Igrot Kodesh · Letter 3146 — Community

B"H

Third day of Chanukah* 5715,
Brooklyn, New York.

May he know abundant peace, this important man,
great Rav, Chassid* who fears Hashem, renders judgment,
a dynamic man of many accomplishments,
who leads his community in uprightness, who illuminates
and shines, whose leaves and fruits are good,
who descends from an illustrious family, a great scholar,
Rabbi Meir Abuchatzera Shlita* (the son of Baba Salei*; see, on this subject, letter no. 1885),

Greetings and blessing,

I learned with pleasure that a Chassidic* farbrengen* took place on 19 Kislev*, the festival of the liberation of the Alter Rebbe*, author of the Tanya* and decisor of the hidden part of the Torah*, author of the Shulchan Aruch* and decisor of the revealed part of the Torah*. You have no doubt taken advantage of the propitious moment that this farbrengen* constituted. Indeed, our Sages say, "great is the food shared (at such a gathering), which creates closeness." In this way, all the participants can draw closer to the Torah* and its Mitzvos*.

Throughout the entire year, the statement of our Sages applies: "I sleep in exile, but my heart is awake for the Holy One, blessed be He, His Torah* and His Mitzvos*." How much more is this the case during these propitious days.

Indeed, when a Jew opens, through the appropriate effort, like the point of a needle, Hashem opens for him like the portal of the Sanctuary.

Chassidus* explains what this means. The Sanctuary had no doors. It was therefore permanently open and it sufficed to enter the esplanade. Moreover, no barrier separated the esplanade of Israel from that of the Kohanim*. One merely had to ascend steps. You will understand what this means.

With my blessing,

ג'קמו

ב"ה, ג' חנוכה, ה'תשט"ו
ברוקלין, נ.י.
שלמא רבא להאי גברא הרה"ג וו"ח אי"א

נו"מ יושב על

מדין איש חי רב פעלים, מנהל עדתו

במישרים, מאיר

ומזהיר עפיי' ואונביי' שפיר בנש"ק וכו' כבוד

הדר"ג

מוהר"ר מאיר שליט"א אבוחצירא.

שלום וברכה!

נעם לי להוודע ע"ד ההתועדות שהיתה בי"ט כסלו, חג הגאולה של רבינו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) ובטח השתמשו בשעת הכושר של ההתועדות - ועל פי מרז"ל, גדולה לגימה שמקרבת - לקרב את המתועדים עוד יותר ויותר לתורה ולמצוותי'.

ואם על כל השנה כולה קאי מארז"ל דאני ישנה בגלותא ולבי ער להקב"ה לתורתו ולמצוותיו, על אכו"כ בימי סגולה, כשפותחים - על ידי תעמולה מתאימה - באיש הישראלי, אפילו כחודה של מחט, הקב"ה פותח כפתחו של אולם, וכמבואר בדא"ח הדיוק בזה שלאולם לא היו דלתות ובמילא תמיד הי' פתוח ובלבד שישתדלו להכנס לעזרה, והרי גם בין עזרת ישראל וכהנים לא היתה מחיצה מפסקת אף שצריכים היו לעלות במעלות מזו לזו, והנמשל מובן.

בכבוד ובברכה.

ג'קמו
חלקה נדפס בלקו"ש חט"ו ע' 514, ובשלימות ב"נשיאי חב"ד ובני דורם" ע' 150.

שלמא... אבוחצירא : אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ז א'תתפה, ובהנסמן בהערות שם.