Igrot Kodesh · Letter 3197 — Prayer

B"H

17 Teves* 5715,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I reply to your letter of 12 Teves*. I am very surprised and astonished that you have not written to me until now, all the more so since you know well that lost time cannot be recovered. You yourself write in your letter that each day is precious. But it is useless to complain about the past.

May Hashem grant that ardor and constancy, fixedness in the mind and in time, enable you to make up, at least partially, for what was not done during those days.

You ask me for advice regarding prayer. You tell me that you do not feel its contribution in your thoughts, words, and actions, that it has no effect on you.

This is not surprising. The Mishnah* rules, indeed, that "one begins to pray only with a heavy head." And Rashi* explains that this expression designates submission and humility. In this sense, the Mishnah* issues a command and delivers a teaching.

Prayer cannot have any contribution if it is not preceded by submission.

Now, this submission cannot manifest by itself, for a person possesses an ego. Moreover, his evil inclination is the first to present its arguments to him.

It is said, nevertheless, that "I created the evil inclination and I created for it an antidote" (which is the study of the Torah*). The Torah* enables one to cure the strong consciousness of one's self that gives rise to pride.

One must therefore study the part of the Torah* that inspires humility. At the same time, one must also serve Hashem through joyful prayer. Indeed, our Sages say, in addition, that one begins to pray when one is joyful.

This part of the Torah* is Chassidus*, "Words of the living Elokim," which awakens the love of Hashem — the source of joy — and the fear of Hashem, which causes submission and humility.

Furthermore, it goes without saying that prayer must be uttered in purity.

If you adopt such a manner of study, with sincerity, in particular before praying in the morning, you will see that your prayer will be different.

One of the first requests formulated in prayer is to receive "wisdom, understanding, and discernment." This is, indeed, the first of the intermediate blessings of the Prayer (of the eighteen blessings, after the first three blessings which have a general scope and in which no request is formulated), in which one formulates one's requests. Thus, it goes without saying that after prayer, and then during the rest of the day, you will have a fixed study of the teachings of Chassidus*.

The Alter Rebbe* specifies that this fixedness must, above all, be in the mind.

And what is fixed cannot be annulled.

Obviously, what has just been said concerns you yourself, but also applies to those who receive your influence. Indeed, "one who can prevent (others from acting wrongly and does not do so, acts wrongly himself)."

Nevertheless, your responsibility is greater, because you come from a Chabad* family. You therefore possess important strengths to act in all these areas. May Hashem grant you success.

With my blessing,

For the Rebbe Shlita*,

ג'קצז

ב"ה, י"ז טבת, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ב טבת, הנה פלא גדול ותמי' על אשר לא כתב עד עתה, ובפרט שגם הוא מכיר שהזמן הוא אבדה שאינה חוזרת וככתבו במכתבו אשר כל יום יקר, ואין צועקין על העבר. ויה"ר מהשי"ת שע"י התמדה ושקידה ובקביעות בנפש ובזמן ימלא עכ"פ במקצת את אשר לא נעשה בימים שעברו.

ומה שמבקש עצה בהנוגע לענין התפלה - שאינו מרגיש ענינה במחשבה דבור ומעשה ואינה משפיעה עליו.

הנה אין פלא בדבר לאחר פסק המשנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופרש"י הכנעה (ושפלות), שלשון המשנה בזה הוא ציווי וגם הודעה -

שאי אפשר שתהי' התפלה כדבעי אם אין הקדמת ענין ההכנעה.

וענין ההכנעה אי אפשר שיבא מצד עצמו, כיון שהאדם הוא מציאות. ונוסף על זה הרי יצרו הרע אקדמי' לטעניתי'.

אבל - בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, שהתורה מגלה תרופה גם לענין הישות והמציאות שממנה הגאוה,

והוא על ידי לימוד שיכול להביא להכנעה וביחד עם זה גם לעבודה (זו תפלה) מתוך שמחה. וכמרז"ל שאין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה.

והוא לימוד החסידות, דא"ח, המביא לאהבתו (שמעוררת שמחה), ויראתו (שמעוררת הכנעה ושפלות).

ומובן מעצמו שלא נצרך לעורר על זה שתפלה צ"ל בטהרה.

ואם יתנהג בלימוד הנ"ל אליבא דנפשי' ובפרט קודם התפלה בבקר - יועיל זה להתפלה.

ומכיון שהתחלת הבקשות בהתפלה היא בקשת חכמה בינה דעת - ברכה הראשונה מברכות האמצעיות שהן בקשת צרכיו - הרי בודאי שגם לאחר התפלה ובמשך היום יהי' לו שיעור קבוע בלימוד תורת החסידות,

וכמאמר רבנו הזקן שעיקר הקביעות הוא קביעות בנפש,

וקבוע אינו בטל.

מובן שהנ"ל הוא הן בהנוגע לעצמו והן בנוגע לאותם שיכול להשפיע עליהם, כי הרי מי שיש בידו למחות וכו'.

אלא שאחריותו גדולה יותר, כיון שמגזע חב"ד הוא ונתנו לו כחות מיוחדים לפעול בכל הנ"ל. והשי"ת יצליחו.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

ג'קצז
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 274 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.