Igrot Kodesh · Letter 3473 — Chinuch

B"H

12 Iyar* 5715

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 10 Iyar*. I thank you for at least reporting that the students organized a Chassidic* farbrengen* with the dean of the Yeshivah*, during which the wine from the meal of the last day of Pesach* — the meal of Moshiach* (the wine that the Rebbe* had given for them during the distribution at the conclusion of the farbrengen* of the meal of Moshiach*) — was distributed.

The students were surely reminded of the most important point, which is concrete action — in this case, the constancy and diligence necessary for the study of the Torah*. Indeed, moving the lips is itself a concrete action, as the Tanya* explains in chapter 37. Likewise, the mitzvos* must be fulfilled in the best possible manner.

You mention a person who currently lacks the means to provide for his material sustenance. Had one not remained indifferent when his spiritual sustenance was also lacking, things would not have reached this point! For that is precisely the reason for this material lack. The two elements are linked.

It is therefore necessary to strengthen his spiritual sustenance, and you yourselves must make every effort in this direction, to the full extent of your ability, through all those whom you mention in your letter on this subject.

Then, Hashem will grant him the blessing for his material sustenance. You know, indeed, the story and the ruling of the Alter Rebbe* (see letters no. 2547, 3496, 3509, and 3511): "You speak only of what you need. But you say nothing of what is needed of you." And the conclusion of that story shows that by doing what one must do, one obtains the fulfillment of all one's needs, in abundance.

With my blessing to convey good tidings of all the above, and may Hashem grant that this be as soon as possible,

M. Schneerson

ג'תעג

ב"ה, י"ב אייר, תשט"ו
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיו"ד אייר. הנה ת"ח על הסיפור עכ"פ מאשר עשו התועדות התלמידים, והר"י וחלקו היי"ג מסעודת אחרון של פסח, סעודתו של משיח, ובודאי עוררו את התלמידים בעיקר העיקרים שהוא המעשה בפועל, היינו התמדה ושקידה בלימודיהם (דעקימת שפתיו הוי מעשה, וכמבואר בתניא פרק ל"ז) ובקיום המצות בהידור.

במ"ש אודות וכו', אשר לע"ע אין לו רסה גשמית כו', הנה הלא אם לא היו מתיחסים בקרירות, בעת שחסרה להנ"ל פרנסתו הרוחניות, שלא הי' בה המצב העכשוי, שעי"ז נגרם החסרון בפרנסה בגשמיות, והא בהא תליא, כשיוסיף בפרנסתו הרוחנית אש גם עליהם מצדם להשתדל בזה ככל האפשרי ע"י כל אלו שמזכירם במכתבו בהנוגע להנ"ל.

אזי יוסיף השי"ת בברכתו לפרנסתו בגשמיות, וכידוע הסיפור ופסק כ"ק רבנו הזקן, דו זאגסט אלץ וואס דו דארפסט, און אויף וואס דארף מען דיך זאגסטו ניט, וכהסיום שם, שכשעשה המוטל עליו נתמלאו כל צרכיו וברחבה.

בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל ויה"ר שיהי' בהקדם.

ג'תעג
וחלקו... משיח: שנתן כ"ק אדמו"ר שליט"א עבורם בעת חלוקת כוס של ברכה בהתוועדות אחש"פ.

וכידוע הסיפור: ראה לעיל ח"ח אגרת ב'תקמז. ובהנסמן בהערות שם.לקמן ג'תצו.

ג'תקט. ג'תקיא.