Igrot Kodesh · Letter 3091 — Chinuch

B"H

10 Kislev* 5715,
Brooklyn.

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem
and devotes himself to communal needs,
Rav Yonah (Rav Y. Shtantsal),

Greetings and blessing,

You mention, in your letter, a campaign for the study of Halachah* (see, on this subject, letter no. 3048). On this subject, I would like to express my astonishment at the attitude of persons who could act in the area indicated below.

Very often, one does not know the Halachos* that are necessary in daily life — that is, in the simplest sense, the blessings before eating, the manner of interrupting oneself during prayer (depending on the passage being recited), what it is forbidden to handle on Shabbos*.

Between ourselves, one can unfortunately observe that the more a student or a young man possesses Torah* knowledge, the less he is versed in Halachah* in these areas. Yet the Mishnah* states clearly that it is the action, not the study, that is essential. Moreover, these are actions that a person can perform every day. Very often, one does not have time to consult a book to know these laws. Not only does one make no effort in this matter, but one even considers it secondary — that this part of the Torah* concerns only the ignorant and women.

Now, you know that one of the first decisions of Moshe* Rabbeinu* was to study the laws of a festival during it and before it, precisely for the reasons just invoked. You will consult the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, at the beginning of chapter 429 and the laws of Torah* study, at the end of the first chapter. You will also see what the Alter Rebbe* says at the end of Iggeres HaKodesh*.

May Hashem grant that this campaign begin as soon as possible, for each day must have the content that is its own.

With my respects and my blessing,

ג'צא

ב"ה, יו"ד כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר

יונה שי'

שלום וברכה!

... מ"ש כת"ר במכתבו אודות התעמולה בלימוד ההלכה וכו', הנה בקשר לזה הנני להביע תמיהתי על כל אלה שיכולים לעשות בהבא לקמן, והוא:

ברובא דרובא חסרה הידיעה דהלכות הצריכות בחיי היום יומים , והיינו כפשוטו בהלכות ברכות הנהנין, הפסק בתפלה, מוקצה בשבת כו' וכו', ולדאבון הרב וביני לבינו ככל אשר תגדל ידיעת הבחור או האברך בתורה תמעט אצלו הידיעה בהנ"ל. והרי ידוע פסק משנה שלא המדרש עיקר אלא המעשה, ובפרט מעשה בענינים הבאים לאדם מדי יום ביומו ואשר ברובא, המציאות דהלכות הנ"ל אין פנאי לעיין בספר אלא צריך להחליט על אתר. ולמרות כל זה לא ראינו משתדלים בלימוד הלכות אלו, ולא רק שאין משתדלים בזה אלא שנעשה זה ענין של מהיכי תיתי, וכחלק התורה המשתייך לעמי הארצים ולנשים, אף שידוע ומפורסם שזה הי' מתקנת משה רבנו הראשונות, ללמוד הלכות חג בחג ולפני החג שהוא מפני טעמים הנ"ל. ועיין בשו"ע רבנו הזקן ריש סימן תכ"ט ובהלכות ת"ת סוף פרק א' ולשונו של רבינו הזקן באגה"ק בסופו.

ויה"ר שיתחילו בזה בהקדם ככל האפשרי כי הרי כל יומא ויומא עביד עבידתי'.

בכבוד ובברכה.

ג'צא
מוה"ר יונה : שטנצל.

בלימוד ההלכה : ראה לעיל אגרת ג'מח, ובהנסמן בהערות שם.