Igrot Kodesh · Letter 3171 — Chinuch

B"H

6 Teves* 5715,
Brooklyn.

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem
and devotes himself to communal needs,
Rav Shneur Zalman (Rav Sh. Z. Garelik, Rav of Kfar Chabad*; see, on this subject, letters no. 896 and 3190),

Greetings and blessing,

I have just received your letter of 24 Kislev* and I am very surprised that you are so concise in your description of the Chassidic* farbrengen* on the luminous day of 19 Kislev* and especially of the visit of those who come from outside. Our Sages say: "Great is the food (that is shared), for it creates closeness." And this closeness enables one to be more receptive to absorbing the wellsprings (of Chassidus*).

One can concretely verify that one is more inclined to act if one knows that one will have to write to someone about it (to give an account of what was done). Thus, our Sages say: "If Reuven knew (that what he was about to do would be recorded in the Torah*, he would have reflected before acting)..." I would like, above all, to know whether my telegram regarding the soldiers was duly received (see, on this subject, letter no. 3180), and whether the few words it contained were explained to them in appropriate terms.

I am pained to observe that the situation evolves very slowly regarding the wearing of wigs (see, on this subject, letter no. 2970). For one must make use of every external stimulus that presents itself, since it is more difficult to do so when time passes. You tell me that the financial constraints are great (that one does not have the means to acquire a wig). Is it truly impossible to obtain a loan from one of the Chassidim's* charitable funds? I know that you yourself manage the one of the Chabad* association, that there is one at the home of the Chassid*, Rav D. Gansburg (Rav Moshe Dov Ber Gansburg), and two or three in the holy city of Jerusalem.

You know how cautious one must be when confronted with a trial and when one must put into practice the precept: "One shall not be affected by the scoffers" (those who mock a woman who covers her head). Moreover, this principle is the beginning of all the sections of the Shulchan Aruch*. And what is clearly established needs no demonstration. Nevertheless, that to which one has not been greatly accustomed (the wearing of a wig, at that time), even if this is so for incidental reasons and due to force majeure, ultimately becomes a natural state, and from then on, one no longer mobilizes one's forces as one should, given the gravity of the situation.

It seems that the same applies regarding women, children, and their education in general. All of this is neglected from various perspectives, although the grave damage resulting from the lack of attention given to women and children has been observed. Moreover, the Midrash* Shemos Rabbah* explains the words of the Holy One, blessed be He, when He gave the Torah*: "Thus you shall speak to the house of Yaakov" (to the women) and only afterward: "you shall say to the children of Yisrael*" (to the men). Indeed, this was not so for the command regarding the Tree of Knowledge (which was transmitted first to Adam and not to Chavah*), and one knows what resulted from this, until the end of the generations.

Obviously, my purpose is not to moralize, but to seek solutions and explanations, in order to clarify the current situation, including regarding what has not been customary until now.

With my blessing to give good news of all of this,

ג'קעא

ב"ה, ו' טבת, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מוה"ר שניאור זלמן שי'

שלום וברכה!

ז"ע נתקבל מכתבו מכ"ד כסלו, ולפלא גדול שמקצר כ"כ אודות התועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, והעיקר מביקורם של הנמצאים בחוצה, וכמרז"ל גדולה לגימה שמקרבת, שקירוב זה מכשיר להיותם כלים לקליטת המעינות, ורואים במוחש, שכשיודעים שצריך לכתוב למי שהוא בכגון דא הרי זה מוסיף מרץ בהפעולות וע"ד מרז"ל אילו הי' יודע ראובן וכו'. ביחוד מענין אותי אם נתקבל המברק שלי בהנוגע לאנשי החיל בעתו, ואם הסבירו להם כמתאים לפניהם המלות האחדות אשר בו.

מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, משא"כ כשעובר משך זמן. ומ"ש אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר הי' להשיג הלואות בקופות בגמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שע"י כת"ר שליט"א אצל הוו"ח כו' הר"ד גנזבורג ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו)... וכבר ידוע גודל הזהירות וגודל הנסיון (ובא בהתחלת כל חלקי השו"ע) דאל יבוש מפני המלעיגים, והמפורסמות אין צריכים ראי', אלא שבענין שלא הורגלו בו כ"כ אף שרק מפני סיבה צדדית ובאונס, הנה סו"ס נעשה כעין טבע, והמצב אינו מעורר את הכחות שנצרך הי' לעורר מפני הרצינית שבזה.

וכנראה שה"ה בהנוגע לעניני הנשים והבנים וחנוכם בכלל, שמוזנחים הענינים בכו"כ פרטים, אף שראו במוחש החורבן הגדול שגרמה אי שימת הלב להנשים ובנות, נוסף על דרז"ל שמות רבה שאמר השי"ת בנתינת התורה, כה תאמר לבית יעקב תחלה, ואח"כ תדבר לבני ישראל, והוכחה בזה שבמצות עה"ד הי' לא כן וגרם מה שגרם עד סוף כל הדורות.

מובן שאין כוונתי בזה להטיף מוסר, אלא שיחפש הוא עצות ואותיות אשר יבהירו את המצב כמו שהוא, אפילו גם בענינים אלו שלא הורגלו עד עתה...

בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל.

ג'קעא
מוה"ר שניאור זלמן : גרליק. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ד תתצו, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ג'קצ.

נתקבל... בעתו: ראה לקמן אגרת ג'קפ.

השייטלין : ראה בזה לעיל אגרת ב'תתקע, ובהנסמן בהערות שם.