Igrot Kodesh · Letter 3295 — Faith & Bitachon

B"H,

22 Shevat 5715,
Brooklyn,

I greet you and bless you,

I have duly received your letter of 2 Shevat, with the request for blessing it contained, as well as the one from the day of the Hilulah* (of the Frierdiker Rebbe, on 10 Shevat). I will read them at a propitious moment at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us.

You discuss your situation and say that my letter caused you discouragement. It is quite clear that this was not my intention. It is therefore not possible that my letter had such an effect. This discouragement is, moreover, an intervention of the yetzer hara*, which troubles a person in every possible way. Sometimes, it even agrees to take on the appearance of a Chassid*, filled with fear of Hashem (see Letter #3011), as stated in the Hayom Yom*, at the date of 23 Sivan.

I have already written several times, and I repeat again, that in truth, you should be content with your lot — even taking into account all the elements you describe. All the more so because rejoicing in your situation will enable it to improve from various standpoints, as indicated by the references cited in my previous letters and in this one.

You observe that even setting aside the tension, such a situation is not favorable. It is quite clear that I agree with you on this point. We differ, however, on the following point. In my view, it is entirely evident that the best remedy is to stop thinking about what has happened — not even to weigh the pros and cons. You, on the other hand, are accustomed to meditating on your situation and finding every means to justify your position.

May Hashem grant that in the future, you cease, at the very least, to think about your physical pains. If you have difficulty achieving this, you should adopt the following practice: study, in the text, whatever is likely to arouse your interest. Immersing oneself in Torah* enables one to repel undesirable thoughts. What is clearly established and can be observed in practice needs no proof.

With my blessing for good health and success with your students, in joy,

ג'רצה

ב"ה, כ"ב שבט, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מב' שבט עם הפ"נ המוסגר בו וכן הפ"נ מיום ההילולא, אשר אקראם בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ומ"ש בהנוגע למצבו אשר מכתבי גרם לחלישות הדעת כו' וכו', הנה מובן שלא לזה כוונתי ובמילא לא הי' יכול מכתבי לגרום זה, וחלישות דעת זו היא ג"כ עצת היצר המבלבל את האדם בכל הדרכים שמוצא, עד כי לפעמים מסכים להתלבש באיצטלא של חסיד וירא שמים כו', וכמובא בהיום יום לכ"ג סיון. וכבר כתבתי כ"פ והנני כופל עוד הפעם אשר אליבא דאמת יכול הוא להיות שמח בחלקו גם לאחר הביאו בחשבון את כל הענינים אודותם כותב ובפרט שע"י השמחה בחלקו הנה בכמה פרטים יוטב מצב כמה מהענינים, וכמבואר באותם המקומות שציינתי במכתבי הקודמים ובמכתבי גופא.

ומ"ש אשר גם אם העצבים מתוחים גם זהו ענין שלא כדבעי, הרי מובן שמסכים הנני בזה אתו, והחילוק בינינו הוא רק שדעתי ברורה שהתרופה היותר מעולה בזה היא היסח הדעת ואפילו שלא להכנס בשקו"ט, משא"כ רגילותו הוא בזה שמתחיל להתבונן במצבו ולהוכיח בעצמו אופנו וענינו, והלואי שעכ"פ מכאן ולהבא יסיח דעת מכל המיחושים בעניני הבריאות וכו', ואם קשה לפעול את זה בעצמו הרי העצה היעוצה לזה, הוא ע"י לימוד בפנים במקום שלבו חפץ, וכאשר נטבעים בתורה הרי בד"מ נדחות מחשבות אשר לא כן והמפורסמות והנראה במוחש אין צריך ביאור.

בברכה לבריאות והצלחה במושפעיו מתוך שמחה.

ג'רצה
באיצטלא של חסיד : ראה גם לעיל אגרת ג'יא, ובהנסמן בהערות שם.