Igrot Kodesh · Letter 3294 — Faith & Bitachon

B"H,

21 Shevat 5715,
Brooklyn,

I greet you and bless you,

I received your letter of 17 Shevat, which followed a period of silence. I am surprised that you say nothing about the Hilulah* of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, which was celebrated on 10 Shevat. No doubt a change resulted from it for you — in your study of his teachings or in another domain. And, as is the case with the giving of Tzedakah*, I hope that your generosity was expressed not only for yourself but also for others (by inviting them to do likewise).

You describe to me the various people in the place where you currently find yourself who cannot or do not wish to devote themselves to strengthening or spreading Jewish observance, for diverse and varied reasons. One must nevertheless trust in Divine Providence*, which leads a person to a certain place at a certain time. Nothing is lacking for him to carry out the mission entrusted to him. Yet each person receives free will, and two paths therefore open before him, as the verse specifies (at the beginning of Parshas* Re'eh: "See, I have placed before you today a blessing and a curse"). But these same verses conclude with: "And you shall choose life" — thereby providing the necessary strength for this to indeed be the case.

What has just been said applies to the people you mention, but also to yourself. Certainly, one or a few people who act cannot be compared to the many who do so. Nevertheless, when a person has done everything in his power to motivate the members of the community and ask them to take part in this sacred mission, he is not thereby exempt from acting himself — even when all the others have not responded to his call.

Moreover, it is precisely in such a case that the teaching of our Sages frequently applies: "One who has the merit receives his own portion and that of his friend" in Gan Eden*. Now, the true Gan Eden* — or even a level higher still — is attachment to Hashem, Who commands us to fulfill the Mitzvos* in order to bind ourselves to the living Elokim, as it is said: "The reward of a Mitzvah* is the Mitzvah* itself" (through the attachment to Hashem that it enables).

It is unnecessary to elaborate on what is well understood and entirely self-evident.

I enclose the Chassidic discourses* of the day of the Hilulah*, which have been published with addenda. No doubt you will make their content available to the greatest number.

With my blessing for good health and success in all that has been said,

ג'רצד

ב"ה, כ"א שבט, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי שתיקתו נתקבל מכתבו מי"ז שבט, ולפלא שאינו מזכיר דבר ע"ד יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא יום העשירי בשבט, אשר בטח הי' אצלו שינוי אם בלימוד תורתו של בעל ההילולא או בכגון דא, וכמדת נותני צדקה אקוה שהיתה עינו טובה בשלו וגם בשל אחרים.

מה שכותב אודות האנשים השונים אשר במקומו עתה שאינם יכולים או שאין להם הרצון לעסוק בהחזקת היהדות והפצתם מפני טעמים שונים ומשונים, הרי נאמנת ההשגחה פרטית שדוקא היא המביאה אדם פלוני למקום פלוני וזמן פלוני שאין חסרון ביכולת האדם למלאות תפקידו באופן כזה, אלא שניתנה לאדם הבחירה חפשית, ושני דרכים לפניו ככתוב ומסיים הכתוב - וזה עצמו הוא גם נתינת כח - ובחרת בחיים, אלא שכמו שכל הנ"ל הוא בנוגע לאותם שכותב אודותם ה"ה ג"כ בנוגע לו לעצמו, ואף שאינו דומה אחד או מועטים העושים את הדבר לאחרים או לרבים העושים דבר, הנה לאחרי שהאחד עשה מה שביכלתו לעורר את הרבים, ולצרפם לעבודה קדושה זו, הנה גם אם לע"ע לא נענו הנ"ל לדבריו מובן שאין זה פוטרו מחלקו בעבודה זו. ואדרבה לפעמים הנה גם זה קאי מרז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו (בעבודה דתורה ומצות שבד"מ נוטל חלקו ונוטל חלק חבירו) בגן עדן, שגן עדן האמיתי ועוד למעלה מזה היא ההתקשרות בהשי"ת מצוה המצות דביקות באלקים חיים וכמרז"ל שכר מצוה מצוה, ולמותר להאריך בדבר המובן וגם פשוט.

מוסג"פ מאמרי יום ההילולא שהו"ל בהוספות ובטח יזכה בתוכנם את הרבים.

בברכה לבריאות ולהצלחה בכל הנ"ל.