Igrot Kodesh · Letter 3232 — Chinuch

B"H

27 Teves* 5715,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I received your letter, written at the conclusion of Shabbos*, which followed your silence that I still do not understand. You tell me that you are conscious of your duty to take part in the activity of Chabad* and you ask me where you should begin, as you are at a loss for ideas.

It is obvious that activity in this domain and the manner of conducting it depend on the conditions of the location. It is therefore surprising that you address this question to another continent.

I am astonished that it is necessary to emphatically remind you of the meaning of the expression of our Sages*, "to engage" in Torah* and Mitzvos* (see letter no. 3109) — the word essek* meaning both "to engage" and "to conduct business."

One can observe, indeed, that a merchant does not shut himself up at home, waiting for someone to come express his desire to do business with him. On the contrary, the merchant takes the initiative and methodically seeks out all who may be interested in his merchandise. Furthermore, he addresses those around him in order to extol its quality and value.

If you analyze the situation from this perspective — or at the very least, if you do so in the manner you would consider an employment satisfying your material needs, those of the body — you will surely find the means to earn your spiritual livelihood, that is, in the domain of Torah* and Mitzvos*, which the body and the soul also need, and which benefits both.

Moreover, we are in proximity to the Hilulah* (of the Frierdiker Rebbe*), on the tenth day of the eleventh month (10 Shevat*). The soul of the one whose Hilulah* we commemorate then ascends from an elevated level to an even more elevated one. Our Sages* observe that "they (the Sages in the World to Come) know no rest," for "they ascend from one stage to another."

All who are bound to him follow him in this ascent. They must therefore forge the receptacles to make it possible, strive for it to manifest in their thoughts, their words, their actions — and especially in the latter, as it is stated: "to fulfill them today" (and to receive their reward tomorrow), all the more so as the "years during which one will say..." (that one should have multiplied one's actions in this present period) are approaching — namely, the years of the coming of Moshiach*.

You should consult Tractate Shabbos 151b and the commentary of Rashi* at that reference, the Rambam* in the Laws of Teshuvah*, chapter 8, paragraph 9, and the end of the Laws of Kings, the Avodas HaKodesh*, vol. 2, chapter 38, and Iggeres HaKodesh*, at the end of chapter 26. All of this will not be elaborated here.

May Hashem* cause you to give good news of all of this.

It is quite clear that these words concern each and every one of those who belong to the community of Chassidim*. They address, in addition, all who have the ability to act, which in our era is a personal duty.

With my blessing for giving good news of all of this,

ג'רלב

ב"ה, כ"ז טבת, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי שתיקתו, הבלתי מובנת גם עתה, נתקבל מכתבו ממוצש"ק, בו כותב שמכיר חובתו ליקח חבל בעבודה בכרם חב"ד, ושואל איך ובמה להתחיל ואין לו בזה הצעה.

והנה מובן, שבענינים כמו אלו - תלוי אופן העבודה ומהותה בתנאי המקום.

ובמילא פלא על ששואל עד"ז מעבר לים,

ותמי' שצריך להזכיר ולעורר על ביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר בהדיוק דביטוי רז"ל עוסק בתורה עוסק במצוה,

שהוא כהנהגת עסק - שאין בעל העסק יושב בחדר לפנים מחדר ומחכה עד שיבא מי שהוא ויאמר לו שמעונין הוא לעשות עסק עמו, אלא אדרבא, הוא הולך ומחפש בחיפוש אחר חיפוש אפשר יש מי שהוא הזקוק לעניני עסק זה, ולא עוד אלא שמדבר על לב הנמצאים בסביבתו להעמידם על טיב העסק והתועלת מזה בשבילם וכו'.

וכשיתענין בזה באופן הנ"ל, או עכ"פ כמו שהוא מתענין בענין משרתו ופרנסתו הגשמית, היינו - שרק הגוף נהנה מזה,

הרי בודאי יצליח למצוא אופני פרנסתו הרוחנית, היינו בעניני תומ"צ, שהן הגוף והן הנשמה זקוקים ונהנים מהם.

ובפרט שנמצאים אנו בימים הסמוכים ליום ההילולא בעשרה לחדש אחד עשר, שאז הנשמה דבעל ההילולא עולה מעולם עליון לעולם עוד עליון יותר, וכדרז"ל אין להם מנוחה, כי ילכו מחיל אל חיל,

שבמילא כל השייכים אליו נמשכים ג"כ בעלי' זו, אלא שעליהם לעשות את הכלים להעלי' ולהשתדל שתהי' בגילוי במחדו"מ. והעיקר במעשה - כי זהו העיקר, היום לעשותם.

ובפרט שממשמשים ובאים שנים אשר תאמר כו' אלו ימות המשיח,

- (שבת קנ"א, ב. עיי"ש בפרש"י, ברמב"ם הל' תשובה פ"ח ט' וסוף הל' מלכים.

עבודת הקדש ח"ב פל"ח. אגה"ק סו"ס כ"ו ועוד. ואכ"מ) -

והשי"ת יזכהו לבשר טוב בכל הנ"ל.

ומובן ופשוט שכל הדברים האלה הוא בנוגע לכל אחד ואחת מאנ"ש, וכן בכלל לכאו"א שיש בידו לעשות כי בדורנו זה ביחוד זהו - חובת גברא.

בברכה לבשו"ט בכהנ"ל.

ג'רלב
חלקה נדפס בלקו"ש חי"א ע' 224 ובשלימות בחכ"ג ע' 452.

ביטוי רז"ל עוסק בתורה : ראה גם לעיל אגרת ג'קט, ובהנסמן בהערות שם.