Igrot Kodesh · Letter 3072 — Faith & Bitachon

B"H

3 Kislev* 5715,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I received, in its time, your request for a blessing and I mentioned your name near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us, so that you obtain, when it was needed (at the beginning of the year), to be inscribed and sealed for a good year.

I now reply to your question. Should you join the group which, in your neighborhood, studies Chassidus*, even though you are already part of another group studying Gemara*? Moreover, you consider that the one who teaches Chassidus* in this group does not explain it well.

Basing myself on the decision of our holy masters, I have already given the following explanation, which I will illustrate and clarify by recalling the statement of tractate Shabbos* 31a, according to which one says to the person who has placed a measure of wheat in his granary: "If you have put salt in it (which preserves the wheat), that is good. If not, it would have been preferable not to have stored it (for this wheat will spoil, and the work of storing it will have been in vain)" — which is, in fact, a particularly harsh and incisive expression (similarly, it is the study of Chassidus that preserves the study of Gemara).

Certainly, a few people, among whom are Torah scholars, seem to ignore this teaching of our Sages. But this changes absolutely nothing. And it is unnecessary to say more regarding what is so evident.

Why is this measure of salt comparable to the parts of the Torah that are Chassidus* and Kabbalah*? The Likkutei Torah*, Vayikra, Lo Sashbis, chapter 5, explains this and you will consult this text.

If this is so for everyone, how much more is it the case for someone who, by an effect of Divine Providence, has studied Chassidus* for some time. In such a case, the injunction of our Sages is far more imperative.

Conversely, if one is motivated, one can study it (Chassidus*) in a much more fruitful manner than the revealed part of the Torah. It is, indeed, called "the Tree of Life" and, for this reason, it is removed from the grip of the forces of evil.

Iggeres HaKodesh* of the Alter Rebbe*, chapter 26, and the Kuntres Etz Chaim* of the Rebbe Rashab*, explain at length why this is so, even though the opposition of the evil inclination is particularly strong. Moreover, the latter sometimes accepts a compromise in other domains, provided one does not attach oneself to the Tree of Life. Obviously, these facts are connected.

You surely maintain the three studies that concern everyone, instituted by my father-in-law, the Rebbe. They pertain to the Chumash*, Tehillim*, and Tanya* and are well known.

With my blessing,

ג'עב

ב"ה, ג' כסלו, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

בעתו קבלתי הפ"נ שלו והזכרתיו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לכתיבה וחתימה טובה בעתו ובזמנו.

במענה על שאלתו, אם יצטרף להחבורה לומדי דא"ח משכונתו כיון שלומד הוא בחבורה גמרא, ומשמיע הדא"ח בחבורה הנ"ל לפי דעתו אינו בעל הסברה טובה.

הנה כבר מלתי אמורה ע"פ פסק רבוה"ק ז"ל, ובצירוף משל כדי להסביר ולהדגיש הענין עוד יותר הוא, דמסכת שבת דף לא סוף ע"א אשר מי שיש לו כור חטין בעלי' אומרים לו שאם העלה קב חומטין טוב ובאם לאו ח"ו הרי מוטב שלא העליתה, ביטוי חריף ומבהיל ביותר. ומובן אשר מה שיש אנשים ומהם גם ת"ח שמעלימים עיניהם ממרז"ל זה, אין זה משנה את הדבר כלל . והאריכות בענין הפשוט אך למותר.

התואר קב חומטין על חלק החסידות והקבלה שבתורה, מבואר בלקוטי תורה ויקרא ביאור לד"ה לא תשבית פ"ה עיין שם. ואם הדבר כן בכאו"א הרי עאכו"כ במי שההשגחה הפרטית סיבבה שלמד איזה זמן תורת הדא"ח שחמור ציווי רז"ל זה כ"פ יותר. ולאידך גיסא, כשרוצים באמת מצליחים בלימוד זה הרבה יותר, משבלימוד הנגלה, כיון שנקרא בשם אילנא דחיי שאין שם אחיזה לסטרא דלעו"ז. וכמבואר בארוכה באגה"ק לרבנו הזקן סי' כ"ו ובקונטרס עץ חיים לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, אף שההתנגדות מהיצה"ר היא ביותר וביותר (עד שלפעמים מוותר על תוספת בענינים אחרים, ובלבד שלא יתקשרו באילנא דחיי) והא בהא תליא כמובן.

בודאי שומר שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר, בחומש תהלים ותניא הידועים...

בברכה.