Igrot Kodesh · Letter 3143 — Faith & Bitachon

B"H

26 Kislev* 5715,
Brooklyn.

To the distinguished Chassid* who fears Hashem,
Meir Matisyahu HaKohen (M. M. Cohen, of London),

Greetings and blessing,

I reply to your letter of Sunday of Parshas* Vayeitzei*, which I received with delay. You mention the project of transcribing the common language (in this case, English) into Hebrew characters, and you surely refer to the Ashuris* alphabet (the square letters commonly used; see, on this subject, letter no. 2398). You cite, as a reference, the manner in which Arabic was written in the era of Rabbi Saadya Gaon* or of the Rambam* — that is, precisely with this Ashuris* alphabet.

In fact, this is not accurate. They did not write with the Ashuris* alphabet. Moreover, the Mishneh Torah* (of the Rambam*) was written in Hebrew but not in the Ashuris* alphabet. This was done intentionally, in order not to use the Ashuris* alphabet (due to its sanctity) whenever it is not indispensable. How much more did one not wish to make a profane use of it. This is why the alphabets of Rashi* or of Meshita* were conceived. And it is only in our generation that the practice has spread of using the square alphabet for all purposes.

Consequently, I am not in favor of your proposal. In addition to what has just been said, it is necessary in our era to devote every possible moment to infusing the fear of Heaven and the observance of Mitzvos* into one's surroundings. One must therefore facilitate the possibility of receiving this teaching to the fullest extent possible and, of course, not complicate it. Now, it will be easier to read a text written with English characters than with the square letters of the Ashuris* alphabet. There is therefore no reason to lose time learning a new alphabet. It is better to use that time to acquire new knowledge of Torah* and Mitzvos*.

Happy will be all those who act in this way, with the appropriate eagerness.

You surely know the three studies that concern every individual and that were established by my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us. They are: Tehillim*, according to their monthly division, each day after the morning prayer; the Chumash* with the commentary of Rashi*, on Sunday from the beginning of the weekly Sidrah* to Sheini*, on Monday from Sheini* to Shlishi*, and so forth; and the Tanya*, which is studied each day according to its annual division. No doubt you have adopted these three studies. May Hashem grant you success.

With my blessing,

ג'קמג

ב"ה, כ"ו כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מאיר מתתי' שי' הלוי

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מא' ויצא (שנתקבל באיחור זמן) בו כותב ע"ד הסברא וההצעה להנהיג שהכותבים בלשון המדוברת יכתבו זאת באותיות לשון הקדש, וכנראה כוונתו לאותיות דכתב אשורית, ומביא דוגמא כמו שכתבו ערבית בזמן ר' סעדי' גאון או הרמב"ם בכתב אשורית.

והנה אין הענין כן, כי הם לא כתבו בכתב אשורית ולא עוד אלא אפילו יד החזקה שנכתבה בלה"ק הנה הכתב הוא בשינוי מכתב אשורי, ונעשה זה בכוונה, מפני שלא רצו להשתמש בכתב אשורי, אלא במקום שיש הכרח. ועאכו"כ, שלא רצו להשתמש בו בעניני חול (שמטעמים אלו הנה צמח כתב רש"י כתב משיטא כו' וכו', ורק בדורנו זה פשט ההיתר להשתמש באותיות מרובעות לכל הענינים). ולכן אין נראית לי הצעתו הנ"ל, ונוסף על הכתוב לעיל, הנה בכלל בימינו אלה צריך לנצל כל רגע וכל אפשרית להחדיר בהסביבה יראת שמים וקיום מצות מעשיות, ולהקל על השומעים ואנשי הסביבה קבלת הוראות אלו ככל האפשרי, ופשיטא שאין צריך להכביד עליהם את זה, וכיון שקריאת הכתוב באותיות אנגלית תהי' קלה יותר מאשר יכתבו באותיות כתב אשורי כתב מרובע, אין כדאי לבלות הזמן על לימוד קריאה חדשה כי אם לנצל הזמן, להמציא להם ידיעות נוספות בתורה ומצותי'. ואשרי חלקו של כאו"א העושים בזה במרץ המתאים.

בודאי יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והם: א) אמירת שיעור תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - בכל יום אחר תפלת שחרית. ב) לימוד פרשה חומש עם פירוש רש"י, ביום א' מהתחלת הסדרה של השבוע עד פרשת שני, ביום שני מפרשת שני עד שלישי וכו'. ג) לימוד שיעור תניא בכל יום כפי שנחלק התניא לימות השנה, ושומר אותם. והשי"ת יצליחו.

בברכה.

ג'קמג
מאיר מתתיהו : כהן, לונדון.

בכתב אשורית : ראה גם לעיל ח"ח אגרת ב'שצח.