Igrot Kodesh · Letter 3823 — Faith & Bitachon

B"H

17 Tishrei 5716

Brooklyn

To the great Rav, the distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs,

Rav Chaim Tzvi (Rav C. T. Eisenbach, of Yerushalayim*),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter from the end of Elul, in which you ask me why Chassidim* do not read the Thirteen Principles* (of faith, as enumerated by the Rambam*) each day, and why their text does not appear in the Siddur* of the Alter Rebbe*.

A) Your second question provides the answer to the first. We do not read this text because it does not appear in the Siddur* of the Alter Rebbe*.

B) Why does the Alter Rebbe* not include it in his Siddur*? I have not received a specific explanation regarding this. One may presume that this text does not appear in our prayer for the following reasons:

1. According to the Talmud*, prayer is intended to proclaim the praise of the Holy One, blessed be He, and to express the needs of man. Now, saying "I believe" (as each paragraph of this text begins) falls into neither of these two categories.

2. In general, proof must be provided for any amendment to the text that was established by the members of the Great Assembly and transmitted by the earliest Sages. In other words, one who modifies the prayer in the manner of public recitation must cite a clear proof and indicate upon what he bases himself. On the other hand, one who does not accept an addition need not justify himself for this.

And it is known how scrupulous one must be regarding every word and every letter of the prayer, which contains many allusions. Moreover, those who do read these Thirteen Principles* do so only after the prayer. But even this must be demonstrated.

The proof cited in this regard by our master, the Arizal*, is well known. It appears in the Eitz Chaim*, at the beginning of the first gate: "He (the Arizal*) did not accept all the hymns and songs composed by the later Sages. He accepted only those of the earliest Sages, which were written on the basis of Truth. The later Sages, on the other hand, did not know Kabbalah*, did not know what they were saying, and erred in the order of their statements, which lack erudition."

This is why, as has been said, one must be wary of any addition, and the verse (Koheles* 5:1) clearly establishes: "Hashem is in Heaven and you are on earth. Therefore, let your words be few." Consult the commentary of Ibn Ezra* on this verse. Moreover, one who wishes to multiply prayers and supplications may read abundantly from the Tehillim* of the sweet singer of Israel* (King David*).

C) What has been said above, with the exception of paragraph A, concerns additions to the prayer in general. Regarding the Thirteen Principles* more specifically, these do not appear in the Siddur* of the Arizal*, nor in many Siddurim* of the earliest Sages. One must therefore ask who first instituted that this text be read each day.

Moreover, it is known that certain great figures of Israel* refused to single out certain mitzvos* from all the others in order to elevate them as principles (to accord them an essential role relative to the others). Nor does everyone agree on the number of these principles, and many do not adopt the view of the Rambam* that they number thirteen. All of this is well known.

D) I have not forgotten what the Mishmeres Shalom* states in the name of the Tzaddik*, Rabbi Pinchas of Koretz*. This work affirms that it is a propitious practice for material prosperity to read, early in the morning, the passage of the manna* and the Thirteen Principles*.

But it is clear that propitious practices stated in a particular place and at a particular time have no bearing on the text of the prayer of the entire Jewish people. Furthermore, the teaching given in this regard does not apply in every place and in every generation.

Incidentally, "When your wellsprings will spread outward" was the response of Moshiach* (to the Baal Shem Tov* who asked him when he would come).

Due to the sanctity of the festival (this letter is written during Chol HaMoed Sukkos*), the Rebbe shlita* does not sign this letter, and I do so in his stead,

The secretary,

P.S.: I have duly received the Divras Shalom and I thank you very much. I enclose a prepaid shipping voucher to cover the mailing costs.

ג'תתכג

ב"ה, י"ז תשרי, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה חיים צבי שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו משילהי אלול, בו שואל מדוע נמנעים אנ"ש שי' מלומר בכל יום הי"ג עיקרים, וגם לא הוזכר אודותם בסידורו של רבנו הזקן.

א) והנה שאלה הראשונה מתורצת בשאלתו השני', שכיון שלא הוזכר בסידורו של רבינו הזקן, לכן אין אומרים העיקרים.

ב) הטעם שלא הביא זה רבינו בסידורו, לא קבלתי בזה דבר מפורש, ואפ"ל, רק בדרך השערה, כמה טעמים על אי האמירה בתפלה, והם:

א) התפלה ענינה - וכמבואר בש"ס - סידור שבחיו של מקום ובקשת צרכיו של אדם, ואמירת אני מאמין, אינו משני סוגים הנ"ל.

ב) בכלל בעניני תפלה, הנה כל הוספה על מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה ומובא בראשונים, צריכה להביא ראי' לקבלתה, במילות אחרות כל המתקן תפילה בנוסח ואמירה לרבים, עליו להביא ראיה ברורה ויסוד לזה, ולא על הנמנע מלקבל ההוספה, והרי ידוע עד כמה הקפידו על כל התיבות ואותיות שבנוסח התפלה וכמה רמזים בזה, ואף שאפי' האומרים הי"ג עיקרים אומרים זה לאחר התפלה גם זה צריך ראי' וכבר ידוע הראי' בזה מרבינו האריז"ל הובא בע"ח שער א' בתחלתו וז"ל: לא הי' חפץ בשום פזמון או פיוט מאלו שחברו האחרונים, רק מאלו שחיברו הראשונים כו' שניתקנו ע"ד האמת.

אך אלו האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דיבורם בלא ידיעה כלל וכו', אשר לכן כנ"ל יש להזהר בהוספה, ומקרא מלא דיבר הכתוב (קהלת ה, א) כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים, ועיין שם בפירוש האבן עזרא. ואם רוצה האדם להרבות בתפלות ותחנונים הרי יוכל להרבות באמירת תהלים וכו' דנעים זמירות ישראל.

ג) והנה כל הנ"ל - לבד סעיף א' - בהנוגע להוספה בתפלה בכלל, ובהנוגע להי"ג עיקרים בפרט, הנה לא הובאו בסידור האריז"ל - ובכמה סידורי תפלה מהראשונים, וצריך עיון למצוא הראשון אשר יסד לאמרו בכ"י, ועוד זאת, אשר ידוע שכמה גדולי ישראל, שלא היתה דעתם נוחה לקבוע אשר חלק מהמצות נקראים עיקרים משא"כ השאר, וגם במנין העיקרים, לא הכל מסכימים עם דעת רמב"ם שהם י"ג במספר והדברים ידועים.

ד) והנה לא נעלם ממני המובא בס' משמרת שלום בשם הרה"צ הר"פ מקוריץ, אשר סגולה לפרנסה לאמר בכל יום פרשת המן וי"ג עיקרים בהשכמה. ופשוט שעניני סגולה הנאמרים במקום פלוני וזמן פלוני, אינם ענין לנוסח תפלה של כלל ישראל וגם לא תמיד הוראה זו ענינה בכל המקומות ובכל הזמנים.

דרך אגב, לכשיפוצו מעינותיך חוצה הוא מענה מלכא משיחא.

מפני קדושת המועד לא בא

כ"ק אדמו"ר שליט"א

בעצמו על החתום, והנני

חותם בשמו,

המזכיר

נ.ב.

הספר דברת שלמה נתקבל, ות"ח ת"ח. ומוסג"פ סקריפ להוצאות המשלוח.

ג'תתכג
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 282, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה חיים צבי : אייזנבך, ירושלים.