Igrot Kodesh · Letter 3020 — Prayer

B"H

12 Marcheshvan* 5715,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I reply to your letter of 27 Tishrei*, in which you describe the situation in your sister's and brother-in-law's home. It is not favorable. Obviously, I will write, as you request, to your brother-in-law, in order to bring the hearts closer.

But for your part, you must, together with the members of your family, remind your sister that when a man is detained at his business or at the office where he works to earn his livelihood, no one holds it against him. On the contrary, one is pleased to see that he earns his living, that he works honestly, that his resources are "assured" — although the owner of the business or the position he occupies there are only intermediaries, channels through which HaKadosh Baruch Hu* provides the livelihood of a man and the members of his family.

Now, how much more must a woman rejoice when her husband works for the sole true Owner, from Whom every person requests his sustenance in the course of prayer, the purpose of which is to formulate the needs one feels. The channels and receptacles enabling one to be answered are the Torah and the mitzvos*.

If your sister does not resent her husband when he works or studies for a few hours during the week, she must, all the more so, adopt the same attitude on Shabbos* which, according to the expression of the Zohar*, "blesses all the days of the week," when he prays longer and unites with Hashem. Our books explain that the Shabbos* prayer includes within it all those of the week. Now, in the intermediate blessings of the prayer, we say not only "You grant discernment to man," but also "Hear our voice."

I read with consternation in your letter that your sister is at her parents' home. We have unfortunately been able to observe what happens when third parties, even the closest, interfere in the life of a couple. Often, the result is a worsening rather than an improvement, Heaven forbid, for these persons are necessarily closer to one or the other. Their intervention is therefore more harmful than that of a stranger.

It is unnecessary to say more, and I have good hope that these few lines will enable the situation to improve as soon as possible, so that you can announce good news to me.

As for what concerns you personally, you tell me that you easily manage to concentrate during the reading of the Tehillim* or even those included in the prayer, but that you lack enthusiasm in the blessings of the Shema Yisrael*. You must therefore meditate on the teaching of the Baal Shem Tov*, in particular on that which discusses Divine Providence, the attachment and unification between all Jews and HaKadosh Baruch Hu* — notions that are defined by various texts of Chassidus*.

By familiarizing yourself with these concepts, you will engrave in your mind the necessity not only of understanding them but also of feeling them. As the Alter Rebbe* says in the holy Tanya*, at the beginning of chapter 41, the Ein Sof* sets aside the celestial and terrestrial creatures to concentrate His royalty upon Israel in general and upon each individual in particular — "Hashem is before him... directs him, provides for all his needs and those of the members of his family."

By meditating on all of this, you will easily concentrate on the intermediate blessings of the prayer and, all the more so, on its first three and last three blessings.

With my blessing and in anticipation of your good news,

ג'כ

ב"ה, י"ב מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ז תשרי, בו כותב אודות המצב בבית אחותו וגיסו שיחיו שאינו כדבעי למהוי, מובן שכבקשתו אכתוב בכיוון לקרב הלבבות לגיסו שי', אבל הוא מצדו ובכלל אנשי משפחתו צריכים להסביר לאחותו תחי' אשר במכש"כ וק"ו כשהבעל מתאחר במסחרו או במשרד בו מוצא מקור מחיתו ופרנסתו אין אדם מתרעם על זה ואדרבה שמחים שיש מקור פרנסה והבעל עובד באמונה במילא תהי' גם פרנסתו "בטוחה", אף שאין כל הנ"ל שייך אלא לממוצעים היינו הבעל של המשרד או להענין של המשרה שהם הצנורות על ידם הקב"ה הזן ומפרנס לכל נותן לאיש פלוני פרנסתו ופרנסת ב"ב, אם כן הרי כמה פעמים ככה צ"ל השמחה כשהבעל עובד באמונה בהנוגע להבע"ב העיקרי והיחידי אשר פרנסתו של אדם מבקש הוא אודותה בעת התפלה שהיא בקשת צרכיו של אדם והצנורות והכלים שבהם הקב"ה משפיע הפרנסה הן עניני תורה ומצות... וכמו שאין אחותו מתרעמת על זה שנמצא בעלה במשרתו או בלימודו משך כמה שעות בימות החול עאכו"כ שאין להתרעם על זה שביום השבת אשר כלשון הזהר מיני' מתברכין כל יומי, מאריך בתפלתו והתבודדותו עם השי"ת, שכמובא בספרים תפלת השבת היא כוללת תפלות כל ימות החול שענין ברכותיהם האמצעיות הם לא רק חונן לאדם דעת אלא גם שמע קולנו וכו'...

ומה שמבהיל אותי ביותר הוא זה שכותב שנמצאת אחותו בבית הורי', אשר לדאבוננו ראינו במוחש שכשמתערבים בין איש לאשתו אפילו הקרובים ביותר (ולפעמים הרי יש חשש יותר להיזק ח"ו מאשר לתיקון דוקא הקרובים בהיותם צד וקרוב לאחד מהנ"ל יש מקום להיזק יותר מהתערבות של זר), והאריכות בזה אך למותר, כי תקותי ששורותי אלו המעטות בכמות תפעלנה לתקן המצב בהקדם היותר אפשרי ויבשרני טובות.

מ"ש בהנוגע לו, שאף שקלה עליו הכוונה באמירת תהלים בפסוקי דזמרה וכו' אינו מרגיש חיות בברכות שמו"ע, הנה צריך הי' להתעמק בתורת הבעש"ט וביחוד בהנוגע לענין השגחה פרטית וההתקשרות וההתאחדות שבין כל אחד מישראל להקב"ה המבוארים בכ"מ בתורת החסידות, ועל ידי שיתרגל ברעיונות אלו יוחקק בנפשו לא רק בהבנה אלא גם בהרגש ובלשון רבנו הזקן בתניא קדישא ריש פרק מ"א אשר א"ס ב"ה מניח העליונים ותחתונים ומיחד מלכותו על עם ישראל ועליו בפרט כו' והנה ה' נצב עליו וכו' ומנהיגו ומשפיע כל הצטרכותו והצטרכות ב"ב, ואז בנקל יכווין בברכות האמצעיות ועאכו"כ בג' ראשונות וג' אחרונות.

בברכה המחכה לבשו"ט.