיבה אלי בזה אלא בהנוגע לפועל כנ"ל וכשמגלים עד"ז גם לזולת עאכו"כ כשהזולת נמצא במקומו בסמיכות מקום אליו ה"ז מחייב (בינדעט דאס) יותר למלאות החלטתו בחיי היום יומים, והאריכות בזה אך למותר.

מה שכותב אודות ההנהגה עם בתם מרת... תחי' שמסרבת להשמע לעניני שידוכין, הנה פשיטא שהקס"ד לאיים עלי' ולדבר קשות, אין לזה מקום כלל, כי מלבד שאין זה דרך התורה שדרכי' דרכי נועם הנה רואים במוחש שבדרך זה פועלים פחות הרבה יותר מאשר ע"י מענה רך וענין של קירוב. ובהנוגע לה בפרט הנה עליהם לבוא בהצעות פרטיות ומה טוב שלא תדע שמהם באה ההצעה שבטח יש למצוא אופן בזה, ואז בודאי תשנה הנהגתה ויש לומר שחלק גדול מסירובה אינו אלא לפנים מפני שנפל רוחה על שלא השתדכה עד עתה, ומהנ"ל מובן שצריך להשתדל שתדור בביתם עד החופה בשעה טובה ומוצלחת.

בהנוגע לנסיעת בתם תחי'... הנה נבהלתי להקס"ד לנסוע באני' שהבע"ב שלה ובמילא כל הריוח מזה הן בני ישראל וכן רב החובל והמלחים וכו' שלדעתי אין כל היתר לנסיעה בה והספק הוא רק אם זהו איסור דרבנן, או - מפני המלאכות שנעשו בספינה, הפרהסיא וחילול השם - גם דאורייתא (עי' שו"ת חת"ס חחו"מ סקצ"ח), ולפלא שאין אלו שהאחריות עליהם מרעישים על זה. ובהנוגע להניירות בשבילה בטח מקבל ידיעות בזה מהמל"ח - מרכז לעניני חינוך.

בברכה לבשו"ט.

ג'יד
פתגם : ראה גם לעיל אגרת ב'תתקפד, ובהנסמן בהערות שם.

לנסוע באני ': ראה גם לעיל ח"ט אגרת ב'תשלח, ובהנסמן בהערות שם.