Igrot Kodesh · Letter 3124 — Shidduchim

B"H

19 Kislev* 5715,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I reply to your letter of Sunday of Parshas* Vayishlach*, in which you tell me that you had difficulty understanding the first part of my letter (this is letter no. 2625), which was in response to yours. Indeed, how can one who studies the Torah* and finds a contradiction in a book accepted by the entire Jewish people permit himself to set aside what it says?

A) I stated several reasons for this in my letter. And even if one did not know the causes, one frequently encounters such situations among the students of certain Yeshivos* in which the inner dimension of the Torah* is not studied. They reject certain books and certain authors, among the later Sages or even... (among the earlier Sages).

I do not wish to repeat what these persons say and, in fact, what would be the use? Yet all of this is said publicly, and the rejected authors are none other than, for example, the Magen Avraham* and the Chasam Sofer*.

B) Another point seems bewildering to you. How can one create the deep bond that must exist between the soul of the student and that of his master? How can one be certain of having found the right one?

In your view, this deep bond can only be created to the extent that a superficial bond exists first. However, regarding the responsibility this implies (of attaching oneself to a master), we witness every day something that is much greater, in the domain of engagements.

The Zohar*, volume 1, page 85b, explains that a man and a woman share the two halves of the same soul, which, having descended here below, is distributed between these two bodies. If the two halves of the soul do not reunite, there will be only half a body, and one understands the immense responsibility that results from this. A specific soul must draw closer to the collective soul to which it belongs. Despite this, engagements take place every day!

One must conclude from this that Hashem directs the world and grants it His Providence. When a man fulfills his obligation as it emanates from the Torah*, Hashem assists him and leads him to where he must go, in order to carry out the mission entrusted to him.

The same applies to the attachment of the disciple to his master and of the Chassid* to his Rebbe.

C) You ask me how to study the inner dimension of the Torah*. This question is also surprising. It is indeed a part of the Torah*, as its name indicates. One therefore studies it in the same manner as all its other parts — that is, by putting into practice the principle: "We shall do and (then) we shall hear," which means "we shall understand," as in the verse: "Speak, for your servant hears (that is, understands; the word Shema* has both meanings in Hebrew)."

Initially, one therefore grasps each concept only superficially. But if one does not study in order to humiliate others, if one truly desires to understand the teaching of the Holy One, blessed be He, Hashem grants success and one arrives at a deep perception. Thenceforth, one can, in the expression of our Sages, "deduce the Halachah* from a certain passage." Then, as the Sages say in tractate Sanhedrin* 93b, "the Halachah* accepts his opinion, for Hashem is with him."

The same applies to you. You must study Chassidus* intensely. Initially, you will not delve into every detail, just as was the case when you began the study of Gemara*. Then, little by little, you will know success.

D) I am surprised to observe your inability to realize that all these questions and hesitations are nothing but an attack of your evil inclination, which seeks by all means to delay the moment when you will finally begin the study of the inner dimension of the Torah*.

It therefore troubles you with questions and uncertainties. You yourself say in your letter that since then, you have been groping in the dark. Seven months have elapsed (the previous letter was written on 2 Iyar* 5714), during which you could have studied, every day, at least a few lines of the inner dimension of the Torah* — of the tree of life. Instead, you hesitate, you wonder whether it is good to undertake this study, whether it is possible to do so.

May Hashem grant that in the future, at least, you use your time properly, for what is truly good for you.

With my blessing,

For the Rebbe Shlita*,
the secretary,

ג'קכד

ב"ה, י"ט כסלו, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מא' וישלח, בו כותב שהוקשה לו בחלק הראשון ממכתבי (מענה על מכתבו) אשר איך אפשר שהלומד תורה אם ימצא לזה סתירה בספר שנתקבל בתוככי ישראל יבטל הנאמר בספר.

