Igrot Kodesh · Letter 3174 — Grief & Loss

B"H

8 Teves* 5715,
Brooklyn.

To the distinguished Chassid* who fears Hashem,
Rav Chaim Yisrael (Rav H. Y. Sperlin),

Greetings and blessing,

I reply to your letter, in which you ask me about the prayer rite. Indeed, you sometimes have to lead the services (the recipient of this letter is presumably in mourning, which is why he must lead the services himself) in a synagogue that does not follow the rite of the Arizal* (the question being whether to maintain the rite of the Arizal* or adopt that of the synagogue).

Very often, in such a case, when one does not engage in polemics and adopts a certain attitude, as if it were self-evident, everything goes well, in a peaceful manner. No doubt it will be the same in your case. If you do not raise the question, people will not even notice the difference in rite.

Obviously, this must not result in a dispute (the Rebbe notes at the bottom of the page: "The Kol Bo on mourning, page 367, citing the Atzei Chaim, says that one leads the services adopting the rite of the community in which one finds oneself. Citing the Yetav Lev, quoted by the Bris Moshe on the Sefer Mitzvos Gadol, Positive Commandment 87, it says that one leads the prayer and repeats it, if no one else can do so. One can therefore wonder what the rule is if someone else can lead the prayer. Perhaps it is then preferable to recite only the Kaddish*. The summary of the Shulchan Aruch*, Shearim HaMetzuyanim BeHalachah*, by Rav Shlomo Zalman Braun, Volume 1, paragraph 112, cites the responsa Meishiv Davar, by the Netziv*, chapter 17, according to which one recites the silent prayer according to one's regular rite and the repetition aloud according to the rite of the community. However, one may question this assertion, for this is not how one prepares to lead the prayer — quite the contrary. You will also consult the responsa Nezer HaKodesh, Volume 2, Orach Chaim, chapter 12"), for if that is the case, what one loses outweighs what one gains, particularly when it concerns the communal prayer, of which it is said: "He redeemed my soul in peace."

With my blessing for a good livelihood,

ג'קעד

ב"ה, ח' טבת, תשט"ו
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר חיים ישראל שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו בו כותב אודות שאלת הנוסחאות כי לפעמים מוכרח לירד לפני התיבה בבית הכנסת אשר מתפללים שם לא בנוסח אר"י.

והנה בענינים כמו אלו לפעמים תכופות כשאין עושים בזה שקו"ט ומתנהגים בפשיטות גייט דאך דורך גלאטיג ובשלום, ובטח לפעמים רבות גם בנדון דידי' כשלא יעשה בזה שאלות מקודם הרי גם לא ירגישו בשינוי הנוסח, ומובן ג"כ אשר לעשות מחלוקת בשביל זה אין כדאי* כי יצא שכרו בהפסדו ובפרט בתפלה בצבור שע"ז נאמר פדה בשלום נפשי...

בברכה לפרנסה.

ג'קעד
מוה"ר חיים ישראל : שפרלין.

בקצשו"ע לברון : בקצור שלחן ערוך עם שערים המצויינים בהלכה מה"ר שלמה זלמן ברוין.

*) בכל בו על אבילות ע' 367 בשם העצי חיים שירד לפני התיבה ויתפלל בנוסח הצבור.

שם בשם הייט"ל (בברית משה על הסמ"ג מ"ע פ"ז) שיתפלל וישנה אם אין שם בעל תפלה אחר. - וא"כ צ"ע ביש שם בעל תפלה אחר אולי מוטב שיסתפק באמירת קדיש וכיו"ב. - בקצשו"ע לברון ח"א עקי"ב משו"ת משיב דבר (להנצי"ב) סי"ז דתפלה בלחש יתפלל כרגילותו ובקול רם - כהציבור. וצע"ג דאי"ז לתפל[ה] בתור ש"ץ. ואדרבה - שו"ת נזה"ק ח"ב או"ח סי"ב.