Igrot Kodesh · Letter 3121 — Tzedakah

B"H

18 Kislev* 5715,
Brooklyn.

To the Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem, descended from
an illustrious family, branch of a prestigious lineage,
Rav Chaim Shimon Zeev (Rav Ch. Sh. Z. Rubin; see, on this subject, letters no. 2702 and 3291),

Greetings and blessing,

The Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem, of many accomplishments, Rav Moshe Pinchas Katz (see, on this subject, letters no. 3008 and 3109), has conveyed to me your remark on chapter 2 of Shaar HaYichud VehaEmunah*, of the Alter Rebbe*, which I cite: "This nature of water was added to its creation and it therefore constitutes a new thing." You ask whether one should not rather say: "It is not truly a new thing."

In my opinion, it is impossible to advance such an interpretation. One finds this formulation in all the editions I have been able to see. And it also appears in Iggeres HaKodesh*, chapter 25, page 139.

I think that one must interpret the words of the Alter Rebbe* in the following manner. The comparison between the splitting of the Red Sea and creation from nothing is accentuated by the observation that the nature of water flowing downhill is indeed a new thing, created from nothing — a characteristic it did not possess at its creation. It is therefore not inevitable, unlike, for example, having volume, which is a trait common to all creatures.

The following proof is cited on this subject. Certain creatures stand upright by themselves, including in the absence of wind. This is the case, for example, for a stone wall. This allows one to construct the following a fortiori reasoning: an external event must continually intervene to modify the second nature (which is acquired and not natural), since it was created. How much more must this be the case when it involves making the first nature (which has existed since creation) disappear. This is quite evident.

You will also consult the Pelach HaRimon*, by the Tzaddik*, Rabbi Hillel of Paritch*, page 52c. His interpretation diverges somewhat from this one, and this point should be developed.

You have surely taken part in the Chassidic* farbrengen* on the luminous day of 19 Kislev*. If, throughout the entire year, the statement of our Sages applies — "I sleep in exile, but my heart is awake for the Holy One, blessed be He, His Torah* and His Mitzvos*" — how much more is this the case during these propitious days. For when a Jew opens, through the appropriate effort, like the point of a needle, the Holy One, blessed be He, opens for him like the portal of the Sanctuary.

Chassidus* explains what this means. The Sanctuary had no doors and was therefore permanently open. It therefore sufficed to enter the esplanade. Moreover, between the esplanade of Israel and that of the Kohanim*, there was not even a barrier. One merely had to ascend steps. You will understand all that this means.

With my respects and my blessing,

ג'קכא

ב"ה, ח"י כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א בנש"ק ענף עץ אבות

מוה"ר חיים שמעון זאב שי'

שלום וברכה!

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ איש רב פעלים עוסק בצ"צ מוה"ר משה פנחס שי' כ"ץ מסר לי הערתו בשער היחוד והאמונה פרק ב' לרבנו הזקן, וז"ל: אף שהטבע הזה במים גם כן נברא ומחודש. - ושאלתו אם יש להגיה אינה כ"כ נברא ומחודש .

הנה לדעתי אא"ל כן, כיון שכנ"ל הוא בכל הדפוסים (שראיתי) וכן הוא גם באגה"ק סי' כ"ה (דף קל"ט). והפירוש בדברי רבנו לדעתי הוא, שמגדיל הק"ו מקרי"ס לבריאת יש מאין באמרו שטבע המים להיות נגרים במורד הוא נברא ומחודש יש מאין (לאחר שכבר נבראו) בהמים ואינו הכרחי בכל הנמצאים - ע"ד טבע כל הנמצאים שתופסים מקום וכיו"ב. ומביא ראי' ע"ז שהרי ישנם נבראים שהם נצבים מעצמם בלי רוח וכמו חומת אבנים ומזה ק"ו שאם בשידוד טבע שני בכל זה ע"י שהוא כבר נברא ומחודש צ"ל דבר המשדד טבע זה בתמידיות, עאכו"כ בהנוגע לענין שהוא נברא ומחודש בטבע ראשון, וק"ל.

ולהעיר ג"כ מפלח הרמון להרה"צ כו' ר' הלל מפאריטש דף נ"ב עמוד ג' שפירש באופן אחר קצת, וי"ל.

בטח לקח חלק בהתועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, ואם בכל השנה קאי מרז"ל דאני ישנה בגלותא ולבי ער להקב"ה לתורתו ומצותיו עאכו"כ בימי סגולה אלו שכשפותחים - ע"י תעמולה מתאימה - באיש הישראלי אפילו כחודה של מחט הקב"ה פותח כפתחו של אולם, וכמבואר בדא"ח הדיוק בזה שלאולם לא היו דלתות ובמילא הי' תמיד פתוח ובלבד שישתדלו להכנס לעזרה, והרי בין עזרת ישראל וכהנים לא היתה מחיצה מפסקת אף שצריכים היו לעלות במעלות מזו לזו, והנמשל מובן.

בכבוד ובברכה.

ג'קכא
מוה"ר חיים שמעון זאב: רובין. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ט ב'תשב, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ג'רצא.