Igrot Kodesh · Letter 3254 — Teshuvah

B"H

7 Shevat* 5715,

Brooklyn,

To the Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem*, Rav* Shimon (see note 1),

Greetings and blessings,

A) I have duly received your letter of the 26th of Teves*, which followed a long silence. You discuss the creation of Chabad* synagogues in several locations in Yerushalayim*. Various details in this matter change from one moment to the next and depend on the conditions of the location. It is therefore difficult to take a definitive position from a distance.

Consequently, I shall state only general principles on this matter. It is, of course, praiseworthy to increase the number of such synagogues. Indeed, it happens that distances prevent the Chassidim* from praying in Chabad*-rite synagogues and, of course, it is then impossible to attract those who, for the time being, are not Chassidim*.

Conversely, one must not put one Chabad* synagogue in competition with another. Certainly, it is stated that "competition among scholars promotes wisdom." This does not mean that two synagogues should struggle to wrest away those who come to pray.

Likewise, a synagogue must be located in a place and organized in a manner that does not repel those who come, but on the contrary attracts them. The condition of the walls therefore matters, and if by establishing such a synagogue (with unattractive walls) in a certain neighborhood one ceases to seek a suitable location, it is better to delay its establishment for some time. Thus, a little later, one will be able to find a more suitable location.

One must also know — even though this should be obvious — that it is not appropriate to adopt a stringent position, and that one must, on the contrary, attract people who for the time being do not belong to Chabad*. Moreover, it is important that they be numerous, all the more so since they do not have a say in the conduct within the synagogue and the house of study.

It is equally obvious that in such a synagogue, one must institute the reading of Tehillim* and the study of Chassidus*, initially at a beginner's level if a significant portion of those present falls into this category. One must, indeed, take the majority situation into account. This concerns the quantity and quality of the study, but not the principle of its existence.

B) Concerning your trip here, you are seeking someone who could lend you the necessary funds. I do not see the benefit of this. Conversely, your current work will be diminished or at least weakened (due to the trip). There is here the interest of all versus that of a single person, for one can broadly disseminate the teaching of Chabad*, its practices and its ways, in our Holy Land*. Few are those who are active in this matter, who possess the necessary abilities — and even fewer those who have already committed themselves to it and have done so honorably.

Without doubt, if you come here for some time, a deficiency will be felt in what is being accomplished, and the preparations for your trip will also have the same effect.

Furthermore, the agreement of your wife is also necessary. Even if she grants it, she will do so against her will, at least in part. This would be the case even if there were no financial question involved, but how much more so since you are not in material abundance. For the cost of the round trip amounts to several hundred liras. Moreover, it is possible to answer in writing the majority of the questions you have. Throw yourself, therefore, into the dissemination of the wellsprings*, and everything will be for the best. It is unnecessary to say more, so obvious is all this.

Every day, every moment is precious, as the period approaches "during which one will say" (that one should have multiplied one's actions in this present period) — according to Tractate Shabbos 151b, Rashi*'s commentary at the same reference, and the Rambam* at the end of the Laws of Teshuvah* and the end of the Laws of Kings. This subject will not be elaborated here.

You will devote to what has just been said the time you do not spend praying, teaching Torah*, and attending to what is necessary for the home. And you will rejoice in the good portion that Hashem* has entrusted to you.

You mention certain customs about which you have doubt. Those of Chanukah* are set forth in the pamphlet Baruch She'asa Nissim*, which also indicates their references. In this matter, I do not see on what basis one could make a distinction between Eretz Yisrael* and the rest of the world.

You discuss the custom of reciting the Barechu* every morning after the prayer (see letter no. 3098), and you are surely alluding to what the Tur* and Shulchan Aruch* state in chapter 133. The position of the Alter Rebbe* on this matter can be established by the fact that this recitation does not appear in the Siddur*, whereas this second Barechu* is indeed recited on Friday evening. Furthermore, in the house of the Rebbe*, it was never discussed to say it.

You should also consult the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, chapter 69, paragraph 4, the Ketzos HaShulchan*, vol. 1, chapter 24, paragraph 10, and the Keser Shem Tov* of Rav* Shem Tov Gagin, at paragraph 243. The Ketzos HaShulchan* says that such is the custom of Eretz Yisrael*, but as I have said, the Alter Rebbe* does not cite it in his Siddur* and it therefore seems that he does not retain it. Indeed, the second Barechu* of Friday evening is also based on the Kabbalah*, as the Sha'ar HaKollel* states, and it does appear in the Siddur*. That of every day, however, is not mentioned.

