Igrot Kodesh · Letter 3060 — Shidduchim

B"H

28 Marcheshvan* 5715,
Brooklyn.

To the honorable and distinguished Chassid* who devotes himself to communal needs, has generous conduct, and descends from an illustrious family, the Rav Sh. Z. (Shneur Zalman Shazar; see, concerning him, letters no. 2651 and 3161),

Ample greetings and blessing,

Concerning the development of the settlement of the Chassidim* in the Holy Land, I was saying to you in my previous letter that it would be good, for various reasons, that this be done in proximity to Kfar Chabad*, which already exists, but not within this village. Nevertheless, it seems to me that I noted in my previous letter that, if it proved truly impossible for this to be so, one could accept a second settlement, distant from the Kfar*.

Furthermore, one should strive, to every extent possible, that the fourteen hundred dunams* (of land) near Kfar Chabad* be allocated to it. Indeed, I have good hope that other people will settle in this village if the conditions are favorable. But I am sure that you have no need of my encouragement in this matter, for you yourself conceived the project of this Kfar* and you have taken an active part in its development since its creation. Now, it is said: "Must you give Me an order concerning My son, the one I have made with My own hands?"

You also mention the handwriting of our holy masters. The manuscript of the Toras Shmuel is indeed the characteristic handwriting of the Rebbe Maharash*. I do not have the book of Warfel on Chassidus* and I therefore do not know which manuscript is printed therein, but I fear he may have found that of the Mitteler Rebbe*, reproduced in HaTamim, which published his proposal to found colonies (Jewish settlements in Russia). In my view, this is not the characteristic handwriting of the Mitteler Rebbe*. I enclose the reproduction of one of his letters.

I have seen, in several books and places, reproductions of the handwriting of the Alter Rebbe*. These are practically all identical. One can therefore use the example that appears in the previously cited book, which is surely the reproduction of the letter that the Alter Rebbe* wrote to Rav Moshe Maizlich. My father-in-law, the Rebbe, gave it as a gift to the Chassidim* on the occasion of my marriage.

The handwriting of the Tzemach Tzedek* and of the Rebbe (Rashab*), father of my father-in-law, the Rebbe, is found in the responsa, volume 1, and in the Kuntres Etz Chaim, which I have asked the Chassidim* to make available to you.

In accordance with your positive practice, you will strive to make a gift to the Kfar* for the festival of the liberation of 19 Kislev*. At the time, you had connected it to the electrical grid. I hope that this year too you will create a surprise with a similar gift, especially since, I am told, you visited the Kfar* at length and were presented with a memorandum of several paragraphs. I have consulted a copy that was sent to me.

I do not know if such was your intention in offering me the collection of blessings and prayers entitled "One Hundred Blessings," but there is assuredly therein an intervention of Divine Providence. It resembles, indeed, a Siddur* printed for the Anussim* (the victims of the Inquisition in Spain, who practiced Judaism in secret) or even by them, after they reached a safe place where they could adopt, on a daily basis and in an affirmed manner, the behavior they truly wished to follow. Certain prayers are added therein that can presumably be found only in such collections.

From time to time, I look at this booklet and it comes to mind that it was offered to me by a man whose activity is primarily in the educational domain. And I tell myself that, in essence, everyone, to a certain extent and even to a large degree, is an Anus*, does many actions under the coercion, direct or indirect, of his surroundings or, at the very least, according to the expression of the great master, the Rambam*, in his Laws of Divorce at the end of chapter 2, is "a victim of his evil inclination, while he sincerely wishes to be a member of Israel, to put into practice all the Mitzvos*, to distance himself from all transgressions."

Now, the role of an educator consists in liberating his student from all external coercion and, all the more so, internal coercion, in eliminating the difference that may arise between what he is profoundly and the manner in which he expresses himself. It is only in this way that this child — whether a child in the number of his years or in the level of his knowledge — will grow, will have a happy life, without inner conflict, without a permanent struggle between his two inclinations or, according to the terminology of Chassidus*, between his Divine soul and his animal soul.

The Holy One, blessed be He, acts "measure for measure" (He acts toward man in the manner in which man acts toward Him) and, by adopting such an attitude, the educator can himself emerge victorious from the struggle waged within his own person.

I enclose an index of the Torah Or of the Alter Rebbe*, which has just been bound.

The copies (of the manuscripts) and the index have been sent to you by separate mailing.

With my respect, my consideration, my blessing, and in anticipation of your good news,

ג'ס

ב"ה, כ"ח מ"ח, תשט"ו
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ בעל

מדות תרומיות

ענף עץ אבות וכו' מהרש"ז שי'

שלום רב וברכה!

