Igrot Kodesh · Letter 3156 — Tzedakah

B"H

2 Teves* 5715,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I have duly received your letter of the eve of Shabbos* Vayeishev* and I am surprised that you wait, in order to inform me of news, until an event occurs that does not partake of visible and tangible good. It would be proper for you to adopt the attitude of the Torah*, of which it is said that "its ways are ways of pleasantness," by transmitting joyful news as soon as it presents itself. And this will be favorable also for the good that is hidden.

I will mention your name, at a propitious moment, at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us, for everything you cite in your letter. But you surely know my position, also stated in many sacred books, that it is good to fulfill the vows one makes toward Hashem, considering them as immediately applicable and attaching no condition to them — that is, setting aside limitations such as: "I want first to see the manifest good that Hashem grants me, and only then will I keep my commitment." It is certain that the Holy One, blessed be He, grants a person what is due to him, and there is no need for this to set conditions for Him.

I am surprised that you do not mention the Chassidic* farbrengen* on the luminous day of 19 Kislev*, that of our deliverance and the liberation of our souls, as well as the good resolutions that were taken there for the entire year.

Indeed, throughout the entire year, the statement of our Sages applies: "I sleep in exile, but my heart is awake for the Holy One, blessed be He, His Torah* and His Mitzvos*." How much more is this the case during these propitious days.

For when a Jew opens, through the appropriate effort, like the point of a needle, Hashem opens for him like the portal of the Sanctuary.

Chassidus* explains what this means. The Sanctuary had no doors. To the quantitative elevation was therefore also added a qualitative elevation. It was permanently open and it sufficed to enter the esplanade. Moreover, no barrier separated the esplanade of Israel from that of the Kohanim*. One merely had to ascend steps. You will understand what this means.

With my blessing of success and that you give good news,

ג'קנו

ב"ה, ב' טבת, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מעש"ק וישב, ולפלא שמחכה בידיעה עד שבא איזה ענין בטוב שאינו נראה ונגלה, ומה טוב הי' שינהג במנהג התורה שדרכי' דרכי נועם להודיע תיכף כשיש אצלו בשורה משמחת וזה עצמו מועיל בהענינים שהם מהחסדים המכוסים.

בעת רצון אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לכל הדברים שמזכיר אודותם במכתבו, ובודאי יודע השקפתי וכמובא בכ"מ בספרים הק' אשר כדי לסלק הנדרים שאמירתו לגבוה כמסירתו מבלי להתנות תנאים, ע"ד "שיראה חסדי השי"ת בטוב הנראה ורק אז הנ"ל", ומובטח הקב"ה לקיים מה שמגיע, אף שאין מקשרים זה בתנאים.

לפלא שאין מזכיר דבר ע"ד התועדות דיום הבהיר הוא י"ט כסלו, יום גאולתנו ופדות נפשנו. וקבלת החלטות טובות על כל השנה כולה.

ואם על כל השנה כולה, קאי מרז"ל דאני ישנה בגלותא ולבי ער להקב"ה לתורתו ומצותיו, עאכו"כ בימי סגולה, כשפותחים - ע"י תעמולה מתאימה באיש הישראלי אפילו כחודה של מחט, פותח הקב"ה כפתחו של אולם, וכמבואר בדא"ח הדיוק בזה שלאולם לא היו לו דלתות ובמילא נוסף על העילוי בכמות גם עילוי באיכות שהי' תמיד פתוח ובלבד שישתדלו להכנס לעזרה, והרי בין עזרת ישראל וכהנים לא היתה מחיצה אף שצריכים היו לעלות במעלות מזו לזו, והנמשל מובן.

בברכת הצ' ולבשו"ט.