This custom, moreover, is not linked to the holiness of the Holy Land*. Indeed, the Sha'arei Teshuvah*, in chapter 286, reports that in his era it was observed in the Holy Land* and in Egypt. Nevertheless, one must know, as the Alter Rebbe* states at the previously cited reference, that one should not go so far as controversy on this matter.

You discuss the beginning and end of Shabbos*. You emphasize that this day must last twenty-six hours. You even specify that this is "well known and obvious." I have heard that this should be the case for Yom Kippur* and this is recorded in the Hayom Yom*, but not for Shabbos*, all the more so since the Siddur*, composed by the Alter Rebbe* many years after the Shulchan Aruch*, does not speak of twenty-six hours when it defines the beginning of Shabbos*. And according to him, one may even adopt a more conciliatory position regarding the twenty-six hours of Yom Kippur*, by counting part of an hour as a full hour. It therefore suffices that the day last a little more than twenty-five hours.

You will surely make use of the Hilulah* of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, in the fitting manner. Hashem* will enable you to give good news on this point and on all the others.

With my blessing for success,

M. Schneerson,

(1) Rav* Sh. Jacobovitch. See, on his subject, letter no. 3023.

ג'רנד

ב"ה, ז' שבט, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ מוה"ר שמעון שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ו טבת - לאחרי שתיקתו הארוכה. ומ"ש אודות התיסדות בתי כנסת חב"ד בירושלים ת"ו במקומות שונים, הנה, בכלל, פרטים ופרטי פרטים יש בזה המשתנים מזמן לזמן ותלוים בתנאי המקום, שלכן קשה לאמר דבר החלטי בזה בריחוק מקום, ורק בנקודות כלליות, אשר, בכלל, כל המרבה בתי כנסיות כאלו ה"ז משובח, כיון שריחוק המקום, לפעמים, מונע כמה מאנ"ש להתפלל בבהכ"נ דנוסח חב"ד, ועאכו"כ שאותם שאינם מאנ"ש לע"ע אינם נמשכים.

לאידך גיסא מובן, שאין ענין בית כנסת אחד להתחרות עם ביהכ"נ חב"ד השני, כי אף שקנאת סופרים תרבה חכמה, אבל א"צ להיות באופן שילחמו על מתפלל פלוני או פלוני זה מושך לכאן וזה מושך לכאן.

גם מובן שבית כנסת צ"ל במקום כזה ובאופן כזה שלא ידחה הבאים להתפלל בו אלא אדרבה ימשיך אותם, שלכן אם הכתלים טחובים וכיו"ב, ובפרט שע"י יסוד בית כנסת כזו בשכונה פלונית נמנע חיפוש מקום מתאים, הנה כדאי שיתעכב יסודה איזה זמן - כיון שאח"כ ובמשך זמן קצר לפ"ע ימצאו מקום מתאים יותר. ועוד למודעי, אף כי פשוט הוא, דאין להקפיד, וצריך להמשיך אנשים כאלו שלע"ע אינם מחב"ד. ואדרבה נחוצה ההשתדלות להרבות מהם כיון שלא מחווים דיעה בהנהגת בה"כ והמדרש.

מובן ופשוט ג"כ - שבבית כנסת זה צריך להנהיג אמירת תהלים, לימוד חסידות וכו', אף שבימים הראשונים צ"ל הלימוד כפי המתחילים, אם חלק חשוב מהמתפללים הם מסוג זה, ואזלינן בתר רובא. - כ"ז בהנוגע לכמות הלימודים ולאיכותם, אבל לא בהנוגע למציאות הלימודים.

ב) בשאלת נסיעתו לכאן - שמחפש מקום ללוות האמצעים וכו'. אינני רואה תועלת כ"כ בזה, והיפכו בהעדר העבודה במקומו עתה, בכל אופן, גדול יותר. ובפרט שזהו תועלת הרבים וזהו תועלת היחיד, כי כר נרחב להפצת חב"ד הדרכותי' ומנהגי' באה"ק ת"ו, ומעטים ביותר העובדים בזה והמסוגלים לזה, ובפרט כאלו שכבר התחילו בעבודה זו והצליחו במדה חשובה. ובל"ס, אשר נסיעתו למשך זמן רישומה יהי' ניכר בהעדר העבודה. ואפילו הטירדות בהכנה לנסיעה ג"כ יפעלו בכיוון זה.

