Igrot Kodesh · Letter 3193 — Faith & Bitachon

B"H

16 Teves* 5715,
Brooklyn.

Blessing and greeting,

I reply to your letter of 9 Teves*, which I received recently. My secretary does not write in French and I therefore hope that you will understand my response, written in the Holy Tongue.

You tell me that it is difficult for you to give a strict religious education to your children where you currently are. The alternative that presents itself to you is therefore as follows: either you and your children settle in Gateshead, while your husband remains where you currently are and where he works; or your two eldest sons go alone to continue their studies in Gateshead, which seems difficult since they are relatively young.

For my part, I lean toward the second option, for it is not possible to organize one's life so that the wife and children are in one place and the husband in another. Conversely, it is common for children to go continue their studies elsewhere, in a good school, especially in recent years. No doubt you will be able to find in Gateshead a trustworthy family that can care for your children and see to their needs.

At first, your children will surely feel homesick. Nevertheless, the Torah* says: "Exile yourself to a place of Torah*" — and this is particularly the case in our era, for this is the means not only of acquiring knowledge of it, but also of following the path of the Torah* and the Mitzvos*. To this is added another reason: if you remain with your husband, you will find the means to exert a positive influence on your surroundings in order to bring them closer to Jewish practice.

I am surprised that you do not mention the actions you are taking to strengthen Judaism where you are, particularly among the youth, who receive your husband's influence. I hope that this lack is only in what you write me, but not in concrete action.

May Hashem grant that your pregnancy go well and be easy, and that you give birth in its time and easily.

With my blessing,

For the Rebbe Shlita*,

ג'קצג

ב"ה, ט"ז טבת, תשט"ו
ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה על מכתבה מט' טבת, שזה לא כבר נתקבל (וכיון שאין מזכירי כותב צרפתית, אקוה אשר תבין המענה כתוב בלשון הקודש).

על שאלתה כיון שקשה לתת חינוך חרדי לבניהם שי' במקום מושבם עתה, לכן שתי סברות אצלם, שהיא וילידיהם יתיישבו בגעטסהייד ובעלה שי' יהי' במקומם עתה שהוא מקום פרנסתם. או שרק שני ילידיהם הקשישים ישלחו ללמוד בגייטסהעד אף שקשה הדבר מפני גילם הרך לפי ערך.

הנה לדעתי נוטה להסברא השני', כי אין זה סדר חיים שהבעל יהי' במקום אחד והאשה והילדים במקום שני, משא"כ שהילדים יסעו למקום חנוך טוב רגיל הוא ובפרט בשנים האחרונות, ובטח יש למצוא בגעטסהייד בית נאמן שישגיחו על ילידיהם ככל הצורך, ואף שבזמן הראשון יהי' אצלם געגועים הנה אעפ"כ הרי אמרה תורה הוי גולה למקום תורה, ובפרט בדורנו זה שזהו לא רק שאלת ידיעת התורה אלא שאלת ההליכה בדרך התורה והמצוה, ועוד טעם נוסף בדבר אשר כאשר גם היא תהי' ביחד עם בעלה בטח תוכל למצוא אופנים להשפיע על הסביבה לעשותה יותר חרדית.

לפלא שאינה מזכירה ע"ד פעולותי' בהחזקת היהדות במקומם, ובפרט בתוככי הנוער שלבעלה יש השפעה עליהם, ותקותי שאין זה אלא חסרון בכתיבה ולא בהפועל.

והשי"ת ימלא ימי הריונה כשורה ובנקל ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה כשורה ובקל.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א