Igrot Kodesh · Letter 3098 — Faith & Bitachon

B"H

12 Kislev* 5715,
Brooklyn.

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem
and devotes himself to communal needs,
Rav Shimon (Rav Sh. Jacobovits; see, on this subject, letter no. 3023),

Greetings and blessing,

I reply to your letter of 3 Kislev* and the one that preceded it. Despite the explanation you give therein, I still do not understand the reason for your long silence, but it is useless to complain about the past.

You ask me about the customs of the Yahrtzeit* anniversary and about the fact that one does not lead the prayer during the Shabbos* preceding that date. You ask whether one should prevent those who would wish to do so. I have never heard that this is done and I see no utility in it.

Concerning the ornaments and inscriptions that may be placed on the lectern, it seems to me that this can disturb the one who prays, preventing him from concentrating on the prayer he is reciting, which does not necessarily correspond to what is inscribed on the lectern and on the platform.

Certain synagogues do not pay attention to all of this. In such cases, one presumably considers that the habit of seeing these drawings and inscriptions allows one to no longer take notice of them. And one finds a similar statement regarding the blessing of the Kohanim*, since the one (the Kohen* with a hand blemish, who ordinarily may not recite the blessing lest he draw the attention of those present, who might observe his hands, whereas it is forbidden to look at them during the blessing) who passes frequently through the city (everyone sees him regularly and he therefore no longer attracts attention) may recite it.

But in my view, the value of this explanation is limited. Indeed, different people lead the service, including those who are not in the habit of praying in that synagogue and have not seen these inscriptions, even briefly. And one may also raise a question by considering the commentators on the Shulchan Aruch* Orach Chaim*, chapter 90, paragraph 23.

You ask me whether one should say Barechu* before Aleinu*, on a day of Torah* reading (see, on this subject, letter no. 3254). I have never heard of such a custom. No doubt you will explain to me more precisely what this is about. Are you also referring to the Shacharis* prayer of Monday and Thursday?

Concerning the Selichos* of the Fast of Gedaliah* (see Selichos*, Minhag* Chabad*, published by Kehot* editions, in 5715), it seems to me that one should say them in the normal order starting from Zechor Rachamecha*, but neither as printed in the pamphlets nor as it is done on the eve of Rosh Hashanah*. This is what I have established in the synagogue here.

Obviously, if one has said Ashamnu* in the prayer, one should not repeat this passage a second time, in accordance with the custom of the Arizal*, according to which one says it only once (per prayer).

With my blessing,

ג'צח

ב"ה, י"ב כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר

שמעון שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מג' כסלו והקודם לו. וגם לאחרי ביאורו במכ' אינו מובן סיבת שתיקותו הארוכה ואין צועקין על העבר.

בשאלתו אודות מנהגי היארצייט שאין עוברים לפני התיבה בש"ק מלפני היארצייט וכו'. אם יש למנוע אותם הרוצים לעבור לפני התיבה, הנה כגון דא לא שמעתי, ואינני מבין התועלת בזה.

בהנוגע לעשות ציורים על העמוד וכן כתבת שונות. לדעתי חשש בדבר בלבול כוונת המתפלל והיסח הדעת בתפלה בה עומד שלא תמיד מתאמת להכתוב על העמוד והתיבה.

והא דבכמה בתי כנסיות אין נזהרים בזה, י"ל טעמם שמפני הרגילות בהכתב וציורים אין חוששים שיגרום להיסח הדעת מפני הרגילות שבהם, והוא ע"ד המבואר בנוגע לנשיאת כפים דאם דש בעירו שאני. ובכ"ז לדעתי הוא תירוץ כל שהוא, כיון שמתחלפים היורדים לפני התיבה ובהם גם כאלו שאין מתפללים אפילו בבית הכנסת זה ולא ראו הציורים אפילו באקראי, וצ"ע נ"כ שאו"ח ס"צ סכ"ג.

בשאלתו אודות אמירת ברכו לפני עלינו ביום קריאת התורה. הנה מעולם לא שמעתי ע"ד מנהג זה ובטח יבארו בפרטיות יותר, אם הכוונה גם לתפלת שחרית דיום ב' וה' וכו'.

בענין הסליחות בצום גדלי'. נראה לי וכן הנהגתי בביהכ"נ כאן, שמזכור רחמיך יאמרו ע"פ הסדר דכל ימי הסליחות - ולא כנדפס בקובצי סליחות וגם לא כמו בערב ראש השנה.

ומובן ג"כ שאם אומרים בתוך התפלה אין לומר עוה"פ אשמנו וכו', למנהג ע"פ האריז"ל שאין לאומרו אלא פעם אחת.

בברכה.

ג'צח
חלקה נדפס בלקו"ש חי"ד ע' 233 וחלקה שם ע' 383 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר שמעון שי': יעקבוביץ. אגרות נוספות אליו - לעיל ג'כג, ובהנסמן בהערות שם.

אמירת ברכו : ראה לקמן ג'רנד.

הסליחות בצום גדלי': ראה בפרטיות "סליחות - מנהג חב"ד" (קה"ת תשט"ו ואילך).