Igrot Kodesh · Letter 3018 — Chinuch

B"H

12 Marcheshvan* 5715,
Brooklyn.

To all the teachers,

Greetings and blessing,

I reply to your letter of 2 Cheshvan*, which I have just received, and, seized by pain, I hasten to write to you without regard to the order of arrival of the correspondence. The reason for my pain is the content of your letter. You tell me that the school administration owes money to the teachers and that, consequently, the teachers have announced that they will reduce teaching hours until they receive what is owed to them. You therefore understand the reason for my grief:

A) Those who suffer from this reduction of teaching time are the students, wholesome children of Israel. Now, even if the school administration has been unjust, there is no reason to punish them, especially in an irreparable manner, for one will never make up for lost time, particularly that which is devoted to the education of children, of which a single hour corresponds to a much longer time when the person is already an adult.

B) You yourselves observe, I am convinced, that there was no malicious intent on the part of the school administration. It is clear that if there were funds available in the treasury, or if it were possible to obtain them easily, the members of the administration would have been pleased to settle their debts. And if one can envision punishing "measure for measure," it is, on the other hand, inconceivable to deliberately punish one who has acted inadvertently or even under duress.

C) What flows from all of this is the ruin of the conceptions of your students. They observe that, due to a material claim against such a Rav or such a communal leader, an injustice is committed against dozens of them. Now, this behavior is adopted by their teacher, the one charged with training them in Jewish practice and good conduct. From then on, nothing will prevent these students from themselves adopting an attitude such as "Tuvya sinned and Zigud is punished."

You also know that "Shaul committed a sin and it was held against him; David committed two, but they were not held against him." Indeed, Shaul's sin pertained to what was part of his mission and function, the kingship. David's sins, by contrast, although more serious, were independent of his mission — of what Chassidus* calls the essential reason for which the soul is here below.

Consequently, the fact of having also reduced secular teaching does not change the harm that is caused. Moreover, during these hours, the students remain idle.

I hope that these few lines will suffice. You will gladden me by announcing good news by return mail. You will tell me that you are offering, free of charge, additional hours, that you do so with goodwill and of your own free will. On this depends the success of the influence you will exert upon your students.

In anticipation of this good news and thanking you warmly for giving it to me as soon as possible,

N.B.: I have not addressed, in my remarks, the angle of Halachah* regarding the strike of teachers of a Talmud Torah* or Cheder*, for this is not our subject. But above all, I am convinced that there is absolutely no reason to raise this question (because the teachers will resume their hours voluntarily).

ג'יח

ב"ה, י"ב מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.
חבר המורים...

שלום וברכה!

במענה על מכתבם מב' חשון שנתקבל זה עתה, הנה מרוב צערי ממהר אני להשיב עליו מבלי לחכות על התור, וסיבת הצער הוא תוכן מכתבם אשר כיון שהנהלת... חייבת סכום להמורים, הודיעו לההנהלה אשר ימעטו בשעות הלימוד עד שיתחילו לשלם להם המגיע, והצער בזה מובן:

א) ממיעוט שעות הוראה סובלים התלמידים-ות בני ובנות ישראל כשרים, ואם אפילו עשתה הנהלת... איזה אי צדק בזה, אין כל הצדקה לענוש את התלמידים-ות, ובפרט עונש כזה, שלא תמיד אפשר לתקנו, כי הזמן הוא אבדה שאינה חוזרת בכלל, ובפרט שעות החינוך של ילדים וילדות שכל שעה במשך זמן החינוך שקולה היא כנגד משך זמן כ"פ ככה בזמן בגרות האדם כמובן.

ב) מובטחני שגם בעיניהם ברור שלא עשתה הנהלת... איזה דבר בזדון, ופשיטא שאם היו מעות בקופה או אם הי' אפשר בקל להשיג מעות, הרי גם חברי הנהלה שבעי רצון היו לסלק החובות ואם יש מקום לאמר לשלם מדה כנגד מדה אין מקום לומר לענוש במזיד על מה שעשה פב"פ בשוגג או באונס...

ד) העולה על כולנה הוא ההירוס בהשקפת עולמם של המחונכים שלהם בראותם שבשביל תביעה גשמית לר' פלוני או לעסקן צבורי פלוני עושים עול לעשיריות תלמידים ותלמידות, וכיון שזהו הנהגת המורה שלהם והמחנכם בענינים של יהדות ומדות טובות הרי אינו מובן מפני מה לא ינהגו המחונכים בדרכים כאלו שטוביא חטא וזיגוד מינגד, והרי ידוע בהענין דשאול באחד ועלתה לו, ודוד בשתים ולא עלתה לו כי חטאו של שאול הי' בהענין שהוא הי' תפקידו ומשרתו היינו בעניני מלכות משא"כ חטאיו של דוד אף שמצד עצמן היו חמורים יותר לא היו בתפקידו, ובלשון החסידות עיקר שליחותו בעלמא דין, ומפני טעם זה מובן ג"כ אשר זה שצמצמו בהשעות דלימודי חול אין בזה נפקא מינה בהיזק דפעולה זו, ונוסף ע"ז הענין שבשעות הנוספות ילכו התלמידים-ות בטל וכו'.

תקותי אשר שורותי אלה המעטים בכמות תספיקנה. וישמחוני בבשורה טובה בדואר החוזר אשר מנדבים כל השעות הנוספות ועושים את זה בטוב עין ובחפץ לב שבזה תלוי' ההצלחה בהשפעה על התלמידים.

המחכה לבשו"ט כנ"ל ותודה חמה על ההקדם בזה.

נ.ב.

בכל הנ"ל לא נגעתי מפאת ההלכה בענין של שביתת מורים בת"ת או בחדר, כי אין כאן המקום, והעיקר אשר מובטחני שאין זקוקים לזה כלל וכלל.

ג'יח
טוביא חטא : פסחים קיג, ב. ראה גם לקמן אגרת ג'קנב.

שאול באחד : יומא כב, ב.