Igrot Kodesh · Letter 3131 — Faith & Bitachon

B"H

21 Kislev* 5715,
Brooklyn.

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem
and devotes himself to communal needs,
Rav Yitzchak (Rav I. Dubov, of London; see, on this subject, letters no. 2805 and 3233),

Greetings and blessing,

I reply to your letter, written at the conclusion of Shabbos*, which contained a request for a blessing.

You ask me how the holy men (such as Rabbi Shimon ben Yochai*) who were in the Holy Land could not feel the destruction (of the Temple). Indeed, many spiritual lights were revealed through the martyrs (who gave their lives during that destruction). You will find the answer to this question in the Likkutei Torah*, on Parshas* Shemini*, which defines two categories of Tzaddikim* — the "Leviathan*" (which comes from a level higher than this world and therefore does not feel what happens therein) and the "great Ox" (which does indeed feel what occurs in this world). You will consult this text and also the commentary on the Chassidic* discourse "I shall rejoice," in the second chapter.

You tell me that you are strengthening yourself in the study of the Tanya* and I am pleased by this. No doubt this strengthening is both quantitative — in the number of students attending your classes — and qualitative. Hashem will grant you success.

You have surely organized a Chassidic* farbrengen* for 10 and 19 Kislev*. You will also do so during Chanukah*, which is approaching. Throughout the entire year, the statement of our Sages applies: "I sleep in exile, but my heart is awake for the Holy One, blessed be He, His Torah* and His Mitzvos*." How much more is this the case during these propitious days.

Indeed, when a Jew opens, through the appropriate effort, like the point of a needle, Hashem opens for him like the portal of the Sanctuary.

Chassidus* explains what this means. The Sanctuary had no doors. It was therefore permanently open and it sufficed to enter the esplanade. Moreover, no barrier separated the esplanade of Israel from that of the Kohanim*. One merely had to ascend steps. You will understand what this means.

With my blessing and greetings to all your family,

M. Schneerson,

ג'קלא

ב"ה, כ"א כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר

יצחק שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ממוצש"ק עם הפ"נ המוסגר בו.

מה שהוקשה לו איך אפשר שלא הרגישו הקדושים אשר בארץ מענין החורבן כיון שע"י הקרבנות נתוספו גילוי אורות וכו'. - י"ל ע"ד המבואר בלקו"ת פ' שמיני, בשני סוגי הצדיקים דלויתן ושור הבר, עיי"ש. ובבי' לשוש אשיש פ"ב.

נהניתי ממ"ש שמתחזק לימוד התניא, ובטח מתחזק הן בכמות היינו בהגדלת מספר המשתתפים והן באיכות. והשי"ת יצליחם.

בודאי התועדו בימי יו"ד וי"ט כסלו וימשיכו בזה בימי החנוכה הבע"ל. ואם על כל השנה כולה קאי מרז"ל דאני ישנה בגלותא ולבי ער להקב"ה לתורתו ומצותיו, עאכו"כ בימי סגולה כשפותחים - ע"י תעמולה מתאימה - באיש הישראלי אפילו כחודה של מחט - פותח הקב"ה כפתחו של אולם, וכמבואר בדא"ח הדיוק בזה, שלאולם לא היו דלתות, ובמילא הי' תמיד פתוח, ובלבד שישתדלו להכנס לעזרה, והרי בין עזרת ישראל וכהנים לא היתה מחיצה מפסקת, אף שצריכים היו לעלות במעלות מזו לזו, והנמשל מובן.

בברכה ופ"ש כהדו"ש,

מ. שניאורסאהן
ג'קלא
נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 254 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מוה"ר יצחק: דובאוו. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ט אגרת ב'תתה, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ג'רלג.