... בנוגע להתפתחות ההתישבות של אנ"ש באה"ק ת"ו, הנה כמו שכתבתי במכתבי הקודם רצוי מכמה וכמה טעמים עקריים שתהי' התישבותם בסמיכות מקום לכפר חב"ד הקיים, אבל לא בתוכו ממש. אמנם, וכמו שמדומה לי הערותי על זה, גם במכתבי הקודם, אם בשום אופן אי אפשר אחרת, יהי' הכרח להסכים על נקודה שני' באיזה מרחק מהכפר, אבל נוסף על זה יש להשתדל בכל האפשריות שהשטח הנמצא בסמיכות לכפר חב"ד (1400 דונאם) יצורף לכפר חב"ד, כי תקותי חזקה אשר יתוספו המתישבים בכפר הזה ובלבד שיהיו התנאים מתאימים, ומובטחני שאין נצרך לזירוז משלי כיון שהרי כ' הרה רעיון הכפר ולקח חלק פעיל בטפוחו וגדולו מיום הווסדו, ועל בני ופועל ידי תצויני (בתמי').

במה שכותב ע"ד כתבי יד נשיאינו הק', הנה גוף הכתי"ק שבתורת שמואל אופייני הוא לכתב יד אדמו"ר מהר"ש. ספר החסידות של ורפל אינו אצלי ומשום כך אינני יודע איזה כתבי יד הדפיס בספרו. אבל חוששני אשר כתב יד אדמו"ר האמצעי בטח לקח ממה שנדפס ב"התמים" (בענין ההצעה ע"ד יסוד מושבות) ולדעתי אין זה אופייני כ"כ לכתבי יד אדמו"ר האמצעי, ומוסג"פ צילום מאחד ממכתביו.

גוף כתבי יד רבינו הזקן שראיתי צילומם בספרים ומקומות שונים, הנה כמעט אין חילוק ביניהם, ובמילא יש להשתמש בהנמצא גם בספרו של הנ"ל, ובפרט שקרוב לודאי שהוא צילום ממכתב רבינו הזקן להר"מ מייזלש אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר שלחו בתור מתנה לחסידים ואנ"ש בקשר עם חתונתי.

כתב יד הצ"צ ואדמו"ר אביו של מו"ח אדמו"ר נמצאים בשו"ת צ"צ חלק א' ובקונטרס עץ חיים, אשר בקשתי את אנ"ש להמציאם לכבודו.

בטח כמנהגו הטוב להשתדל במתנה להכפר לחג הגאולה י"ט כסלו, וכמו שעשה בזמנו בענין החשמל, הנה גם בשנה זו מקוני שיפתיעם במתנה כגון דא, ובפרט שכתבו לי שביקר בהכפר ארוכות והגישו לו ג"כ תזכיר בן כמה סעיפים, וכמו שראיתי בהעתקה ששלחו לי.

אינני יודע אם הבא לקמן הי' גם כוונת כ' כשנתן לי תשורתו הקובץ ברכות ותפלות "מאה ברכות", אבל בטח יש גם בזה השגחה פרטית, כי זהו מעין סידור הנדפס בשביל האנוסים, או אפשר גם על ידם, לאחר שבאו למקום מנוחה בו יכלו להתנהג כפי רצונם האמיתי בחיים היום-יומיים ובגלוי, והוסיפו גם איזה תפלות שכנראה נמצאות רק בקובצים מעין אלו. ומזמן לזמן כשהנני מסתכל בקובץ זה ומתחדש אז הזכרון שהביאו לי איש שרוב עסקו הוא בשדה החנוך, הנה בדרך ממילא עולה בכל פעם הרעיון אשר באמת הרי כל אחד ואחד במדה ידועה, ואולי גם במדה חשובה, אנוס הוא, ועושה כמה ענינים מפני כפית הסביבה אם במישרין או בעקיפין, או על כל פנים כלשון המורה הגדול (רמב"ם הל' גירושין ספ"ב) "אנוס מיצרו הרע ובאמת הוא רוצה להיות מישראל ורוצה לעשות כל המצוות ולהתרחק מהעבירות". והרי מתפקידו של כל מחנך הוא לשחרר את המחונך והמושפע ממנו מכל ענין של כפי' חיצונית, ועל אחת כמה וכמה מכפי' פנימית, ולקשר תוכו וברו, שרק אז יגדל הילד (ילד בשנים, או ילד בידיעות) ויחי' חיים מאושרים מבלי קרעים ומלחמות תדיריות שבין יצר ליצר, ובלשון החסידות שבין נפש האלקית ונפש הבהמית. ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, אשר על ידי הפעולה הזאת הנה גם המחנך בנקל יותר ינצח מלחמתו הוא.

מוסג"פ חוברת המפתחות לספר רבינו הזקן "תורה אור" אשר זה לא כבר הביאוה מבית הכורך.

הצילומים והחוברת - נשלחו בפ"ע.

בכבוד והוקרה וברכה - המח' לבשו"ט.

ג'ס
מהרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ט ב'תרנא, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ג'קסא.