Igrot Kodesh · Letter 3339 — Tzedakah

[12 Adar* 5715]

You ask me regarding the practice of borrowing one's friend's Tefillin* in order to pray, and the explanation that was reported to you in the name of the Avnei Nezer*.

The responsa* Avnei Nezer, section Orach Chaim*, end of chapter 183, states: "One who dons the head-Tefillin of another person does not act properly, for subsequently their owner will undo the knot of the strap in order to adjust it to his own size. It follows that such a knot is not permanent, and the first person has therefore not fulfilled his obligation. It is good to disseminate this ruling."

However, the prevailing practice has been not to adopt this position, and one can solidly justify such an approach based on the ruling of the Orach Chaim, chapter 14, paragraph 4, reproduced in the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, at paragraph 12, which states that it is permitted to borrow one's friend's Tefillin.

Many of the later authorities* reproduce this ruling, and none specifies that this applies only when it is unnecessary to change the position of the knot. And, in fact, this is rarely necessary.

Moreover, many raise objections to the position of the Avnei Nezer, as reported in paragraphs 184 and 185. And the Kli Chemdah*, in his commentary on the Torah, on Parshas Vayelech*, justifies the common practice in two ways. First, a permanent knot is not necessary for Tefillin, as the Ramban* specifies. Second, a knot formed for the entire duration during which the Mitzvah* is performed can indeed be considered permanent.

Consult that text, which also explains other references that could lend themselves to a different interpretation.

ג'שלט

[י"ב אדר, תשט " ו ]

...בשאלתו בענין ליקח תפלין של חבירו להתפלל בהם והשמועה ששמע בשם האבני נזר.

הנה בשו"ת אבני נזר חלק או"ח קפ"ג בסופה: להמניח ת' של ראש של אחר, לא שפיר עביד כוון שהבעלים ישנו אח"כ הקשר לפי ראשם ונמצא דלא הוי קשר של קיימא, ולא יצא הראשון ידי חובתו ומצוה לפרסם הדבר עכ"ל. אבל כבר נהגו העולם דלא כן.

וראי' חזקה להמנהג הוא מ"ש בפשיטות באו"ח סי' י"ד סעיף ד' - הועתק ג"כ בשו"ע לרבנו סעיף י"ב - דמותר להתלבש בתפילין של חבירו וכו'. והועתק בכמה אחרונים ובשום מקום לא נתבאר, שבמה דברים אמורים כשמדת הראש מתאמת, שבאמת רק לעתים רחוקות מזדמן כך, וכבר הקשו על האבני נזר הועתקה קושיתם שם סי' קפ"ד וקפ"ה. ובכלי חמדה על התורה פרשת וילך לימד זכות על מנהג העולם: א) דתפלין של בעי קשר של קיימא וכהרמב"ן, ב) דמה שמקשר לזמן מצותה נחשב קשר של קיימא, ועיי"ש שמבאר מה שלכאורה לא משמע כן באיזהו מקומן...

ג'שלט
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 256.