נוסף על זה הוא גם הענין דהסכם זוגתו תחי', אשר אף אם תסכים יהי' זה הסכם בע"כ עכ"פ למחצה, אפילו אם לא הי' בזה שאלת האמצעים, ובפרט כשמצב הגשמי אינו בהרחבה, והוצאות הנסיעה - הלוך ושוב - הם כמה מאות לירות. והרי רובא דרובא דהספיקות שלו אפשר לברר בכתב. ואף אם גם ישאר חלק או ענינים שקשה להעלותם על הכתב, הרי ישקיע את עצמו (אריינווארפן זיך) בעבודת הפצת המעיינות, והשאר על מקומו יבוא בשלום. והאריכות בדבר הפשוט אך למותר. והרי כל יום ואפי' רגע - יקרים הם, כיון שממשמשים ובאים ימים אשר תאמר כו' (עיין שבת קנ"א ע"ב ברש"י שם ורמב"ם סוף הל' תשובה וסוף הל' מלכים וכו' ואכמ"ל). וכשימלא זמנו - הפנוי מתפלה ושיעוריו בתורה והנהגת הבית - בעבודה הנ"ל, הנה ישמח בחלקו היפה אשר זיכהו השי"ת.

בהנוגע להספיקות בהמנהגים שכותב, הנה מנהגי חנוכה מבוארים בקונטרס ברוך שעשה נסים ומצוין שם ג"כ המקורים. ואינני רואה מקום בזה לחלק בין אה"ק ת"ו לחו"ל.

בהנוגע לאמירת ברכו בכל יום בקר אחר התפלה, וכנראה כוונתו להמבואר בטור ושו"ע סי' קל"ג, הנה דעת רבנו הזקן מבואר בזה ממה שלא הביא הענין בסידור אף שישנו שם ברכו השני דקבלת שבת. ועוד יותר ממנהגי בית הרב שמעולם לא נשמע ע"ד אמירת ברכו זו (ראה ג"כ שו"ע רבנו הזקן סי' ס"ט סעיף ד' וקצות השולחן חלק א' סי' כ"ד סעיף יו"ד, וכתר ש"ט - לרש"ט גאגין ס"ק רמג. ואף שהביא בקצוה"ש מנהג אה"ק ת"ו, ע"פ הנ"ל מסידור רבנו הזקן נראה שלא סבירא לי' שהרי גם אמירת ברכו שני דקבלת שבת היא ע"פ קבלה - עיי"ש בשער הכולל - ובכ"ז הביאה, ולא הביא אמירתו בכל יום). וגם זה אינו שייך לקדושת הארץ דוקא, כי הרי בשערי תשובה סי' רפ"ו הביא שנהגו כן בימיו באה"ק ת"ו ובארץ מצרים, ודא למודעי ע"ד מ"ש רבנו הזקן בשו"ע הנ"ל שיש להזהר ממחלוקת בזה.

מ"ש אודות ענין דהתחלת שבת ויציאתו ואשר שמירת שבת היא כ"ו שעות, ובלשונו שהוא "ידוע ומובא כן", הנה מה ששמעתי הוא בהנוגע ליוהכ"פ - הועתק בלוח היום יום - משא"כ בהנוגע לשבת. ובפרט ע"פ המבואר בסידור, שאותו כתב רבנו הזקן הרבה שנים לאחרי השו"ע, בסדר הכנסת שבת - הרי אין זה כ"ו שעות. ולא עוד אלא שלדידי' הרי אפי' המבואר בנוגע ליוהכ"פ שהוא כ"ו שעות יש להקל בזה, שמקצת שעה כשעה, ולכן די יותר מכ"ה שעות.

בטח ינצל יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע באופן המתאים. והשי"ת יצליחו לבשר טוב בזה ובכל הנ"ל.

בברכת הצלחה,

מ. שניאורסאהן
ג'רנד
חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ג ע' 519 וחלקה בחט"ז ע' 522 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מוה"ר שמעון שי': יעקבוביץ. אגרות נוספות אליו - לעיל ג'כג, ובהנסמן בהערות שם.

אמירת ברכו : ראה לעיל אגרת ג'צח.

שבת היא כ"ו שעות : ראה לקו"ד ח"ג תקלד, א.