Igrot Kodesh · Letter 3340 — Prayer

B"H

13 Adar* 5715

Brooklyn

To the Rav*, the distinguished Chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav Avraham Dov (the Rav A. D. Hecht; see letter no. 924 regarding him),

Greetings and blessings,

I am responding to the note you enclosed with the letter from this young man.

In my view, one should endeavor, to the fullest extent possible but diplomatically, that he leave the place where the young woman is (with whom a union is Halachically* impossible). Indeed, we ask every day in the prayer: "Do not bring us to the test."

Furthermore, he writes that reading your letter caused him pain. One must therefore explain to him that nothing can be done about it and that the Halachah* applies in any case. Moreover, he should be glad to have learned of this while there is still time. Indeed, our Torah is a Torah of life in the most literal sense, meaning that it infuses life into this world.

Furthermore, Torah shares the same root as Hora'ah*, meaning "teaching." Consequently, failing to put its teachings into practice, Heaven forbid, goes against happiness and a life worthy of the name, for all who adopt such an attitude — for the young man as well as for the young woman.

By preserving himself from such conduct, he will save himself and save this young woman from what could have been destructive for both of them, Heaven forbid.

In these days of Purim*, during which "for the Jews there was light, gladness, and honor" in every era, Hashem will illuminate the eyes of each person so that one may see the truth, including in this place and at this time.

ג'שמ

ב"ה, י"ג אדר, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מוה"ר אברהם דוב שי'

שלום וברכה!

במענה על הפתקא שלו שצירף למכתבו של מר... שי'.

הרי לדעתי צריך הי' א) להשתדל כפי האפשרי, ובאופן דיפלומטי, שמר... שי' יעתיק ממקום בו נמצאת הבחורה, וכמו שמתפללים כאו"א ואל תביאנו לידי נסיון. ב) להסביר להנ"ל, אשר מה שכותב שכאב לו כשקרא מכתב שקבל ממנו, אבל מה לעשות דין זה דין, וכו'. הנה אדרבה צריך להיות שמח שנודע לו הדין בעוד מועד, כי תורתנו הק' נקראת תורת חיים גם כפשוטה, היינו חיי עולם הזה ותורה לשון הוראה, זאת אומרת שאם אין נוהגים, חס ושלום, כפי הוראות אלו, - הרי זהו היפך האושר והיפך חיים כדבעי בשביל כל הצדדים העושים כזה, הן בשביל האברך והן בשביל הבחורה, וכשנשמר מצעד זה הרי הציל את עצמו וגם את הבחורה מענין שהי' עלול להביא ח"ו שואה על שניהם וכו'. ובימי הפורים, שהמשיכו על כל הדורות ליהודים אורה וששון ויקר - יאיר השי"ת את עיני כאו"א לראות האמת גם בזמן הזה ובמקום הזה.

בברכה,

מ. שניאורסאהן
ג'שמ
מוה"ר אברהם דוב שי ': העכט. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ד תתקכד, ובהנסמן בהערות שם.