Igrot Kodesh · Letter 3108 — Health

B"H

15 Kislev* 5715,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I reply to your letter of 6 Kislev*, in which you tell me that your wife gave birth two years ago in a maternity hospital and that she subsequently suffered greatly. As a result, she now refuses to return there.

In my view, this attitude is unfounded. You yourself say that the situation has improved, that this maternity hospital is better supervised. At the end of her pregnancy, when she must give birth, she will therefore go there and Hashem will grant that everything go well, in a good and fruitful moment. She will have a healthy child and you will announce this good news to me. Likewise, you will strengthen your surroundings by spreading therein "the candle that is a Mitzvah* and the Torah* that is a light," as well as the luminary of the Torah* — that is, its inner dimension.

I send you my blessing that you have the appropriate inspiration in your thoughts, words and actions during the days of the festival of liberation, on the luminous date of 19 Kislev*, the festival of our deliverance and the freedom of our souls, through the victory and liberation of the Alter Rebbe*, author of the holy Tanya* and decisor of the hidden part of the Torah*, author of the Shulchan Aruch* and decisor of the revealed part of the Torah*.

P.S.: You ask me whether eating with craving causes a person to lose his spiritual elevation, including according to the opinion that holds that the principle "Sanctify yourself in what is permitted to you" is not introduced by the Torah* (but by the Sages).

Our Sages say (reporting the words of Hashem) that "the words of the Sages are pleasing to Me" and "the words of the Sages are imperative." This is also what the Tanya* explains in chapter 7. You will also see the end of chapter 30, affirming that this principle is indeed introduced by the Torah* — that in any event, the words of the Sages are more imperative than those of the Torah*.

And elementary logic establishes that this is so. Indeed, one who eats with craving receives (the satisfaction of his pleasure) from the food, which is vegetable or animal. Thenceforth, he loses his quality as a human being and integrates one of those levels. This is quite clear.

ג'קח

ב"ה, ט"ו כסלו, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מו' כסלו, בו כותב אשר לפני ב' שנים ילדה זוגתו תי' והי' זה בבית הבראה ליולדות ול"ע ול"ע הי' לה צער אחרי הלידה, ולכן אומרת שגם עתה אין ברצונה ללכת שם.

לדעתי אין לזה יסוד ובפרט שכמו שכותב הוטב המצב וההשגחה בבית הבראה ליולדות. ולכן כדאי שכשיכלו ימי עבורה וקרובה ללדת יהי' זה בבית הנ"ל ויתן השי"ת שיהי' כשורה ובנקל ובשעה טובה [ו]מוצלחת ולידת זרעא חייא וקיימא ויבשר טוב בזה, וכן בהשפעתו על סביבתו בחיזוק והפצת נר מצוה ותורה אור, ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה.

בברכה להתעוררות המתאימה בהנוגע למחשבה דבור ומעשה בימי חג הגאולה הוא יום הבהיר י"ט כסלו חג גאולתנו ופדות נפשנו בנצחונו של רבנו הזקן בעל התניא קדישא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה -.

נ.ב.

בשאלתו אם אכילה בתאוה מוריד את האדם ממדריגתו, אפילו למאן דאמר קדש עצמך במותר לך, לאו דאורייתא.

כבר אמרו רז"ל, ערבים עלי דברי סופרים וחמורים עלי דברי סופרים. וזה מובן ג"כ ע"פ המבואר בתניא קדישא פרק ז' וראה שם ג"כ סוף פרק ל' שהוא מדאורייתא כו' וגם ד"ס חמורים מד"ת וכו', והוא מובן ג"כ בשכל הפשוט, כי האוכל בתאוה נעשה מקבל מהמאכל שהוא צומח וחי, ובמילא מוריד את עצמו ממדריגת מדבר למדריגתם, וק"ל.