והנה כבר ביארתי במכתבי די באר הסיבות לזה, ואפילו אם לא היו ידועות הסיבות הרי זה מעשים לעתים תכופות וביותר בתוככי חניכי ישיבות ידועות אשר לימודם חסר לימוד פנימיות התורה שמבטלים דעת ספרים וסופרים מהאחרונים וגם כו' ואין רצוני לפרש בשם המבטלים (ומה התועלת בדבר) אף שעושים את זה בפומבי, וסוג אלו שמבטלים אותם הם מגן אברהם, חתם סופר כו' וכו'.

ב) כן מה שהוא נבוך: שבאיזה אופן אפשר לכווין את הקישור פנימי בין נשמת התלמיד והרב, ואיך יהי' בטוח שמצא את הנכון. ולדעתו אפשר שיבוא זה קשר פנימי דוקא לאחר שיהי' קשר חיצוני. - הנה בנוגע להאחריות הרי גדולה מזו רואים בכל יום ויום והוא בעניני שידוכין שמבואר בזהר (חלק א' דף פ"ה ע"ב) אשר נשמת הבעל והאשה הן חצאי נשמה אחת שבירידתה למטה נתלבשה לחצאין זו בגוף הבעל וזו בגוף האשה, והרי מובן שהתאחדות שני חצאי נשמה אחת שבלא זה פלגא גופא הוא, אחריות עוד גדולה מאשר קירוב נשמה פרטית לנשמה הכללית שלה, ובכל זה נעשים שידוכים בכל יום, וע"כ צ"ל אשר השי"ת הוא המנהיג את העולם ומשגיח בו בהשגחה פרטית, וכשעושה האדם כל המוטל עליו ע"פ תורה מסייעים בידו מלמעלה ומוליכים אותו למחוז חפצו ולמטרתו הוא. וה"ה בקשר שבין תלמיד לרב וחסיד לרבו.

ג) בהנוגע לשאלתו באיזה דרך לומדים פנימיות התורה - הנה גם שאלה זו תמוה, כי הלא פנימיות התורה היא חלק מהתורה וכשמה, ובמילא לימודה הוא ע"ד לימוד כל החלקים שבתורה, היינו בהקדמת נעשה לנשמע (שפירושו הבנה והשגה מלשון דבר כי שומע עבדך) ובמילא בפעמים הראשונות קולטים רק שטחיות הענינים וכשלומדים שלא ע"מ לקנתר וחפצים באמת להבין תורתו של הקב"ה אז מצליחים מלמעלה שיודעים ומבינים הענינים לאשורם וכמרז"ל לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא צריך סייעתא דשמיא, וכמרז"ל (סנהדרין צג, ע"ב) שהלכה כמותו מפני שהוי' עמו. וה"ה בנדון דידי' שילמוד תורת החסידות בשופי ולא יתעכב בתחלת הלימוד על הפרטים שבזה, וכמו שעשה כשהתחיל ללמוד גמרא, ואז במשך הזמן יצליח.

ד) ולפלא שאינו מכיר שכל הקושיות שלו והשקו"ט הם הסתת היצה"ר ובאים מהלעו"ז שמנסה בכל הדרכים לדחות את הזמן בו יזכה להתחיל בלימוד פנימיות התורה ובמילא מבלבלו בקושיות ושקו"ט וכמו שכותב בעצמו במכתבו שמאז ועד עתה עדיין ממשש באפלה, היינו שעברו שבעה חדשים שיכול הי' ללמוד בכל יום עכ"פ איזה שורות מפנימיות התורה אילנא דחיי ותמורת זה עסק בשקו"ט הכדאי ללמוד, האפשר ללמוד כו' וכו'. ויה"ר שעכ"פ מכאן ולהבא ינצל זמנו כדבעי וכטוב לפניו באמיתית.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ג'קכד
ממכתבי : דלעיל ח"ט אגרת ב'תרכה.

שבעה חדשים : האגרת הנ"ל נכתבה בב' אייר תשי"ד.